כאשר רופא מפעיל ואקום או מלקחיים בלידה, הוא עלול לפגוע ביולדת או ביילוד.
ניתן לשקול תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית, בין היתר, כאשר מתקיים אחד מאלה:
- הרופא ביצע התערבות מכשירנית ללא הצדקה רפואית מספקת
- הצוות פעל בחוסר זהירות או חורג מהנהלים המקובלים
- הרופא לא תיעד את ההחלטה כראוי או שלא קיבל הסכמה מדעת
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
לידה מכשירנית נועדה לסייע בחילוץ התינוק בשלב האחרון של הלידה, בדרך כלל בפתיחה מלאה, כאשר הראש כבר מתקדם בתעלת הלידה. בלידת מלקחיים הרופא מחדיר שתי זרועות מצטלבות לתוך התעלה, ובסיוע לחיצות היולדת מושך את התינוק החוצה. בלידת ואקום הרופא מצמיד כיפת ואקום לראש התינוק ומחלץ אותו במשיכות מבוקרות, תוך תיאום עם הצירים. ראה סרטון.
מאז סוף שנות ה־90 רוב הרופאים כמעט לא מבצעים לידות מלקחיים. ההליך דורש מיומנות גבוהה ועלול להגביר את הסיכון לפגיעה ביולדת ובעובר. לכן, במקרים רבים מעדיפים כיום ואקום, משום שההתערבות נתפסת כפחות חודרנית. עם זאת, גם ואקום דורש ניסיון וזהירות, והפעלתו באופן לא נכון עלולה לגרום לנזק משמעותי.
כאשר הלידה כבר התקדמה והראש נמצא עמוק בתעלה, מעבר לניתוח קיסרי עלול להיות איטי ומורכב יותר. במצב כזה הצוות יעדיף לעיתים חילוץ מכשירני, משום שהוא מאפשר להוציא את התינוק במהירות יחסית. הבחירה הזו חייבת להישען על שיקול דעת רפואי סביר, על בדיקת תנאים מתאימים, ועל תיעוד ברור של הסיבה להחלטה.
מתי נגיש תביעה?
שימוש בוואקום או במלקחיים מחייב מיומנות גבוהה, ניסיון ושיקול דעת זהיר. הצוות צריך להפעיל את המכשירים רק כאשר אין חלופה בטוחה יותר. כאשר השימוש מתבצע בניגוד להנחיות, ללא הסכמה מדעת, תוך חריגה מהנהלים, או ללא תיעוד מספק, וכאשר נגרם נזק שניתן היה למנוע, ניתן לבסס עילת תביעה.
01
אם הרופא חרג מההנחיות המקצועיות
02
היעדר הסכמה מדעת או היעדר חתימה
03
ביצוע הפעולה בחוסר ניסיון או בריבוי משיכות
04
הסבר ותיעוד לקויים של ההחלטה הרפואית
05
התעלמות מהתוויות נגד לביצוע ואקום או מלקחיים
הרופא לא מבצע ואקום או מלקחיים גם במצג פנים, מצח או עכוז. כאשר מדובר בפגים לפני שבוע שלושים וארבע או במשקל נמוך במיוחד, הסיכון עולה והנחיות רבות אוסרות או מגבילות שימוש. גם חשד להפרעת קרישה אצל העובר עשוי למנוע שימוש. כאשר הרופא מתעלם מהתוויות נגד, הוא מסכן את העובר ועלול לגרום לנזק חמור.
נייר עמדה בלידה מכשירנית: איזה נייר עמדה חל ומתי?
בבחינת רשלנות רפואית בלידת ואקום או מלקחיים, בית המשפט בודק את התנהלות הצוות הרפואי לפי נייר העמדה שהיה בתוקף במועד הלידה. בישראל קיימים שני ניירות עמדה רשמיים בנושא.
| נייר עמדה | שנת אישור | קישור |
|---|---|---|
| יילוד לידני מכשירני | 2008 | לצפייה בנייר העמדה |
| נייר עמדה 5: יילוד לידני מכשירני | 2017 | לצפייה בנייר העמדה |
| מה מעניין את היולדת | נייר עמדה 2008 | נייר עמדה 2017 |
|---|---|---|
| מתי מותר ואקום או מלקחיים | שיקול דעת רחב יותר | מגבלות ברורות ומחמירות |
| ריבוי משיכות או ניסיונות | פחות מודגש | נחשב חריגה מהנחיות |
| מתמחה ללא פיקוח | גבולי | בעייתי מאוד |
| תיעוד והסכמה מדעת | חשוב | קריטי |
תאריך הלידה קובע איזה נייר עמדה חל, אך גם לפי נייר העמדה הישן קיימות מגבלות ברורות שאי עמידה בהן עשויה להקים עילת תביעה.
