דימום מוחי הוא אחד המצבים המסוכנים ביותר ברפואה דחופה.
למרות זאת, בתי חולים משחררים לעיתים מטופלים לאחר חבלת ראש מבלי לבצע CT ראש, על סמך בדיקה קלינית בלבד.
החמצה כזו עלולה להוביל לנזק מוחי חמור ואף למוות, והיא עומדת לא אחת בבסיס תביעות רשלנות רפואית.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
תביעות כנגד בתי חולים ששחררו הביתה ללא CT
תביעות רשלנות רפואית נגד בתי חולים ששחררו מטופלים לביתם ללא ביצוע CT ראש מעמידות בדרך כלל 2 שאלות מרכזיות:
- האם היה צורך לבצע CT ראש כבר במיון?
- בהנחה שנצפה דימום – האם היה צורך בניתוח דחוף לניקוז הדם, ניתוח שמטרתו למנוע נזק נוירולוגי חמור?
המפתח
מתי תביעה על החמצת דימום מוחי תתקבל?
הדרך היחידה לקבוע אם מטופל סובל מדימום תוך מוחי היא לבצע הדמיה של המוח – CT ראש או MRI. בדיקות קליניות בלבד אינן מספקות מענה, וגם חבלה שנראית קלה עלולה להסתיר דימום משמעותי. משרד הבריאות קבע פרוטוקולים ברורים לביצוע בדיקות אלה. כאשר בית החולים חורג מן הפרוטוקולים ופועל בניגוד להם, הוא יוצר סיכון ממשי לפגיעה, וסיכויי התביעה להתקבל עולים בהתאם.
01
נפילה מגובה: מתי השחרור מהווה רשלנות רפואית
בכל נפילה מגובה של יותר מ־92 ס״מ (שלוש רגל), בית החולים מנוע מלשחרר מטופל עם חבלת ראש קלה, גם ללא אובדן הכרה, אובדן זיכרון או בלבול.
שחרור הביתה מותר רק לאחר ביצוע CT ראש. אם המטופל נשלח הביתה ומצבו מדרדר – מדובר ברשלנות רפואית, הכוללת גם הפרה של הנחיות משרד הבריאות.
02
ללא חבלת ראש: מצבים שמחייבים CT מוח
יש לבצע CT ראש כאשר מתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים:
- ירידה קלה בהכרה (15 נקודות לפי מדד גלזגו).
- גיל מעל 60.
- חשיפה לסמים או אלכוהול.
- סימן לחבלה מעל הכתף או חסר נוירולוגי כגון חולשה.
- פרכוס לאחר האירוע.
- הפרעה ידועה בקרישת הדם.
03
חבלת ראש קלה: מקרים שבהם אסור לוותר על CT
גם ללא אובדן הכרה, אובדן זיכרון או בלבול, יש לבצע CT ראש במקרים הבאים:
- ירידה בהכרה שעתיים לאחר האירוע.
- חשד לשבר בבסיס הגולגולת.
- אובדן זיכרון של האירועים ב־30 הדקות שלפני החבלה.
- מנגנון פציעה בסיכון גבוה: הולך רגל בתאונת דרכים, נוסע שנפלט מרכב, או נפילה מגובה של יותר מ־92 ס״מ.
הטיפול שהיה מתבצע אילו אבחנו את הדימום במועד
כאשר צוות רפואי מאבחן דימום מוחי בזמן, הוא מאשפז את המטופל להשגחה נוירולוגית מיידית, מאזֵן את לחץ הדם ומעניק טיפול להפחתת הלחץ התוך גולגלתי. במקרים המתאימים הצוות מפנה את המטופל לניתוח לניקוז הדימום או לעצירת מקורו. פעולות אלה מונעות החמרה, מצמצמות את הפגיעה ברקמת המוח ומגדילות באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה והתפקוד. כאשר הצוות נמנע מביצוע בירור ואבחון במועד, הוא שולל מן המטופל סיכוי ממשי לקבל טיפול מציל תפקוד, ובכך יוצר קשר סיבתי ישיר בין ההחמצה לבין הנזק.
שלילת סיכוי ממשי
הימנעות מאבחון ומטיפול בזמן אינה רק מחדל טכני, אלא שלילה של סיכוי ממשי למניעת נזק מוחי. כאשר ניתן היה לאבחן את הדימום, לנקזו או לאזן את הלחץ התוך גולגלתי, מתקיים קשר סיבתי ישיר בין ההחמצה לבין הנזק שנגרם.
עו״ד אורן בושרי
טענות הגנה: מה בית החולים יטען?
טענה שלפיה ממילא לא היה צורך בניקוז הדימום אינה מתקבלת כדבר שבשגרה. הספרות הרפואית מתירה הימנעות מניתוח רק במקרים חריגים של דימום קטן במיוחד. הימנעות מבירור או מטיפול שוללת מן המטופל סיכוי ממשי למנוע החמרה.
בית החולים יטען לרוב כי גם אבחון מוקדם לא היה משנה את התוצאה, בין היתר בשל לחץ דם גבוה, וכי אותו נזק היה נגרם בכל מקרה. אם טענה זו תתקבל, התביעה תידחה. לכן יש להתמקד בהוכחת הצורך בניקוז, בחובה לאזן את לחץ הדם לפחות מתחת ל־140, ובהצגת מחקרים המראים כי טיפול להורדת לחץ דם משפר תוצאות.
נכות נוירולוגית גם כשהנזק “קל”
בתחום הנוירולוגי, גם פגיעה שאינה מלווה בליקוי תפקודי בולט עשויה להצדיק קביעת נכות רפואית משמעותית. בפסיקה נקבע כי עצם הפגיעה המוחית והצורך בהתערבות נוירוכירורגית עשויים להצדיק נכות צמיתה, גם כאשר התפקוד היומיומי נראה לכאורה שמור.
אצל ילדים ובני נוער, דימום מוחי עלול להתפספס ביתר קלות. הופעת כאבי ראש חריגים לאחר חבלה מחייבת בירור מיידי, גם בהיעדר סימנים חיצוניים.