נהיגה בקלות ראש

הגדרה

נהיגה בקלות ראש הנה עבירת תעבורה לפי סעיף 62 (2) לפק׳ התעבורה. היא נחשבת לעבירה חמורה כי היא מייחסת לנהג/ת גרימת תאונה בגלל אדישות, זלזול ואי אכפתיות. ככזו היא גם מחייבת פסילת רשיון בפועל.

מדוע המשטרה מייחסת אישום של נהיגה בקלות ראש בצורה אוטומטית? ​

המשטרה מייחסת אישום של נהיגה בקלות ראש בצורה אוטומטית. גם כשקיים סעיף רך והולם יותר. למשל סעיף של ״נהיגה בחוסר זהירות״, שלא מחייב פסילה. הדבר גרר ליותר מביקורת אחת כלפיה בפסיקה (לקריאה, לחץ על הכותרת). המשטרה ממשיכה לעשות זאת מטעמים טקטיים של ״להתחיל מגבוה״ כדי לסגור בהמשך הסדר טיעון. כמו שחייל שפלט כדור יואשם ברצח בכוונה תחילה.

מה נטען כנגד?

הפסיקה קבעה שנהיגה בקלות ראש מתאימה לתאונות עם התנהגות עבריינית של הנהג. כלומר תאונות בגלל אי ציות לתמרור עצור, או נהיגה באור אדום. עוד הפסיקה קבעה שבאי שמירת מרחק או סטייה מנתיב, אין מקום לעשות שימוש בסעיף המחמיר של ״נהיגה בקלות ראש״. לכן, כל שיש לעשות הוא להפנות לפסיקה. 

מתי כן?

מתי לא?

בתאונה שנגרמה בשל אי שמירת מרחק או סטייה מנתיב, אין מקום לעשות שימוש בסעיף המחמיר של ״קלות ראש״.

נהיגה בקלות ראש

העונש

אישום חמור של נהיגה בקלות ראש גורר ענישה של 3 חודשי פסילה. עם יכולת מאוד מוגבלת מצד בית המשפט להקל. לכן חשוב להמיר את האישום במשא ומתן ישיר מול התביעה המשטרתית. 

הקרב הנצחי: נהיגה בקלות ראש מול נהיגה בחוסר זהירות

כדי להרשיע בעבירה של קלות ראש יש להוכיח אדישות של הנהג לתוצאות הנהיגה שלו. מנגד, עבירה של ״נהיגה בחוסר זהירות״ מתארת רמה נמוכה של התנהגות עבריינית מצד הנהג. וזו לא ״מכריחה״ את בית המשפט לפסול את הרשיון. העבירה אינה ייחודית לגרימת תאונה אגב. אפשר שנהג הקורא עיתון ומתקדם בפקק יואשם אף הוא בעבירה שכזו.

אי שמירת מרחק - תקנה 49 א׳

תאונה תוך אי שמירת מרחק למשל לא מצריכה ״להדביק״ אישום של ״קלות ראש״. אבל המשטרה בשלה. באי שמירת מרחק אין אלמנט של אדישות מצד הנהג לתוצאות המעשה שלו. גם לא פזיזות או לקיחת סיכון במודע. יש בסה״כ חוסר תשומת לב רגעי. 

נהיגה בקלות ראש וחבלה של ממש

המשמעות של הודאה ב״נהיגה בקלות ראש״ היא פסילת מינימום של 3 חודשים לפחות. אם נילווה לכתב האישום גם אישום של גרימת ״חבלה של ממש״ העונש עלול להיות חמור עוד יותר.

נהיגה רשלנית

נקודות

נהיגה רשלנית: עליית מדרגה נוספת

נהיגה רשלנית מתארת נסיבות חמורות עוד יותר. בדר״כ היא מתאימה לעבירות של שכרות או הפקרה. בסטייה מנתיב או אי שמירת מרחק אין מקום ל״נהיגה רשלנית״. אסור למהר ולהודות באישומים המקוריים שבכתב האישום. יש לנסות, לפני שמודים, להמיר האישום לנהיגה בחוסר זהירות. זו עבירה שלא מחייבת פסילה. ממש כמו שסעיף הריגה מומר לגרימת מוות ברשלנות.

5/5
דילוג לתוכן