רשלנות רפואית באקרומגליה (איחור באבחון) | עו"ד אורן בושרי

אקרומגליה היא מחלה נדירה, אך כאשר האבחון שלה מתעכב הנזק עלול להפוך קבוע.
זו מחלה אנדוקרינית נדירה הנגרמת לרוב מגידול שפיר בבלוטת יותרת המוח המפריש עודף הורמון גדילה.
רשלנות רפואית עשויה להתקיים כאשר היא אובחנה אחרי שהיה צריך לחשוד בה. אם האיחור גרם לנזק לבבי, מפרקי, עצבי, ראייתי או תפקודי, ניתן לבחון תביעת פיצויים.

מתי איחור באבחון אקרומגליה מצדיק בדיקת תביעה?

איחור באבחון אקרומגליה מצדיק בדיקה משפטית כאשר מופיעים סימנים חוזרים, אך הרופא אינו מחבר ביניהם ואינו מפנה לבירור מתאים, כגון: 

  • שינויים במבנה הפנים, בכפות הידיים או בכפות הרגליים.
  • כאבי מפרקים, עייפות, נחירות או דום נשימה בשינה.
  • סוכרת חדשה או החמרה מטבולית
  • כאבי ראש, הפרעות ראייה או חשד לגידול בהיפופיזה.
  • היעדר הפניה לבדיקת IGF 1, לאנדוקרינולוג או ל MRI.

אם האיחור גרם להחמרה רפואית או לפגיעה תפקודית, יש מקום לבדוק אם מדובר ברשלנות רפואית.

 

אקרומגליה
"כשמאחרים לאבחן הנזק ממשיך להיערם. הלב מתעבה, המפרקים נשחקים, הנשימה נפגעת והעייפות מחמירה".

כשלים רפואיים אופייניים באיחור באבחון אקרומגליה

איחור באבחון אקרומגליה נובע בדרך כלל משרשרת החמצות. רופא מטפל בתסמין אחד, אורתופד רואה כאבי מפרקים, רופא שיניים מזהה שינוי במנשך, אך אף גורם אינו מחבר את התמונה. כאן מתחילה לעיתים הרשלנות הרפואית.

01

כשל בזיהוי דפוס תסמינים מצטבר

באקרומגליה מתפתחת תמונה קלינית מצטברת לאורך זמן. כאשר הצוות הרפואי מטפל בכל תסמין בנפרד ואינו מחבר את המכלול האנדוקריני, עלול להיווצר איחור אבחנתי שניתן היה למנוע.

בין הסימנים האופייניים:

  • כאבי מפרקים ותסמונת התעלה הקרפלית
  • עייפות, נחירות והפרעות שינה
  • סוכרת או החמרה מטבולית
  • שינויים דנטליים ומרווחים בין השיניים
  • שינוי הדרגתי במבנה הפנים

סימנים אלה מופיעים לעיתים בבדיקות אצל אורתופד או רופא שיניים. כאשר אין הפניה לאנדוקרינולוג או בירור הורמונלי, האיחור באבחון עלול להעמיק.

החמצת בירור אנדוקריני בסיסי

חשד קליני מחייב הפניה לבדיקות הורמונליות, ובראשן IGF 1. אי ביצוע בדיקות בסיסיות אלה מהווה סטייה מהפרקטיקה המקובלת ומונע גילוי מוקדם של המחלה בשלב שבו ניתן היה לצמצם נזק.

דחיית MRI של בלוטת יותרת המוח

בדיקת MRI מאפשרת לאתר גידולים בהיפופיזה כבר בשלבים מוקדמים. דחיית ההפניה לבדיקה זו כאשר קיימים ממצאים קליניים והורמונליים מחשידים גורמת להחמצת חלון טיפולי משמעותי.

02

מעקב רשלני לאחר זיהוי ממצא

גם לאחר זיהוי ממצא בהדמיה או בבדיקות דם, נדרש מעקב אנדוקריני סדור. היעדר בקרה, דחיית טיפול או אי הפניה למומחה מאפשרים למחלה להתקדם ולגרום לנזקים בלתי הפיכים.

מה בודקים משפטית לאחר איחור באבחון אקרומגליה?

לאחר שמזהים איחור באבחון אקרומגליה, השאלה המשפטית אינה מסתיימת בעצם ההחמצה. צריך לבדוק מה היה קורה אילו הרופא היה מפנה את המטופל לבירור בזמן.

בשלב זה בוחנים את ציר הזמן הרפואי: מתי הופיעו התסמינים, מתי היה צריך לבצע בדיקת IGF 1, מתי היה מקום להפנות לאנדוקרינולוג או ל MRI, ואיזה נזק התפתח עד האבחון בפועל.

הבדיקה הזו חשובה משום שהפיצוי אינו ניתן על עצם האיחור בלבד, אלא על ההחמרה שניתן היה למנוע. למשל, פגיעה לבבית, נזק מפרקי, פגיעה עצבית, פגיעה בראייה או ירידה תפקודית.

