הידרוצפלוס – מתי איחור באבחון או טיפול מהווה רשלנות רפואית?

הידרוצפלוס (מיימת ראש) הוא ממצא רפואי מסוכן, שבמקרים רבים עומד במוקד תביעות רשלנות רפואית.
ברוב המקרים, הטענה אינה כלפי עצם המחלה, אלא כלפי עיכוב באבחון, מחדל במעקב או דחייה בטיפול.
מתי?

כאשר הצוות הרפואי מפספס סימנים ברורים או אינו פועל בזמן, הנזק עלול להיות בלתי הפיך.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404. 

הידרוצפלוס הוא מצב של הצטברות נוזל מוח־שדרה (CSF) בתוך חדרי המוח. הנוזל הלכוד דוחס את רקמת המוח, מגדיל את היקף הראש ויוצר לחץ תוך־גולגולתי. זרימת הנוזל במצב תקין מתבצעת מחדרי המוח אל זרם הדם, אך בהידרוצפלוס היא משתבשת. התסמונת יכולה להיות מולדת או נרכשת.

הלוקים במחלה הם בעיקר תינוקות ועוברים אבל גם מבוגרים בני 60 ומעלה.

הטיפול כרוך בניתוח בהרדמה כללית ובן כשעה, לשם הפחתת לחץ על ידי ניקוז (ניתוח שאנט). את הניתוח מבצע נוירוכירורג ילדים. עיכוב בטיפול עלול להיות קטלני, לגרום למוות או לשיתוק מוחין.  

אם זו מחלה – מה הטענה המשפטית בהידרוצפלוס?

הטענה המשפטית מתמקדת בהתנהלות הצוות הרפואי ובשאלה האם פעל בזמן ובאופן סביר. רשלנות רפואית עשויה להתקיים כאשר הרופא או הצוות:

  • לא זיהו ממצא מחשיד
  • נמנעו מהפניה לבירור מתאים
  • דחו בדיקות חיוניות
  • לא הסבירו למטופל או להוריו את משמעות המצב
  • עיכבו טיפול נדרש

בכל שלב בחיים:

01

רשלנות רפואית בהידרוצפלוס בהריון

בהריון, הידרוצפלוס הוא ממצא המחייב פעולה אקטיבית. על הרופא לזהות סימנים חריגים, להפנות לבדיקות משלימות ולהסביר להורים את המשמעות והאפשרויות העומדות בפניהם.

רשלנות עלולה להתקיים, בין היתר, במקרים של:

  • אי זיהוי הרחבת חדרי מוח בסקירת אולטרסאונד
  • אי ביצוע סקירה מכוונת מוח
  • התעלמות מפערים חריגים בהיקף הראש
  • אי הפניה לייעוץ גנטי
  • דחיית MRI עוברי למרות אינדיקציה
  • אי שלילת זיהום תוך רחמי כגון CMV

כאשר הרופא נמנע מלהפנות, להסביר או להציג חלופות, הוא פוגע בזכות לקבל החלטה מושכלת, לרבות האפשרות לשקול הפסקת הריון.

02

רשלנות רפואית בהידרוצפלוס לאחר הלידה ובילדים

לאחר הלידה, אבחון מוקדם וטיפול בזמן מאפשרים התפתחות תקינה. תינוקות עם הידרוצפלוס יכולים להתפתח היטב, כל עוד הטיפול ניתן ללא עיכוב.

רשלנות רפואית עשויה להתקיים כאשר הצוות:

  • מאחר לזהות סימני לחץ תוך גולגולתי
  • דוחה אולטרסאונד מוח או MRI
  • מפענח בדיקות הדמיה באופן שגוי
  • מאחר בהתקנת שאנט
  • מתעלם מסימנים קליניים מתמשכים

גם תחנות טיפת חלב ורופאי ילדים נושאים באחריות. עליהם לעקוב אחר היקף הראש של התינוק ולהגיב לחריגה או לקצב גדילה מואץ. פספוס של מדד זה מהווה הפרת חובת המעקב.

הצוות חייב לזהות סימנים ברורים כגון מרפס מתוח, ורידי קרקפת בולטים, הקאות, ישנוניות, עצבנות, קושי בהאכלה, טונוס ירוד או עיניים מופנות כלפי מטה. אי זיהוי של סימנים אלה בזמן עלול להוות רשלנות רפואית.

03

רשלנות רפואית בהידרוצפלוס במבוגרים

אצל מבוגרים, הידרוצפלוס עלול להידמות לדמנציה או למחלת אלצהיימר. התסמינים כוללים ירידה בזיכרון קצר טווח, האטה מנטלית, שינויי התנהגות ולעיתים גם הליכה לא יציבה.

עם זאת, הידרוצפלוס הוא לעיתים מצב בר טיפול. כאשר רופא מייחס את כלל הסימנים לדמנציה מבלי לשלול הידרוצפלוס, מפענח MRI באופן שגוי או נמנע מהפניה לנוירוכירורג, הוא עלול להחמיץ אבחנה שניתן לטפל בה.

במקרים אלה, ובהיעדר בירור סביר, עשויה לקום עילת תביעה ברשלנות רפואית.

04

עיכוב באבחון שאנט חסום

שאנט שאינו מתפקד או נחסם יוצר מצב חירום, בעיקר אצל ילדים ומטופלים צעירים. הלחץ התוך גולגולתי עולה מחדש ועלול לגרום לנזק מוחי מהיר.

עיכוב בזיהוי שאנט חסום או בדחיית ניתוח להחלפתו הוא נושא חוזר בתביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית.

מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית בהידרוצפלוס?

כדי שתביעת רשלנות רפואית בגין הידרוצפלוס תתקבל, אין די בהוכחת קיומה של המחלה או חומרתה. יש להראות כי הצוות הרפואי חרג מסטנדרט רפואי סביר, וכי חריגה זו גרמה לנזק או החמירה אותו. ההוכחה מתבססת בדרך כלל על חוות דעת מומחה, הבוחן האם אבחון מוקדם, בירור מתאים או טיפול בזמן היו משנים את מהלך המחלה, מצמצמים את הפגיעה הנוירולוגית או מונעים נכות קבועה. בית המשפט בוחן את ההתנהלות בזמן אמת, ולא בדיעבד.

מתי איחור באבחון או טיפול מהווה רשלנות רפואית
״כשאיש מצוות הרפואה לא מזהה את הבעיה בזמן – ניתן להגיש תביעה״.
הידרוצפלוס בתינוקות יכול להיות מולד או נרכש. כמו לידה טראומטית. בדר״כ משום שימוש במלקחיים או מחלץ ואקום.
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

סיכום והיבט הפיצויים

בתביעות רשלנות רפואית עקב הידרוצפלוס, הפיצוי אינו נגזר מעצם האבחנה אלא מהנזק שנגרם עקב עיכוב, מחדל או טיפול שגוי. בתי המשפט בוחנים האם אבחון מוקדם או טיפול בזמן היו מונעים או מצמצמים את הפגיעה הנוירולוגית, את התלות בעזרת הזולת ואת ההשלכות התפקודיות לטווח ארוך. במקרים מתאימים, הפיצויים עשויים לכלול נזקי גוף, אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות ושיקומיות, עזרת צד ג, ולעיתים גם פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.

מיימת ראש
״נושא חוזר ועולה בתביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית״.
דורג 5 מתוך 5