נזק בלידת ואקום או מלקחיים | רשלנות רפואית ופיצויים

לידת ואקום או מלקחיים אינה בהכרח רשלנות רפואית.
אך כאשר נגרם נזק עקב שימוש שגוי, עיתוי לא נכון או חוסר מיומנות, ייתכן שקמה עילת תביעה לפיצויים.
במקרים רבים ההורים כלל אינם יודעים אם מדובר בסיבוך מוכר של הלידה או בכשל רפואי שניתן היה למנוע.

לידת מלקחיים ואקום
"אם הרופא חרג מההנחיות - ניתן לתבוע ברשלנות״

מתי תביעה על לידת ואקום או מלקחיים מתקבלת ומתי היא נדחית?

ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידת ואקום או מלקחיים אם רופא סביר לא היה מבצע את ההתערבות. או אם לא התקיימו התנאים לביצועה, ואם הנזק נגרם בשל החלטה או ביצוע רשלניים.

🟢 מתי התביעה מתקבלת 🔴 מתי התביעה נדחית

חוסר תיעוד בביצוע לידת ואקום

אין תיעוד של מיקום הראש או מספר המשיכות. בוצעו ניסיונות חוזרים מעבר למותר למרות חוסר התקדמות ברורה.
ע"א 8146/13

תיעוד מלא ותנאים תקינים

קיים תיעוד רפואי המעיד על פתיחה מלאה, ראש במיקום מתאים וביצוע של חילוץ מכשירני לפי כלל הנהלים.

התעלמות מסימני אזהרה

הצוות השתהה בזיהוי המצוקה או שבחר לבצע שימוש במלקחיים למרות שהנתונים הראו סיכוי הצלחה נמוך.

מצוקה עוברית פתאומית

כאשר מתפתחת צניחת דופק חריפה, התערבות בלידה באמצעות ואקום היא פעולה מצילת חיים נדרשת ולא רשלנות.

חריגה ממספר משיכות

ביצוע שימוש בוואקום עם יותר מ-3 משיכות מבלי לעצור, מה שהוביל לנזק מוחי או גופני לעובר.

מספר משיכות תקין

הליך לידת מלקחיים או ואקום הסתיים במספר משיכות מועט, או שההליך הופסק מיד כשזוהה קושי.

התעקשות על שימוש בוואקום

הצוות המשיך בנסיונות חילוץ כושלים במקום לעבור לניתוח קיסרי, ובכך גרם לעיכוב שגרם לנזק.

מעבר מהיר לקיסרי

ברגע שהתברר כי מדובר ב"ואקום כושל", הצוות הפסיק כל חילוץ מכשירני והעביר את היולדת לחדר ניתוח.

נזק בלתי סביר בחילוץ

פגיעות קשות שאינן תואמות לידת מלקחיים תקינה, הנובעות מהפעלת כוח מופרז או טכניקה שגויה.

נזק שהוא סיכון מוכר

בית המשפט מכיר בכך שקיימים סיכונים שאינם נובעים מרשלנות (כמו המטומה חולפת), אלא הם חלק מהליך של התערבות בלידה.
סיכום למען האמינות הרפואית: החוק אינו מצפה מהרופאים לתוצאה מושלמת בכל לידה, אלא לפעולה לפי "הרופא הסביר". אם התקיים תיעוד, היתה הצדקה רפואית לביצוע לידת ואקום, והצוות פעל במהירות למעבר לקיסרי כשנדרש – לרוב לא תיקבע רשלנות. למידע נוסף, ניתן לקרוא על מקרים של רשלנות רפואית בלידה באופן כללי.

מה הפיצויים שניתן לקבל?

כאשר נגרם נזק עקב לידה מכשירנית שבוצעה בניגוד לסטנדרט רפואי סביר, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית.

גובה הפיצוי נקבע לפי חומרת הנזק, שיעור הנכות, הפסדי השתכרות, צורך בטיפול ועזרת צד שלישי. במקרים קשים, הפיצוי עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ואף יותר.

דוגמאות מהפסיקה

בתי המשפט פוסקים פיצויים גבוהים במקרים של רשלנות בלידה מכשירנית, במיוחד כאשר נגרם נזק קבוע.

שם הפסיקה / מקרה נסיבות המקרה קביעת בית המשפט גובה הפיצוי
ת״א 50568-08-21: נזק ליולדת לאחר לידת ואקום לאחר לידה ממושכת בשיבא בוצעו תמרון קריסטלר ולידת ואקום. היולדת נותרה עם פגיעה ברצפת האגן, בסוגרים ובעצב הפודנדלי, צניחת איברים וכאבים כרוניים. התיעוד לא כלל את משך הוואקום ומספר המשיכות. החסר העביר לבית החולים את הנטל להוכיח שהפעולה בוצעה כראוי, והוא לא עמד בו. נמצאו כשלים נוספים בניהול הלידה ובתפירה. 2,474,617 ₪ לאחר ניכויים
שיתוק מוחין בעקבות ואקום בוצעה לידת ואקום במקום ניתוח קיסרי חרף סימני מצוקה עוברית. נקבע שיקול דעת מוטעה ואי־בחינת חלופה בטוחה יותר. 2.5 מיליון ₪
פגיעה עצבית בזרוע בעקבות מלקחיים לידת מלקחיים ללא הסכמה מדעת וללא נוכחות רופא בכיר. נקבעה התרשלות חמורה ונכות משמעותית. לא צוין בפסק הדין
קרע ברחם בלידת ואקום הליך כוחני שגרם לדימום מסיבי ולפגיעה קשה. הצדדים הגיעו לפשרה. עלו כשלים בהסכמה מדעת ובתיעוד. 560,000 ₪
שטף דם בעין, חבלות בפנים, בצקת (קאפוט / קפוט) ונפיחות הם תמרור אזהרה לקיומה של רשלנות רפואית כי לידה מכשירנית אסורה כמעט לגמרי במצג פנים. ​
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

