• ירושלים 28, חדרה | הארבעה 28, ת״א
  • 052-5299-555

מחלות מקצוע



הגדרה בסיסית

מחלת מקצוע היא מחלה אחת מתוך רשימת מחלות סגורה של ביטוח לאומי המכירה בקשר אפשרי בין התפרצותה של המחלה לתנאי העבודה. למשל, מחלה בשל חשיפה לחומרים מסוכנים או בשל רעש מזיק, שהם חלק מתנאי העבודה. 

ההגדרה המורחבת

ההגדרה של מחלת מקצוע הורחבה אח״כ על ידי בית הדין לכלול גם פגיעה שאינה מתאונה חד פעמית. אלא מסידרה של פגיעות זעירות ונשנות שכל אחת מהן גרמה לנזק זעיר ובסך הכל למצטבר. לרצף, למשל, זה הכורע ומניח ריצוף תוך שהוא יושב על ברכיו, נגרם נזק זעיר כל יום עבודה שכזה, שיצטבר רק לאחר זמן מה לכדי נזק סחוסי מתמשך. 

המפתח להצלחה: ״בדל את עצמך״

נכון להעביר לביטוח לאומי את המסכת העובדתית המלאה ואם היא ייחודית מה טוב כי ביטוח לאומי “אוהב” תביעות ייחודיות ופחות תביעות “שטף”. כדאי לבדל את עצמך ולהסביר במה העבודה שלך ייחודית מעובדים אחרים שהם באותו מקצוע שלך. 
למשל: אם ביטוח לאומי יטען שכל המורים חשופים לרעש ואין הרבה שלקו בליקוי שמיעה, על המורה הסובל מהליקוי להסביר שהוא בניגוד אליהם, עובד כמורה ספורט (למשל), באולם שהוא אינו אקוסטי, ישן, עם מס׳ תלמידים גבוה במיוחד (נגיד כי דוחסים 2 כיתות במקום אחד והרעש צפוף יותר), וגם, כי הוא מורה לכיתות נמוכות שאז הרעש גדול יותר, וכי בשיעורי ספורט, יש התפרקות כללית כי מדובר במסגרת פחות מחייבת, ושאצלו עצמו המשמעת רופפת. זה לא המקום לחפש להאדיר עצמך.

מורים

מורים החשופים לרעש תלמידים יוכרו כנפגעי עבודה שכן ירידה בשמיעה נחשבת מחלת מקצוע. הכיתות מיושנות, והמבנים ארעיים, ללא אקוסטיקה. יש שממשיכים גם אחה”צ להיות חשופים לרעש. אם זה בצהרונים, בחוגים פרטיים ובימי הולדת.  בצהרונים הרעש גבוה כי המשמעת רופפת ונדחסים יותר תלמידים במקום קטן.

ברכיים

הפעלה קבועה וייחודית של הברכיים אף היא תזכה. למשל אותם רצפים עם נזק סחוסי בברכיים, שמבצעים עבודת ריצוף בכיפוף ברכיים תמידי, ואפילו נהגים עם פגיעות גב, לפי פס”ד יהודה פלדמן נ’ המל”ל.
כמובן שהביטוח הלאומי יטען לשינויים ניוונים האחראים לנזק ולכן צריך להצטייד בחוות דעת רפואית טובה. 

פגיעה בשמיעה

פגיעה בשמיעה באוזן אחת תקל להוכיח כי מדובר בחשיפה לרעש בעבודה אם מקור הרעש מגיע באופן קבוע מכיוון אחד. אותו הגיון מתייחס לפגיעה בשתי האוזניים. אם רמת הרעש 85 דציבל לפחות, התביעה תוכר. כדאי להגיש תביעה לדמי פגיעה תוך 12 חודשים מהרישום הראשוני בקופת החולים. אם הוועדה תייחס את תחולת הנכות בנק’ זמן רחוקה, התביעה לא כדאית כ-3.5 שנים מהתחולה. כל זאת בהנחה שהירידה היא של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. 

טנטון

רעש תמידי באוזניים, צפצופים, כלומר טנטון, יוכר ב”תדירויות גבוהות” אם תועד לפני הפסקת עבודה ויותר משתי תלונות על פני יותר מכמה חודשים לפני הגשת התביעה. בנזקי שמיעה על רקע טראומה הדין שונה.

התאבדות

מתח נפשי מתמשך קרוב לוודאי שלא יוכר. חייב להיות משהו פתאומי ומוגדר (פס”ד עובדיה קרן). לעומת זאת, פגיעה נפשית הקשורה באורח משמעותי בענייני עבודה תוכר. (פס”ד כהן נ’ המל”ל). בבסיס פס”ד שריפה שפרצה וגרמה לכוויות מדרגה 3 וכן אשפוז תקופה ארוכה. כל התנהגותו של העובד השתנתה. מצבו הקרדיולוגי התברר כבלתי הפיך. כל אלה הובילו להתאבדותו בתוך בית החולים. המדובר היה בתוצאה של תוצאה. ומשלא נמצא גורם מתערב שניתק קשר סיבתי, תביעת האלמנה הוכרה.

סיליקוזיס

סיליקוזיס, אותה מחלת ריאות רעה, ידועה ומוכרת בתעשיית עיבוד השיש. גם החמרה חולפת של מחלה תוכר. פס”ד טהר שאקר אכן דיבר על התקפים אסמטיים. שם, היה לתובע רקע קודם. תק’ מסוימת היה חולה וכשיצא מסביבת העבודה הבעיה חלפה. יש לכך משקל כמובן בשאלת הקשר הסיבתי.

 
רתך
דילוג לתוכן