ניתוח שלאחר המוות ככלי להוכחת רשלנות רפואית

ניתוח שלאחר המוות הוא אחד הכלים הראייתיים החשובים ביותר בתביעות רשלנות רפואית שגרמה למוות.
במקרים מסוימים, רק נתיחה יכולה לחשוף את סיבת הפטירה האמיתית, לבסס קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי לבין המוות, ולמנוע מבית החולים לטעון כי מדובר ב״גורם אחר״.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.

מהו ניתוח שלאחר המוות ולשם מה הוא נועד?

ניתוח שלאחר המוות (Post Mortem) הוא הליך רפואי שבו בודקים את גופת הנפטר לצורך בירור נסיבות המוות.
במסגרתו נבחנים איברים פנימיים, דגימות ביולוגיות וממצאים פתולוגיים, במטרה לקבוע:

• את סיבת המוות
• את מועד המוות
• לעיתים גם את אופן המוות

בישראל, ניתוחים אלה מבוצעים במכון לרפואה משפטית באבו כביר.

מעבר לחשיבותו הרפואית, לנתיחה יש משמעות משפטית מכרעת כאשר עולה חשד לרשלנות רפואית.

כיצד ניתוח לאחר המוות מסייע להוכיח רשלנות רפואית?

גם כאשר בית חולים מודה בקיומה של טעות רפואית, הוא עשוי לטעון שהטעות לא גרמה למוות. כאן נכנסת הנתיחה לתמונה.

באמצעות ממצאים אובייקטיביים, ניתן להוכיח או לשלול קשר סיבתי, למשל:

01

בדיקת תכולת הקיבה

כאשר עולה חשד למתן תרופה לא נכונה או למינון שגוי, בדיקת תכולת הקיבה מאפשרת להוכיח מה ניטל, באיזה מועד ובאיזה מינון. ממצאים אלה עשויים לבסס קשר סיבתי בין הטיפול התרופתי לבין הפטירה.

02

בדיקות מיקרוביולוגיות

כאשר מתעורר חשד לזיהום שנרכש במהלך אשפוז, ניתן לשלוח דגימות לבדיקות מיקרוביולוגיות. בדיקות אלו עשויות לקבוע האם הזיהום היווה גורם מהותי לפטירה. בפועל, לבית החולים קיים אינטרס ברור להימנע מביצוע נתיחה כאשר קיים חשש שממצאים כאלה יחשפו רשלנות.

גם בלי נתיחה ניתן להוכיח את יסודות התביעה. מאידך, נתיחה גם יכולה להפריך את הטענה לקש"ס בין מוות ובין רשלנות רפואית כלשהי.

עו״ד אורן בושרי

מתי בית חולים חייב לבצע או להציע ניתוח שלאחר המוות?

כאשר מטופל נפטר במסגרת אשפוז, קיימים מצבים שבהם על בית החולים חובה לבצע או לפחות להציע נתיחה:

• מוות בתוך 24 שעות מקבלה לאשפוז
• מוות סמוך למתן תרופה חדשה
• פטירה במהלך ניתוח, לידה או פעולה פולשנית ועד 7 ימים לאחר מכן
• פטירה בלידה ועד 42 יום ממועד הלידה
• התאבדות בתחומי בית החולים
• מקרה שבו מונתה ועדת בדיקה

אי ביצוע נתיחה או אי הצעתה במקרים אלו עלול להיחשב נזק ראייתי – מחדל הפועל לטובת משפחת הנפטר בהליך המשפטי.

לחץ של בתי חולים וסירוב לכאורי לניתוח מצד משפחות

בפועל קיימות עדויות רבות של בני משפחה הטוענים כי לא נשאלו כלל על ביצוע נתיחה. בדיעבד נכתב בתיק הרפואי כי המשפחה סירבה לה. כאשר בית חולים היה חייב לבצע נתיחה ולא עשה כן או לא הציע אותה מדובר במחדל בעל משמעות משפטית. בתי המשפט מכירים בהתנהלות זו כהפרת חובה ולעיתים אף כהטיית ראיות.

לסיכום: המשמעות המשפטית למשפחות נפטרים

ניתוח שלאחר המוות עשוי להיות ההבדל בין תביעה שנדחית לבין תביעה שמוכחת.
כאשר הנתיחה לא בוצעה למרות שהייתה חובה או הצדקה לבצעה הדבר עשוי לפעול לטובת המשפחה בהליך המשפטי.

