ועדות בדיקה של משרד הבריאות

ועדת בדיקה של משרד הבריאות נועדה לבחון מקרה ספציפי שאירע בבית חולים. סעיף 21 ד' לחוק זכויות החולה קובע כי בית המשפט רשאי להורות על מסירת פרוטוקול הועדה, אם קיים צורך בגילוי לשם עשיית צדק. במילותיו: ״כל עוד הוא עדיף מן העניין שלא לגלותו״. איזה עניין יש שלא לגלותו? טענות חיסיון, שיפור הרפואה ועוד. הסעיף העסיק לא מעט פסקי דין. השאלה המשפטית החוזרת היא כיצד נקבע מתי ״גילוי לשם עשיית צדק״ גובר.

בת.א. 10-05-1604 הוגשה בקשה כנגד בי״ח בנהריה, לחשיפת פרוטוקול ועדת בדיקה של משרד הבריאות. נקבע שהיכן שהפרוטוקול חיוני מבחינת ערך ראייתי יוסר החיסיון, או אם הרשומה הרפואית חסרה או משובשת.

בע"א 4708/03 לילי חן קבע בית המשפט כי כאשר חסר תיעוד רפואי, הסנקציה היא, מעבר להעברת הנטל, שיקול משמעותי בהחלטה האם לגלות פרוטוקולים של ועדות בדיקה.

גם בסיס לכאורה לאי התאמה בין עדויות שניתנו בבית המשפט, לבין עדויות שניתנו בפני הועדה, תומך בלהסיר החיסיון. דיון דומה התקיים גם בפס"ד עפרה הר-טל אשר במהלך הטיפול הקרינתי שקיבלה נחשפה בטעות למינוני קרינה חריגים ונפטרה חודש וחצי לאחר מכן.

בנוסף החוק מתיר מינוי ״ועדת בקרה ואיכות״. ועדה זו על פניו חסויה לגמרי. מדוע? מפני הרצון להתייעל מבלי שמשפחת הנפטר תגרוף מכך תועלת משפטית. מדוע ״על פניו״? כי בתי חולים מצאו בכך קרדום לחפור בו: הם ממנים ועדת בקרה ואיכות במסווה לחקירת מקרים ספציפים. פסק דין לילי חן קבע שלשם פתרון השאלה אם למסור למשפחה פרוטוקולים של ועדה כזו יש לבדוק את תכלית מינוי הועדה והמטרה לשמה הוקמה.

הערך הראייתי של פרוטוקול ועדת בדיקה של משרד הבריאות בתביעת רשלנות רפואית

הסטטיסטיקה מלמדת שכנראה בפרוטוקול הועדה לא יהיו המלצות פרסונאליות או מערכתיות מלבד ״רענון נהלים״. אם כך, מדוע חשוב למשפחה לקבל בכל זאת את הפרוטוקולים של הועדה? כי הפרוטוקולים הם בעלי ערך ראייתי. כי לפעמים רופאים מוסרים גרסאות שונות בבתי משפט מלוועדה וגם כי בוועדה הלשון פחות קשורה. הפרוטוקולים יכולים לסייע בהצלחת התביעה.

 


 

No votes yet.
Please wait...