מחלות מקצוע

הגדרה בסיסית

מחלת מקצוע היא מחלה מתוך רשימת מחלות סגורה של ביטוח לאומי. הרשימה חוסכת הוכחה כי היא מכירה בקשר אפשרי בין התפרצותה של המחלה לתנאי העבודה. למשל, מחלה בשל חשיפה לחומרים מסוכנים או בשל רעש מזיק, שהם חלק מתנאי העבודה. 

מיקרו-טראומה או מחלת מקצוע

היותה של הרשימה מצומצמת הפריעה לבית הדין. על כן עם השנים ההגדרה של מחלות מקצוע הורחבה לכלול פגיעות שמחוץ לרשימה. זאת כל עוד מוכיח נפגע שמדובר בסידרה של פגיעות זעירות ונשנות, שגרמו לנזק מצטבר. 

למשל: לרצף הכורע ומניח ריצוף תוך שהוא יושב על ברכיו, נגרם נזק זעיר כל יום עבודה שכזה, שיצטבר רק לאחר זמן מה לכדי נזק סחוסי מלא. 

המפתח להצלחה למי שרוצה להוכיח קשר בין תנאי העבודה למחלה שמחוץ לרשימה: ״בדל את עצמך״

המפתח להצלחה הוא להעביר לביטוח לאומי את המסכת העובדתית המלאה ואם היא ייחודית מה טוב. כי ביטוח לאומי “אוהב” תביעות ייחודיות ופחות תביעות “שטף”. במילים אחרות, כדאי לבדל את עצמך ולהסביר מדוע עבודתך ייחודית ושונה מעובדים אחרים במקצוע שלך. 

למשל: אם ביטוח לאומי יטען שכל המורים חשופים לרעש ואין הרבה שלקו בליקוי שמיעה, על המורה הסובל מהליקוי להסביר כיצד עבודתו שונה מאחרים. שהוא בניגוד אליהם, עובד כמורה ספורט (למשל), באולם שהוא אינו אקוסטי, ישן, עם מס׳ תלמידים גבוה במיוחד (נגיד כי דוחסים 2 כיתות במקום אחד והרעש צפוף יותר). וגם, כי הוא מורה לכיתות נמוכות שאז הרעש גדול יותר, וכי בשיעורי ספורט, יש התפרקות כללית כי מדובר במסגרת פחות מחייבת ומשמעת רופפת. זה לא המקום לחפש להאדיר עצמך.

מורים

ירידה בשמיעה נחשבת מחלת מקצוע למורים החשופים לרעש. הכיתות מיושנות, והמבנים ארעיים, ללא אקוסטיקה. יש שממשיכים גם אחה”צ להיות חשופים לרעש. אם זה בצהרונים, בחוגים פרטיים ובימי הולדת.  בצהרונים הרעש גבוה כי המשמעת רופפת ונדחסים יותר תלמידים במקום קטן.

ברכיים

הפעלה קבועה וייחודית של הברכיים אף היא תזכה. למשל אותם רצפים עם נזק סחוסי בברכיים. הם מבצעים עבודת ריצוף בכיפוף ברכיים תמידי, ואפילו נהגים עם פגיעות גב, לפי פס”ד יהודה פלדמן נ’ המל”ל.
כמובן שהביטוח הלאומי יטען לשינויים ניוונים האחראים לנזק ולכן צריך להצטייד בחוות דעת רפואית טובה. 

פגיעה בשמיעה

פגיעה בשמיעה באוזן אחת תגרור הכרה אם מקור הרעש מגיע באופן קבוע מכיוון אחד. אותו הגיון מתייחס לפגיעה בשתי האוזניים. אם רמת הרעש 85 דציבל לפחות, התביעה תוכר. כדאי להגיש תביעה לדמי פגיעה תוך 12 חודשים מהרישום הראשוני בקופת החולים. אם הוועדה תייחס את תחולת הנכות לנק’ זמן רחוקה, התביעה לא כדאית כ-3.5 שנים מהתחולה. כל זאת בהנחה שהירידה היא של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. 

טנטון

רעש תמידי באוזניים, צפצופים, כלומר טנטון, יוכר ב”תדירויות גבוהות” אם תועד לפני הפסקת עבודה. נדרשות יותר משתי תלונות על פני יותר מכמה חודשים לפני הגשת התביעה. בנזקי שמיעה על רקע טראומה הדין שונה.

התאבדות

מתח נפשי מתמשך קרוב לוודאי שלא יוכר ע״י ביטוח לאומי. חייב להיות משהו פתאומי ומוגדר (פס”ד עובדיה קרן). לעומת זאת, פגיעה נפשית הקשורה באורח משמעותי בענייני עבודה תוכר. (פס”ד כהן נ’ המל”ל). בבסיס פס”ד שריפה שפרצה וגרמה לכוויות מדרגה 3. כל התנהגותו של העובד השתנתה. מצבו הקרדיולוגי התברר כבלתי הפיך. כל אלה הובילו להתאבדותו בתוך בית החולים. המדובר היה בתוצאה של תוצאה. ומשלא נמצא גורם מתערב שניתק קשר סיבתי, תביעת האלמנה הוכרה.

סיליקוזיס

סיליקוזיס היא אותה מחלת ריאות רעה, ידועה ומוכרת בין מחלות מקצוע, זאת בתעשיית עיבוד השיש. גם החמרה חולפת של מחלה תוכר. פס”ד טהר שאקר אכן דיבר על התקפים אסמטיים. שם, היה לתובע רקע קודם. תק’ מסוימת היה חולה וכשיצא מסביבת העבודה הבעיה חלפה. יש לכך משקל כמובן בשאלת הקשר הסיבתי.

 
מחלות מקצוע
5/5
דילוג לתוכן
Notice: ob_end_flush(): failed to send buffer of zlib output compression (1) in /home/orendin/public_html/wp-includes/functions.php on line 4757

Notice: ob_end_flush(): failed to send buffer of zlib output compression (1) in /home/orendin/public_html/wp-includes/functions.php on line 4757

Notice: ob_end_flush(): failed to send buffer of zlib output compression (1) in /home/orendin/public_html/wp-content/plugins/really-simple-ssl/class-mixed-content-fixer.php on line 110