דיסקציה של עורק הצוואר (מאנגלית: Cervical artery dissection) עולה רבות לדיון משפטי הן בגלל הקשר בינה ובין טראומה והן בשל העובדה שאיחור באבחון עשוי להיות קשור ברשלנות רפואית.
מדוע חלה בשנים האחרונות עלייה באבחון דיסקציה של העורק הצווארי?
בשנים האחרונות עלתה זמינות הדמיית עורקי הצוואר, ולכן חלה עלייה באבחון דיסקציה של העורק הצווארי.
דיסקציה בעקבות טראומה
בין הגורמים לדיסקציה של עורק צווארי: טראומה מסוג חבלה לצוואר, בעיקר לאחר תאונות דרכים, פעילות גופנית המלווה במאמץ פיזי, אבל לא בהכרח חבלה קשה: הנזק ייתכן אפילו לאחר שיעול או עיטוש, בעיקר בתנועה חדה של הצוואר.
צעירים
המחלה שכיחה לשבץ בקרב צעירים. יותר מכך, ככל שהחולה צעיר יותר, הסבירות שחבלה גרמה לדיסקציה גבוהה יותר. כלומר החבלה היא הטריגר. להזכיר, בהיבט המשפטי לא מתייחסים לרקע החבוי אלא רק לטריגר.
רשלנות רפואית בשל איחור באבחון דיסקציה של העורק
איחור באבחון דיסקציה של העורק הצווארי תוביל לתביעות רשלנות רפואית. בהגיע חולים בתוך חלון ההזדמנויות, ניתן לטפל בזריקות TPA כמו בכל שבץ, או בצנתור והנחת תומכן (Stent). קיימת מחלוקת בשאלה מהו הטיפול התרופתי העדיף אך בינתיים אין הוכחה להבדל בין שני הטיפולים המוכרים הקיימים. הבעיה היא בבתי חולים קטנים שלא מתורגלים ובכח אדם חסר שיודע לטפל. הקושי הוא להוכיח סיכויי החלמה גבוהים.
המוקש בתביעה מול ביטוח לאומי
יש לשים לב למוקש. כי אלה שיפנו בתביעה לביטוח לאומי להכרה באירוע כתאונת עבודה עלולים להיכשל. כי הם אולי יטענו למועקה בזמן העבודה ומשבר נפשי שקדמו לדיסקציה של העורק. מדוע? כי אין מדובר באוטם מוחי "רגיל", ואירוע חריג של מועקה ״טוב״ למקרים על רקע היצרות או חסימה של כלי דם במח, ולא על רקע של דיסקציה.
מה גורם לדיסקציה? נכון ששינויים מבניים בקוטר העורקים או בקרבתם זה לזה יכולים להסביר נטייה לחולשה, אך השוני המבני אינו לכשעצמו סיבה להתרחשות האירוע קליני. נכון גם שדיסקציה שכיחה יותר בחולים עם סיפור משפחתי אבל עדיין צריך גם אירוע טראומטי.
עו״ד אורן בושרי