איך מוכיחים שהאיחור באבחון גרם לנזק?

גם כאשר הייתה החמצה רפואית, צריך להוכיח קשר בין האיחור לבין הנזק. לכן בודקים מתי הופיעו הסימנים הראשונים, מתי היה צריך לבצע בירור הורמונלי, ומה היה קורה אאלמלא אבחנו באיחור.

בתביעות כאלה בונים ציר זמן רפואי:
מועד הופעת התסמינים, מועד הבדיקות, מועד האבחון, מועד הטיפול והנזק שנותר. ציר הזמן הזה קובע אם מדובר באיחור מצער בלבד, או ברשלנות רפואית שגרמה לנזק בר פיצוי.

״כאשר רופא אינו מפנה לבדיקות הורמונליות כגון IGF-1, אינו שוקל הפניה לאנדוקרינולוג ואינו יוזם MRI של ההיפופיזה למרות סימנים אופייניים, הוא חורג מהסטנדרט הרפואי המקובל״
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

חלון טיפולי שהוחמץ באקרומגליה: הבסיס לתביעה משפטית

אקרומגליה מתפתחת בהדרגה, עם סימנים מצטברים שניתן לזהות לאורך זמן. כאשר האבחון מתעכב, חלק מהשינויים המבניים והתפקודיים הופכים בלתי הפיכים, ונוצר פער בין הנזק שניתן היה למנוע לבין הנזק שנגרם בפועל.

מחקר רפואי מצביע על התקדמות איטית של המחלה כאחד הגורמים המרכזיים לעיכוב אבחנתי.

בכל איחור בתי המשפט בוחנים את נקודת הזמן שבה ניתן היה לעצור את מסלול ההחמרה. באקרומגליה אבחון מוקדם משנה את מהלך המחלה.

סיכום

אקרומגליה מתפתחת לאט, ולכן האבחון שלה עלול להתעכב. אבל כאשר קיימים סימנים חוזרים, בדיקות מחשידות או תלונות מתועדות, הרופא אינו יכול להתעלם מהתמונה הכוללת.

אם האיחור גרם לנזק לבבי, מפרקי, עצבי, ראייתי או תפקודי, כדאי לבדוק אם ניתן להגיש תביעת פיצויים.

שאלות ותשובות

מתי איחור באבחון אקרומגליה מצדיק תביעת רשלנות רפואית?

+

כאשר הופיעו סימנים חוזרים, אך הרופא לא חיבר ביניהם ולא הפנה לבירור מתאים. תביעה מתחזקת במיוחד כאשר לא בוצעו בדיקות כמו IGF 1, לא ניתנה הפניה לאנדוקרינולוג או לא בוצע MRI של בלוטת יותרת המוח בזמן.

איך מוכיחים קשר סיבתי בין האיחור באבחון לבין הנזק?

+

בונים ציר זמן רפואי. בודקים מתי הופיעו התסמינים, מתי היה צריך לבצע בירור הורמונלי, מתי אובחנה המחלה בפועל, ואיזה נזק התפתח בתקופת האיחור. אם אבחון מוקדם היה עשוי למנוע חלק מהנזק, הקשר הסיבתי מתחזק.

אילו פיצויים ניתן לתבוע בגלל איחור באבחון אקרומגליה?

+

ניתן לתבוע פיצוי על נכות תפקודית, אובדן כושר עבודה, הוצאות רפואיות, טיפולים עתידיים, כאב וסבל, עזרת צד ג ופגיעה באיכות החיים. היקף הפיצוי תלוי במשך האיחור, בחומרת הנזק ובשאלה מה ניתן היה למנוע באבחון מוקדם.

מהי תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית באקרומגליה?

+

ברוב המקרים יש לבחון את התביעה בתוך שבע שנים, אך בתיקים של אבחון מאוחר עשויות להתעורר שאלות לגבי מועד גילוי הנזק והקשר בינו לבין ההתרשלות. לכן חשוב לבדוק את התיק מוקדם ולא להמתין לסיום כל הטיפולים.

האם אפשר לתבוע גם אם הגידול באקרומגליה הוא שפיר?

+

כן. העובדה שהגידול שפיר אינה שוללת תביעה. בית המשפט בוחן אם הרופאים היו צריכים לאבחן מוקדם יותר, אם הם החמיצו סימנים מחשידים, ואם האיחור גרם להחמרה רפואית או לפגיעה תפקודית.

מתי כדאי לפנות לעורך דין רשלנות רפואית באקרומגליה?

+

כדאי לפנות לייעוץ כאשר האבחון הגיע לאחר שנים של תלונות, כאשר לא בוצע בירור הורמונלי, כאשר לא ניתנה הפניה ל MRI למרות סימנים אופייניים, או כאשר נותר נזק לבבי, מפרקי, עצבי, ראייתי או תפקודי.

דורג 5 מתוך 5