רשלנות באבחון מחלה

מתי טעות באבחון מחלה היא מתקבלת והגיונית, ומתי היא סתמית, מבלי לחשוב על חלופה (אבחנה מבדלת), והיא באה בגדר רשלנות רפואית המהווה בסיס לתביעת פיצויים? בכל טופס סטנדרטי של קבלה למיון קיימת רובריקה, שכותרתה "אבחנה מבדלת". הרובריקה ״מכריחה״ את הרופא לחשוב על מחלה אחרת. שונה מהמחלה עליה חשב לראשונה בעת קבלת החולה.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404

הגדרה

רשלנות רפואית באבחון מחלה מתקיימת כאשר הרופא אינו פועל בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל, ואינו מבצע את הבדיקות, ההפניות או השיקולים הנדרשים לצורך זיהוי נכון של המחלה.  

מה הבעיה עם אבחון שגוי?

אבחון שגוי יוביל לטיפול לא נכון, לגרום להחמרת מצב רפואי ואף לנזק בלתי הפיך. מעבר לכך, הוא עלול למנוע מהמטופל את האפשרות לקבל את הטיפול הנכון בזמן ולהחלים.

רשלנות רפואית באבחון
"אבחנה מבדלת. לעתים הרופאים רושמים בקיצור א.מ."

איך מוכיחים שכל רופא סביר אחר היה מעלה חשד?

לא כל טעות באבחון מהווה רשלנות, וגם רופא מיומן עשוי להתקשות להגיע לאבחנה ברורה. עם זאת, כאשר מתברר כי רופא סביר היה מעלה חשד, מפנה לבדיקות מתאימות או שוקל אבחנות חלופיות – והרופא לא עשה כן – עשויה לקום עילה משפטית. נוכיח זאת בכמה אופנים:

01

אי עריכת אבחנה מבדלת

בגיליונות חדר מיון התהליך הזה מעוגן גם בטופס עצמו. קיימת רובריקה נפרדת לאבחון רפואי ורובריקה נוספת לאבחנה מבדלת. הרובריקה של האבחנה המבדלת נועדה לחייב את הרופא לשקול אפשרות של מחלה אחרת, שונה מזו שנראית לו במבט ראשון.

אבחנה מבדלת היא כלי יסוד בעבודת הרופא. כאשר היא אינה מבוצעת, או מבוצעת באופן שטחי, עשויה להתעורר שאלה האם הופרה חובת הזהירות המוטלת על הרופא.

02

נימוק חסר של החלטת האבחון

רופא אינו יכול לטעון כי שקל אבחנה או מחלה אפשרית נוספת אך לא רשם זאת. ההנמקה הרפואית חייבת לכלול, ולו בקצרה, את הלך המחשבה שהוביל להחלטה להתחיל טיפול רפואי מסוים או להפסיקו. כך קבע בית המשפט העליון בע״א 6696/00 העמק נ׳ פינטו.

גם חוזרי משרד הבריאות מחייבים תיעוד. חוזר מנכ״ל משרד הבריאות מס׳ 6/96 קובע כי יש לרשום את השיקולים שהנחו את הרופא, ובייחוד כאשר קיימות חלופות טיפוליות.

כאשר גם הרופאים עצמם חלוקים בדבר האבחנה הנכונה, הפסיקה קובעת כי עליהם ליידע את המטופל בדבר קיומה של מחלוקת מקצועית.

בתי המשפט מכירים במרחב שיקול הדעת של הרופא, אך היעדר רישום והנמקה אינו שיקול דעת לגיטימי אלא מחדל תיעודי.

03

טענות נפוצות בהגנה על כשלי אבחון

לעיתים נטען כי בשל עומס עבודה לא נערכה אבחנה מבדלת במועד הקבלה. טענה זו אינה פוטרת מאחריות.

גם אם מסיבות כאלה לא נערכה אבחנה מבדלת בקבלה, היה על הרופאים לבצע אותה למחרת היום. במסגרת העבודה השוטפת, רופא בכיר עובר על הקבלות של אותו הלילה ובוחן את האבחנות והטיפול שניתן.

כאשר הטיפול שנבחר אינו תואם את המצופה מן האבחנה הראשונית, או כאשר מצבו הקליני של המטופל אינו מתיישב עמה, קיימת חובה לערוך מחדש אבחנה מבדלת.

04

התעדכנות רפואית וחידושים בספרות המקצועית

האם רופא שלא מתעדכן בספרות מקצועית הוא בהכרח רופא רשלן? ברור שאין לדון את הרופא על פי מצב הרפואה במועד מאוחר. מצב המדע הרפואי בעת המעשה הוא החשוב, ולא המדע הרפואי המתעדכן בדיעבד.

מאידך, קבעו בתי המשפט כי על הרופא להתעדכן בתחומי התמחותו (ע"א 303/89 קוהרי נ' מדינת ישראל, עמ׳ 172). לא כל אי ידיעה של מאמר שפורסם מהווה רשלנות, אך התעלמות מסדרה של מאמרים עשויה להיחשב ככזו.

