דיברטיקוליטיס

דיברטיקוליטיס (בעברית: סַעֶפֶת) היא מחלה דלקתית במעי הגס, הגורמת לפרפורציה (נקב). היא נפוצה בקשישים וידועה כמחלה של המדינות המתועשות. היא נקראת סעפת כי היא מדמה סעיפים מתבלטים מדופן המעי הגס בצורת כיסים. 

אבחון מאוחר של דיברטיקוליטיס בפן המשפטי

חום, כאב ועלייה בליקוציטים הם סימנים ראשונים למחלה, אבל אבחנה ניתן לקבל על ידי CT, MRI או אולטרה סאונד. כשהמחלה סוערת, זולגת צואה מתוך המעי לחלל הבטן מה שעלול להביא לאבצס, לדלקת (פריטוניטיס), לחסימת מעיים ולמות החולה. מכאן ברור מדוע אבחון מאוחר מסוכן, ומדוע תביעות רשלנות רפואית לא מעטות שעניינן דיברטיקוליטיס מגיעות לבית המשפט.

מה קורה בגילוי מאוחר?

בגילוי מאוחר כבר צריך לנקז או להסיר מקטע מהמעי, פיסטולה נוצרת במהלך הניקוז ויהיה צורך בפעולת פיום ליצירת סטומה והסטה של הצואה לפתח בדופן הבטן. חולה שנזקק לסטומה מוערך כבעל נכות של 80%.

על תביעה שהגשנו כנגד יצרן תרופה שגרמה לדיברטיקוליטיס

המחלה היא תוצאה של לחץ מוגבר בתוך המעי. מטופלים שנוטים לדימומים, שסובלים מטרשת עורקים, מיתר לחץ דם, בקבוצת סיכון לפתח דימום כתוצאה משימוש בתרופות מסוימות. כבר הגשנו במשרד תביעה בגין מרשם לתרופה Xefo שגרמה לדיברטיקוליטיס. 

אורטופדים רבים רושמים את התרופה למרות גורמי הסיכון ולמרות שכל המידע הרפואי הרלוונטי זמין לאורתופד במחשב של קופת חולים. הקשר הסיבתי בין התרופה לנזק ברור כשקיימת סמיכות זמנים.  

5/5
דילוג לתוכן