שאלות ותשובות

זכויות המשפחה: כיצד מבקשים נתיחה?

האם המשפחה רשאית לדרוש ניתוח שלאחר המוות?

כן. החוק מאפשר למשפחה לפעול במספר דרכים, שלכל אחת מהן משמעות משפטית שונה והשפעה ישירה על הראיות.

האם המשפחה יכולה לפנות לבית המשפט ולבקש נתיחה?

כן. סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות מאפשר לכל אדם מעוניין לפנות לבית המשפט ולבקש להורות על חקירת סיבת המוות.

האם החוק מחייב קבלת הסכמת בית החולים או המשטרה?

לא. בית המשפט מוסמך להורות על ביצוע נתיחה גם ללא הסכמת בית החולים או המשטרה, אם שוכנע בקיומו של צורך ממשי.

האם המשפחה יכולה ליזום נתיחה ישירות מול המכון לרפואה משפטית?

כן. המשפחה רשאית לפנות ישירות למכון ולבקש נתיחה פרטית, לרוב בעלות של כ 5,000 ש״ח.

מה היתרון בנתיחה ביוזמת המשפחה?

יוזמה עצמאית מעניקה שליטה טובה יותר בהליך ונגישות פשוטה ומהירה יותר לדו״ח הנתיחה לצרכים משפטיים.

האם המשפחה רשאית להיות נוכחת במהלך הנתיחה?

כן. המכון מאפשר נוכחות של נציג מטעם המשפחה, בתנאי שמדובר ברופא.

מדוע חשוב שנציג המשפחה יהיה נוכח בנתיחה?

נוכחות של רופא מטעם המשפחה מוסיפה בקרה על אופן ביצוע הנתיחה, במיוחד כאשר קיים חשד לרשלנות רפואית.

מעורבות המשטרה: מתי וכיצד?

האם המשפחה יכולה לפנות למשטרה ולבקש נתיחה?

כן. המשפחה רשאית לפנות למשטרה ולבקש ממנה לדרוש מהמכון לרפואה משפטית לבצע נתיחה.

האם המשטרה נענית בדרך כלל לבקשות כאלה?

ברוב המקרים כן, מאחר שהמשטרה מממנת את פעילות המכון לרפואה משפטית במתכונת גלובלית.

איזו מגבלה קיימת בנתיחה ביוזמת המשטרה?

כאשר המשטרה יוזמת את הנתיחה, השגת דו״ח הנתיחה לצרכים אזרחיים עלולה להיות מורכבת יותר.

מדוע המשטרה יוזמת ניתוח לאחר המוות?

המשטרה מבקשת לקבוע סיבת מוות ברורה ולמנוע טענה עתידית של חשוד כי סיבת המוות לא הוכחה.

התנגדות המשפחה והכרעת בית המשפט

האם בית המשפט רשאי להורות על נתיחה בניגוד לעמדת המשפחה?

כן. בית המשפט מוסמך להורות על נתיחה לאחר שהוא מאזֵן בין כבוד המת, החשש לביצוע עבירה והאינטרס הציבורי.

באילו מקרים אין חלופה לנתיחה מלאה?

במקרים של חשד להרעלה, שימוש בסמים מורעלים או צורך לקבוע מועד נטילת חומרים, רק נתיחה מלאה מאפשרת קביעה רפואית מהימנה.

ההלכה היהודית וניתוח לאחר המוות

האם ההלכה היהודית אוסרת ניתוח שלאחר המוות?

לא. ההלכה אינה אוסרת באופן גורף, וברוב הזרמים שאינם חרדיים קיימות הקלות משמעותיות.

כאשר הנפטר נתן הסכמה בחייו
כאשר הנתיחה נדרשת למניעת סכנה לחיי אחרים
כאשר יש צורך לבדוק השפעת תרופה
כאשר המשטרה או בית המשפט מורים על נתיחה

האם ההלכה מבחינה בין בדיקה חיצונית לבין ביתור הגופה?

כן. פוסקים אחדים מבדילים בין בדיקה חיצונית לבין ביתור הגופה, ומכירים בכך שלעיתים אין חלופה אמיתית לנתיחה מלאה.

דורג 5 מתוך 5