נזקים לתינוק וליולדת לאחר לידה מכשירנית

חלק מהנזקים לאחר לידה מכשירנית חולפים בתוך זמן קצר, ולעיתים אין בהם כדאיות כלכלית לניהול תביעה.
עם זאת, כאשר נגרם נזק קבוע ליולדת או לתינוק (ודאי נזק מוחי), יש מקום לבחון את התיק לעומק.

נזקים אפשריים לאם לאחר לידה מכשירנית

  • פגיעה בשרירי רצפת האגן, בריחת שתן, פגיעה בשליטה על הסוגרים או מצבים חמורים של קרע ברחם המחייבים טיפול רפואי דחוף.
  • דימום משמעותי, איבוד דם, קרישי דם וסיבוכים נוספים העלולים להתפתח לאחר לידה מכשירנית בהתאם לנסיבות המקרה.

נזקים אפשריים לתינוק לאחר לידה מכשירנית

  • שיתוק של עצב הפנים בעקבות לחץ או שימוש לא תקין במכשירי הלידה.
  • דימום תוך גולגולתי, בעיקר במקרים של שימוש במלקחיים או הפעלת כוח משמעותי במהלך החילוץ.
  • פגיעה במקלעת הברכיאלית, בשכיחות גבוהה יותר בלידות מכשירניות לעומת לידה רגילה, ובמיוחד בלידת מלקחיים.

מה עושים מיד אחרי לידת ואקום שגרמה לנזק?

לאחר לידת ואקום שגרמה לנזק כדאי לבצע את הפעולות הבאות: 

  • לשמור מוניטור
  • לבקש רישומי חדר לידה
  • צילום ראש/CT
  • תיעוד נוירולוגי
  • לא לחכות שנים

סיכום

כאשר לידה מכשירנית מבוצעת בניגוד להתוויות, ללא מיומנות מספקת או ללא הסכמה מדעת, והדבר גורם לנזק ליולדת או לתינוק, עשויה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. במקרים אלה ניתן לדרוש פיצוי בגין נזקי גוף, הוצאות רפואיות ופגיעה תפקודית.

שאלות ותשובות

01

מהי לידת ואקום ומלקחיים וכיצד עלול להיגרם נזק?

בלידת מלקחיים הרופא מניח שתי זרועות מתכת סביב ראש העובר ומבצע את המשיכה באופן ידני.

בלידת ואקום הרופא מצמיד כיפת יניקה לראש העובר ומבצע משיכות מבוקרות בהתאם לצירים.

שני ההליכים דורשים מיומנות גבוהה. שימוש לא נכון עלול לגרום נזק ליולדת או לתינוק.

02

מתי לידת ואקום נחשבת רשלנות רפואית?

עצם השימוש בוואקום אינו מוכיח רשלנות. בודקים אם הייתה הצדקה רפואית לפעולה ואם הצוות ביצע אותה לפי הכללים המקובלים.

  • ראש העובר לא היה במיקום מתאים.
  • צוואר הרחם לא היה בפתיחה מלאה.
  • הצוות ביצע משיכות רבות מדי.
  • הצוות המשיך בוואקום במקום לעבור לניתוח קיסרי.
03

מתי איחור במעבר לניתוח קיסרי עלול להיחשב רשלנות?

איחור עלול להיחשב רשלנות כאשר הצוות ממשיך בניסיון חילוץ למרות חוסר התקדמות, ניסיונות חוזרים או סימנים למצוקה עוברית.

התעקשות על ואקום או מלקחיים עלולה להפעיל כוח מיותר על ראש התינוק ולגרום לדימום תוך־גולגולתי, לפגיעה מוחית או לנזק נוירולוגי.

בתביעה בודקים כמה ניסיונות בוצעו, האם הראש התקדם ומדוע הצוות לא עבר מוקדם יותר לניתוח קיסרי.

04

האם שימוש במלקחיים מסוכן יותר מלידת ואקום?

מלקחיים ווואקום הם כלים שונים, ולכל אחד מהם יתרונות וסיכונים.

השאלה המשפטית היא אם הצוות בחר באמצעי הבטוח והמתאים ביותר לנסיבות הלידה.

05

האם היעדר הסכמה מדעת יכול להקים תביעה גם בלי נזק כבד?

כן. כאשר הצוות אינו מסביר ליולדת את הסיבה להתערבות, את הסיכונים ואת החלופות, ניתן לעיתים לטעון לפגיעה באוטונומיה.

06

מה חייבים לתעד בלידת ואקום ומה משמעותו של רישום חסר?

הצוות צריך לתעד את הסיבה לביצוע הוואקום, מיקום ראש העובר, מספר המשיכות, מיקום הכיפה, התקדמות הראש והתנתקויות הכיפה.

רישום חסר אינו מוכיח לבדו רשלנות, אך הוא עלול לגרום לנזק ראייתי. במקרים המתאימים ניתן לבקש להעביר לבית החולים את הנטל להוכיח שהוואקום בוצע כראוי.

דורג 5 מתוך 5