חידוש רפואי בעל חשיבות רבה

בית המשפט קבע בפסק דין פלד כי “ככל שמדובר בחידוש בעל חשיבות רבה יותר, שבלט בספרות רפואית בעלת משקל, וככל שיש בחידוש כדי למנוע סכנה גדולה יותר לבריאות, כן תגדל הנטייה לקבוע רשלנות”.

מתי טעות באבחון אינה נחשבת רשלנות רפואית?

לא כל טעות באבחון מחלה מהווה רשלנות רפואית. כך הדבר כאשר התסמינים אינם טיפוסיים, כאשר הבדיקות אינן חד משמעיות, או כאשר המחלה מתפתחת באופן חריג שלא ניתן היה לצפות מראש.

המבחן אינו תוצאת האבחון בדיעבד. בית המשפט בוחן את אופן פעולת הרופא בזמן אמת. אם הרופא ערך בירור רפואי סביר, שקל אבחנות אפשריות, הפנה לבדיקות מקובלות ופעל בהתאם לידע הרפואי שהיה קיים באותה עת – לא ניתן לזכות בתביעה.

הטיפול אינו תואם את הצפוי מהאבחנה
"המבחן אינו התוצאה בדיעבד".

דוגמאות

רשלנות באבחון מחלה קריטית

רשלנות באבחון מחלה קריטית יותר ככל שהמחלה חמורה יותר. "פספוס" התקף לב או גידול יעיד על רשלנות טוב יותר מפספוס שפעת. מדוע? כי ההשלכה מסוכנת. לדוגמא:

01

התקף לב וכיב

חולה עם כאבים בחזה שמאוד אופייניים למחלת כיב, יקבל תחילה טיפול לכיב. אך היות ולעיתים התקף לב "מתנהג" כמו כיב, יש לשים לב.

מאחר ש"פספוס" התקף לב עלול להיות קטלני, רופא סביר יפעל, בד בבד עם הטיפול בכיב, לשלול אפשרות של התקף לב.

02

דלקת ריאות מול תסחיף ריאתי

קוצר נשימה עשוי להוביל לאבחנה של דלקת ריאות, אך הוא תואם גם לתלונות האופייניות לתסחיף ריאתי.

03

סינוסיטיס מול גידול מוח

כאב ראש עשוי להוביל את הרופא לחשוב על סינוסיטיס, אולם תלונות ממושכות מחייבות לשקול אבחנה מבדלת של גידול במוח.

04

מתן שתן מוגבר: דלקת או סוכרת נעורים

מתן שתן מוגבר אינו מרמז רק על דלקת. הוא יכול להעיד גם על מחלה חמורה יותר, ובילדים אף על סוכרת נעורים.

בישראל, קיימת פסיקה ענפה המתייחסת לאופן שבו רופאים מבצעים אבחנה רפואית. אבן הדרך היא הליך ע"א 3264/96 (קופ"ח נ' יפה פלד). שם ביהמ"ש קבע, כי כדי שהרופאים יגיעו להחלטה נכונה יש צורך לערוך רשימה של מחלות אפשריות. ולדון באפשרות קיומה של כל אחת מהן. עם זאת, ההקשר חשוב וראוי להזכיר את נושא פסק הדין: גידול במח שהתחזה להיות טרשת נפוצה. 

תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

רופאים מבצעים אבחנה ב־5 שלבים:
שלב 1
תשאול, על היסטוריה ותרופות כרוניות
שלב 2
בדיקה
שלב 3
חקירה, בדיקות דם ושתן, הדמיה וכיו"ב
שלב 4
אבחון (ראשוני) + אבחנה מבדלת
שלב 5
אבחון (סופי)
* לא תמיד כל חמשת השלבים נחוצים.

אבחנה שגויה מתמשכת

רופאים אכן יכולים לטעות באבחון. טעות כשלעצמה אינה מהווה בהכרח רשלנות. הפסיקה קובעת כי על הרופא לפעול לפי סטנדרט של הרופא הסביר ולא של הרופא הגאון.

עם זאת, כאשר האבחנה מתבררת כשגויה והטיפול אינו מתאים למצב הקליני, מוטלת על הרופאים חובה לשים לב לכך. במצב כזה עליהם לעצור, לבחון מחדש את הנתונים, ולנקוט אמצעים נוספים כדי לאבחן באופן נכון את מצבו הרפואי של המטופל.

ספרות מקצועית
ספרות מקצועית

מומחה רפואי באחד מהתיקים שלנו כתב: ״אולי בהתחלה סביר לטעות, אבל אם הרופא שבוי בקונספציה של מחלה אחת ויחידה, וגם בהמשך כשהוא רואה שהטיפול לא מצליח, הוא ורופאים אחרים לא שבים ודנים באבחנה מבדלת ולא נוקטים בפעולות המתבקשות לאורה, הרי אז הם מתרשלים, ביתר שאת״.​

תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

שאל או קבע פגישה

ככל שהטקסט אינו קולע למקרה הספציפי שלכם, או בכלל, ניתן ליצור קשר ולקבוע פגישה:

דורג 5 מתוך 5