• ירושלים 28, חדרה | הארבעה 28, ת״א
  • 052-5299-555

התאבדות



רשלנות רפואית בהשגחה

התאבדות יכולה לבוא בגדר רשלנות רפואית. אדם השולח יד בנפשו, אינו בהכרח הגורם היחידי למותו. נשאלת השאלה אם גורם רפואי מטפל יכול להיחשב אחראי נוסף. לעתים כן. לעתים, על המוסד הרפואי המטפל לצפות את מעשה ההתאבדות. למשל אם הביע המנוח כוונות אבדניות.

הרשלנות במצב כזה תתייחס לאי אשפוזו במוסד סגור. או על שלא שלחו אותו להסתכלות למספר ימים. לפחות על אי קיום דיון סביב השאלה אם להעבירו להסתכלות או למחלקה סגורה. באין דיון, בהמ”ש לא יכול לבקר את מלאכת הרופאים ולכך משקל לטובתה של התביעה. 

התאבדות בפסיקה

התאבדות בפסיקה ראשיתה בפס״ד הדסה נ’ גלעד, אבל ישנם שני פסקי דין מהעת האחרונה הראויים לאזכור, עבור משפחות נפטרים.

האחד, ת.א (שלום י- ם) 12238/04 ו.ד. נ’ מדינת ישראל, שם בית המשפט הטיל אחריות על בית החולים הדסה ובית חולים איתנים. זאת בשל מאושפז שהתאבד בעת ששוחרר לחופשה בבית הוריו. האחריות הוטלה עקב מחדלה של הדסה לדווח לאיתנים אודות איומי ההתאבדות. 

פסק דין אחר הוא 9610-07. שם, התובעת אושפזה במחלקה הסגורה אך בצעד חריג, הועברה למחלקה פתוחה כעבור כמה ימים, למרות כוונות אובדניות. נקבע שבית החולים התרשל בכך שלא פיקח עליה כשעברה למחלקה הפתוחה. במקביל נדחתה טענת ההגנה, שלפיה לא ניתן לפקח על חולים במחלקה פתוחה. 

התאבדות

התאבדות

דילוג לתוכן