רשלנות רפואית באבחון היא נושא בולט בתביעות המוגשות כנגד רופאים ומוסדות רפואיים. איך רופאים מאבחנים מחלה, מה הבעיה עם אבחון שגוי, ומתי טעות באבחון היא מתקבלת והגיונית, ומתי היא בגדר רשלנות רפואית המהווה בסיס לתביעת פיצויים?
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404
״אבחון״ נחוץ כדי להתחיל בטיפול. בכל גליון חדר מיון רובריקה של אבחון רפואי אותה צריך הרופא למלא. לאחריה רובריקה נוספת של אבחנה מבדלת. הרובריקה הזו בטופס למעשה מכריחה את הרופא לחשוב בכיוון של מחלה אחרת. הכוונה למחלה שונה מזו שהוא בטוח שהיא לפניו. הרובריקה שם כדי למנוע רשלנות באבחון מחלה, אבל לא כל הרופאים מקפידים למלא אותה.
רשלנות באבחון רפואי בפסיקה
בישראל, קיימת פסיקה ענפה המתייחסת לאופן שבו רופאים מבצעים אבחנה רפואית. אבן הדרך היא הליך ע"א 3264/96 (קופ"ח נ' יפה פלד). שם ביהמ"ש קבע, כי כדי שהרופאים יגיעו להחלטה נכונה יש צורך לערוך רשימה של מחלות אפשריות. ולדון באפשרות קיומה של כל אחת מהן. עם זאת, ההקשר חשוב וראוי להזכיר את נושא פסק הדין: גידול במח שהתחזה להיות טרשת נפוצה.
רופאים יכולים לטעות באבחון. זו לא בהכרח רשלנות. הפסיקה קובעת כי רופא מחויב לפעול בהתאם לסטנדרט של "הרופא הסביר" ולא של ״הרופא הגאון״. אבל אם האבחנה שגויה, והטיפול לא מתאים – הם חייבים לשים לב לכך. כלומר, לנקוט באמצעים שוב כדי לאבחן הפעם נכונה את מצבו הרפואי של המטופל.
האם רופא שלא מתעדכן בספרות מקצועית הוא בהכרח רופא רשלן? ברור שאין לדון את הרופא על פי מצב הרפואה במועד מאוחר. מצב המדע הרפואי בעת מעשה הוא החשוב, ולא המדע הרפואי המתעדכן. מאידך, קבעו בתי המשפט כי על הרופא להתעדכן בתחומי התמחותו (ע"א 303/89 קוהרי נ' מדינת ישראל, עמ׳ 172). לא כל אי ידיעה של מאמר שפורסם היא רשלנות אבל התעלמות מסידרה של מאמרים כן.
חידוש רפואי בעל חשיבות רבה
ביהמ״ש קבע בפס״ד פלד ש״ככל שמדובר בחידוש בעל חשיבות רבה יותר, שבלט בספרות רפואית בעלת משקל, וככל שיש בחידוש למנוע סכנה גדולה יותר לבריאות, כן תגדל הנטיה לקבוע רשלנות״.
כשברור שהטיפול לא עובד, על הרופאים לעצור ולבחון אם הם לא טעו באבחנה. אם גם בשלב הזה הם מתעלמים, ולא עורכים אבחנה מבדלת, ייתכן שמדובר ברשלנות. במקרה כזה, הדרך לתביעה ודאי פתוחה.
עו״ד אורן בושרי