עו״ד אורן בושרי
נזקים זמניים וקבועים, ומה מצדיק הגשת תביעה
חלק מהנזקים לאחר לידה מכשירנית חולפים בתוך זמן קצר, ולעיתים אין בהם כדאיות כלכלית לניהול תביעה. עם זאת, כאשר נגרם נזק קבוע ליולדת או לתינוק, יש מקום לבחון את התיק לעומק.
נזקים אפשריים ליולדת וליילוד לאחר לידה מכשירנית
+
נזקים אפשריים אצל היולדת
- קרע מדרגה 3 או 4, פגיעה בשרירי רצפת האגן, בריחת שתן, או אי שליטה על סוגרים. לפרטים נוספים על קרע ברחם
- דימום משמעותי, איבוד דם, או סיבוכים של קרישי דם, לפי נסיבות המקרה.
נזקים אפשריים אצל היילוד
- שיתוק עצב הפנים.
- דימום תוך גולגולתי, בעיקר כאשר נעשה שימוש במלקחיים.
- פגיעה במקלעת הברכיאלית, שנמצאה בשכיחות גבוהה יותר בלידות מכשירניות בהשוואה ללידה רגילה, ובפרט בלידת מלקחיים.
לסיכום
לידת ואקום או מלקחיים מחייבת מיומנות, זהירות והקפדה על נהלים ברורים. כאשר ההתערבות בוצעה ללא הצדקה, בניגוד להנחיות או ללא הסכמה ותיעוד מספקים, ונגרם נזק שניתן היה למנוע, קיימת עילה לבחינת תביעת רשלנות רפואית.
דוגמאות מהפסיקה
| שם הפסיקה / מקרה | נסיבות המקרה | קביעת בית המשפט | גובה הפיצוי |
|---|---|---|---|
| קרע בלידה בשיבא | במהלך לידת ואקום בבית החולים שיבא, נגרם ליולדת קרע חמור מהנרתיק ועד לפי הטבעת. ההליך בוצע על ידי מתמחה בלבד, וללא פיקוח של רופא בכיר או תיעוד מספק. | בית המשפט קבע כי מדובר ברשלנות רפואית. הוא הדגיש כי הייתה התעלמות מהתוויות רפואיות ברורות, והיעדר תיעוד חמור שהעיד על ניהול רפואי כושל. | 1.5 מיליון ₪ |
| שיתוק מוחין בעקבות ואקום | במקרה זה בוצעה לידת ואקום במקום ניתוח קיסרי, על אף שהיו סימנים מוקדמים למצוקה עוברית. בעקבות ההליך, נגרם לתינוק שיתוק מוחין. | בית המשפט קיבל את טענות ההורים, וקבע כי הרופא הפעיל שיקול דעת מוטעה. הוא גם קבע שהצוות לא שקל חלופה בטוחה יותר – ניתוח קיסרי. | 2.5 מיליון ₪ |
| פגיעה עצבית בזרוע (מלקחיים) | התינוק נולד עם פגיעה עצבית קשה ביד, לאחר שבוצעה לידת מלקחיים ללא קבלת הסכמה מדעת, ובניגוד להתוויות רפואיות ברורות. רופא בכיר כלל לא היה נוכח במקום. | בית המשפט מתח ביקורת חריפה על אופן קבלת ההחלטות וקבע כי הייתה התרשלות חמורה גם בשיקול הדעת וגם בביצוע. נקבעה נכות רפואית ותפקודית משמעותית. | לא צוינה בפסק הדין |
| קרע ברחם בלידת ואקום | היולדת עברה לידת ואקום שנוהלה באופן כוחני ובלתי זהיר. כתוצאה מההליך נגרם לה קרע ברחם ודימום מסיבי, שהוביל לפגיעה קשה. | הצדדים הגיעו להסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. עם זאת, מהנסיבות עלה כי לא ניתנה הסכמה מדעת, וההליך לא תועד כראוי. | 560,000 ₪ |


