התיישנות בנזיקין

התנגשות בין סעיפי החוק

התיישנות בנזיקין היא נושא טעון שהזין דפים של פסיקה. בראש ובראשונה כי סעיפי חוק מצויים בסתירה. בעוד שסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין קובע שבמקרה של גילוי מאוחר מוארך מועד ההתיישנות ל-10 שנים, סעיף 8 לחוק ההתיישנות מאריך את מרוץ ההתיישנות בלא הגבלה. השאלה “איזהו הדין הגובר”, עולה כל פעם מחדש.

איזה חוק גובר?

הכלל הוא שסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין גובר כשרכיב הנזק, והוא בלבד, התגלה לתובע באיחור. בכל מקרה, בו הגילוי המאוחר, נוגע ליסוד אחר של התובענה, תיבחן סוגיית הגילוי המאוחר לפי סעיף 8. ממקרא הסעיף ניתן להבין שכדי לזכות בצ’ופר הארכת ההתיישנות, מצופה מתובע להתנהג בזהירות סבירה.

התיישנות ברשלנות רפואית

ברשלנות רפואית בית המשפט מצפה מהמטופל לחשוד כי מצבו הרפואי הוחמר בשל רשלנות. במקרה מסוים, הגישה אשה תביעה לאחר שהתגלו אצלה עיוותים ברחם וממצאים טרום סרטניים כמו גם בעיות עקרות. טענתה הייתה שכשהייתה ברחם אימה היא נחשפה לאסטרוגן (D.E.S) שמקורו בנטילת תרופת סינפורמון. שנים אחר כך, דרך האינטרנט, נודע לה כי התנהלו בארה”ב תביעות כנגד חברות התרופות שייצרו את האסטרוגן. בעקבות הגילוי הזה היא הגישה תביעה. אלא שתביעתה נדחתה כי נקבע שבשקידה סבירה יכולה הייתה לגלות את הקשר. 

התיישנות בנזיקין

כתב תגובה לדוגמא לבקשה למחוק תביעה מחמת התיישנות: כאן

פסק דין קלרה זיסברג

במקרה קלרה זיסברג התובעת החליקה ונחבלה. צילומי הרנטגן אליהן הופנתה בעקבות החלקתה לא פוענחו כהלכה. כעבור 9 שנים, עקב כאבים חזקים, בוצע פענוח נכון, הפעם על ידי רופא אחר, ואז התברר כי הנפילה גרמה לשבר. במקרה הזה התובעת לא הייתה מודעת לעצם הרשלנות, ועל כן נדחתה טענת ההתיישנות והתביעה התקבלה.

סיבות להארכת מועד ההתיישנות

מרוץ ההתיישנות בנזיקין מתחיל בגיל 18. בתביעות רשלנות רפואית ונזיקין, קיימות סיבות אחרות להקפאה של מירוץ ההתיישנות, אך הן פחות רלבנטיות: הודאה של נתבע ברשלנות, קטינות (בתביעות הולדה בעוולה שונתה ההלכה וכיום ההתיישנות היא 7 שנים מהלידה), מוגבלות ואפוטרופסות, ומחלת נפש.

5/5
דילוג לתוכן