אלצהיימר

אלצהיימר לא אמור להיות מאובחן בחטף. אבחנה מהירה מדי עלולה להסב נזק. אצל אדם בן 75 המתלונן על כאבי ראש חזקים זו בהחלט אבחנה סבירה. אבל מה אם במוחו גידול? ומה אם הגידול יתגלה רק אחרי שנתיים משעה שכבר נשלחו גרורות? גריאטר עלול להיות שבוי בתפיסה כי, נוכח הגיל, וודאי מדובר באלצהיימר, אלא שאבחנה נוירולוגית טובה יכולה להבדיל בין גידול ראש לאלצהיימר.

האם אבחנה שגויה של אלצהיימר עולה עד כדי רשלנות רפואית?

אלצהיימר מתאפיין באבדן זיכרון ופגיעה ביכולת החשיבה וההתמצאות, קושי בתקשורת עם הסביבה, ושינויים התנהגותיים עד כדי חוסר תפקוד. בעיות אחרות יכולות להיות עם מאפיינים דומים, ולכן רופא גריאטרי לא תמיד בא כתחליף לבדיקה של רופא נוירו-גריאטרי טוב. ניקח דוגמא אדם אחר, בן 80 עם הפרעת שפה, דיבור ספונטני לא מובן, אבל חוזר מצוין על מילים, מסוגל להגיד שמות עצם אבל לא פעלים. נוירו-גריאטר טוב לא יאבחנו כסובל מדמנציה ויזהה את גורם הבעיה בלחץ דם נמוך. הוא יפנה לקרדיולוג שלו, יתאמו ביחד עליה בלחץ הדם, והבעיה הרפואית תסתדר. גריאטר רשלן יאשים את הדמנציה, במקרה כזה יש לפנות ישר לעורך דין רשלנות רפואית על מנת להתחיל הליך משפטי בנושא.

אופטיק אפאזיה

אופטיק אפאזיה היא דוגמא נוספת. מאפיינה העיקרי – אם נראה לפציינט שעון הוא לא יזהה את החפץ, אבל אם השעון יונח לו על היד, הוא יזהה. גם תסמין זה לא מופיע בדמנציה או כשלחץ הדם נמוך, בשבץ או בפגיעת ראש. "פייס המינגלקט" הוא תסמין נוירולוגי הקשור בבעיה בעיבוד הפנים בגלל פגיעה מוחית אחרי חבלת ראש. אם הפגיעה בראש בימין הפציינט לא יאבחן צד שמאל של תמונה. אבחון שגוי של גריאטר יביא את הנפגע למצב חרדתי. במקרים אחרים יביא לפספוס של גידול ממאיר. אבחון נכון יסגיר סרטן.

פאראפאזיה

ניקח עוד כדוגמא מקרה אמיתי: אדם בן 70 עם תפקוד אינטלקטואלי גבוה, שרוי בדכאון עם הפרעת שפה. גם הוא נחשד באלצהיימר. הוא מטופל בשתי מרפאות זכרון, אך ממשיך בתפקוד רגיל. מאפיין בולט בדיבור אצלו – התבטאות אולשן במקום שולחן. זהו סימן נוירולוגי שנקרא פאראפאזיה. הצליל דומה, אך הדיבור המוזר מאפיין הנזק מסגיר פגיעה נוירולוגית. לא אלצהיימר. גם כאן, אולי דווקא גידול.

No votes yet.
Please wait...