רשלנות בגן ילדים גוררת בדר״כ תביעת נזיקין לפיצויים כנגד שתי נתבעות קבועות:
(א) העירייה/ המועצה המקומית. היא האחראית על אחזקתו של מבנה הגן ומטלטליו ומעסיקתן של סייעות הגן.
(ב) מדינת ישראל (משרד החינוך). היא מעסיקתן של הגננות.
בגן ילדים חובת ההשגחה גבוהה במיוחד, נוכח גיל הילדים ותלותם המלאה בצוות, והפסיקה בוחנת את האירועים בסטנדרט מחמיר יותר ממסגרות חינוכיות אחרות.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
מהות התאונה: אירוע פתאומי בהרף עין או תאונה בנסיבות הדורשות הכנה?
קו ההבחנה המרכזי בפסיקה הוא בין אירוע מיידי ובלתי צפוי, לבין תאונה שהתרחשה בנסיבות שדרשו זמן, הכנה או היעדר פיקוח, ושניתן היה למנוע באמצעים פשוטים.
מתי לא קיימת רשלנות?
+
כאשר מדובר באירוע פתאומי ומהיר שאירע בחצר ובמהלך הפסקה, התביעה בדרך כלל אינה בכיס ההורים. המדיניות היא לאפשר לילדי הגן לפרוק אנרגיות בחוץ, ואחריות הגננת אינה עולה על אחריות של הורה זהיר כלפי ילדיו. אם התאונה יכולה הייתה להתרחש בכל בית, גם כשהורה זהיר עומד ליד הילד, התביעה לרוב לא תתקבל.
את מי תובעים: את העירייה או את משרד החינוך?
האחריות בתביעות רשלנות בגן ילדים נקבעת לפי מקור הסיכון והגורם שהיה בעל השליטה האפקטיבית למניעתו.
אין מדובר בכלל טכני של יחסי העסקה בלבד, אלא בבחינה מהותית של נסיבות האירוע.
כאשר מקור התאונה בליקוי פיזי במבנה הגן, בחצר, במתקנים או בציוד, הנטייה היא להטיל אחריות על הרשות המקומית, האחראית לאחזקה ולבטיחות המקרקעין.
לעומת זאת, כאשר מקור התאונה בהתנהלות חינוכית, פיקוח לקוי או מחדל של הצוות החינוכי, האחריות תיבחן כלפי משרד החינוך, כמעסיק הגננת וכמי שמופקד על ההיבט הפדגוגי והפיקוחי.
במקרים רבים מוגשות תביעות נגד שני הגורמים גם יחד, ובית המשפט מחלק את האחריות ביניהם בהתאם למידת השליטה של כל אחד מהם על מניעת הסיכון.
תאונה בצהרון | כאשר לעירייה יש סמכויות פיקוח יש גם אחריות בנזיקין
+
בתאונה בצהרון האחריות אינה נעצרת בצוות בלבד. כאשר החוק נותן לעירייה סמכויות פיקוח בקרה ואכיפה על צהרונים היא מחזיקה ביכולת להשפיע בפועל על רמת הבטיחות ולכן קמה לה חובת זהירות כלפי הילדים. אם הרשות אינה מפעילה פיקוח, אינה בודקת, מתעלמת מליקויים ידועים או מאפשרת הפעלה בניגוד לדרישות הדין, המחדל עלול להקים חבות בנזיקין.
בפסיקה נוטים לראות פיקוח שלא הופעל כפיקוח רשלני, במיוחד כשמדובר בילדים רכים ובסיכונים צפויים שניתן היה למנוע באמצעים סבירים.
אפשר לעיין בהוראות החוק המגדירות את סמכויות הפיקוח של הרשות המקומית על צהרונים בלינק הבא: חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים.
עו״ד אורן בושרי
פסיקה בדבר רשלנות בגן ילדים
עיון בפסיקה מגלה במעט אילו שאלות ביהמ״ש שואל עצמו כדי להכריע:
(א) מתי הגננת מילאה את הדו"ח? סמוך לתאונה/ בזמן אמת?
(ב) כיצד תמונות שצולמו תורמות לעובדות?
(ג) סבירות התיאור בדו״ח התאונה. האם מתאים לנסיבות העניין וליתר העדויות?
(ד) שינויים שעשו בגן לאחר התאונה ונהלים שהשתנו בעקבות המקרה.
ילד שנפצע בגן פרטי
בגן פרטי, ככל שהגיל נמוך יותר סיכויי התביעה להתקבל גבוהים יותר. תעלה השאלה של מס' המטפלות ביחס למס' הזאטוטים. נרצה לדעת למשל, האם אחת המטפלות שהתה בחדר ההחתלה, בעוד האחרת השגיחה על כמות גדולה של ילדים.
תאונה בגן עירייה
בתאונה בגן עירייה, בשונה מבית ספר, הציפייה היא להשגחה רצופה. בדר"כ בגני ילדים מדובר בחצר קטנה לעומת בית ספר שכולל מבנים רבים ומספר חצרות. ככלל, ככל שגיל הילד קטן יותר חובת ההשגחה הנדרשת מהצוות גדולה יותר.
מצלמות בגני ילדים
גני ילדים מחויבים להתקין מצלמות לתיעוד הנעשה בגן החל משנת 2019, וידאו בלבד, ללא קול. החוק קובע כי את הצילומים יש לשמור ל-30 ימים ולכן קריטי לבקש העתק צו של בית משפט בחלון הזמנים הזה. הורים יכולים לפנות גם למשטרה בתנאי ש"אין בכך כדי לגרום לשיבוש הליכי חקירה ומשפט״.
אי פנייה בתוך פרק זמן זה עלולה להביא לאובדן ראיה מרכזית, ולעיתים אף לשמש כשיקול ראייתי לחובת הגן.
דו״ח תאונה בגן ילדים
לא פעם הגנת כותבת בדו״ח התאונה כי הילד נחבל כאשר נתקל בילד אחר. זאת כדי להסיר מעצמה אחריות. מנגד, לא תמיד הילד יידע לספר. במקרה כזה, ההורים צריכים לטעון להיפוך הנטל. כלומר, לכך שעל צוות הגן להוכיח שלא הייתה רשלנות מצדו. בטח אם הפרו חובתם להפעיל מצלמות.
במיוחד כאשר הדו״ח נכתב באיחור, באופן כללי, או כאשר קיימת שליטה בלעדית של צוות הגן על נסיבות האירוע.
לסיכום
גם אם לא הוכחנו רשלנות בגן ילדים, תישאר האופציה לתבוע את חב׳ הביטוח. זו שביטחה בפוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים. פוליסת ביטוח תלמידים תהא בתוקף מגיל גן עירייה. ואפילו בפעוטון בתנאים מסוימים. הפוליסה לא דורשת הוכחה של רשלנות. מנגד, היא מכסה רק תאונות ולא מחלות ומחריגה תאונות דרכים ונכות קטנה מ-5%.