נכות רפואית היא בדר״כ בליבת המחלוקת של כל תיק נזקי גוף, כי אחוזי הנכות הם פקטור מרכזי באומדן הפיצוי.
מי קובע את אחוזי הנכות?
את אחוזי הנכות קובעים מומחים רפואיים, כל מומחה על פי תחומו. הרופא יתאים את הליקוי לסעיף הנכות המצוי בתקנות המוסד לביטוח הלאומי.
האם ביהמ"ש יכול למנות מומחה מטעמו שמעולם לא כותב לתובעים?
ביהמ"ש יפסול מינוי של מומחה שמגיש חוות דעת רק מטעם בתי חולים. כלומר אם הוא למעשה משמש מעין "רופא הבית" של הנתבעות ביהמ"ש ימצא ממש בטענה. בת"א 5654-06-08 רונן נ' טי.אמ.סי – מרכז רפואי כרמל בע"מ צוטטו בבקשה 6 פסקי דין בהם פרופ' שיף "כתב לנתבעות", תמיד כמומחה מטעמן ואף לא פעם אחת מטעם תובע כלשהו. לכן המינוי בוטל. כדי לא "לפגום לפחות בתחושה לגבי טוהר ההליך".
פטור מחוות דעת רופא מומחה
התקנות החדשות מתירות פטור מחוות דעת רופא מומחה רק במקרים מאוד חריגים, כמו כאן. למשל אם כבר מונה מומחה מטעם בית המשפט, שהביע דעתו על הצורך במינוי מומחה בתחום נוסף, בית המשפט ייתן פטור. זאת כדי לחסוך התחלה מחדש במחלוקת הרפואית החדשה.
מבנה חוות הדעת
חוות הדעת תחולק לפרקים:
(1) תולדות הפגיעה - אנמנזה.
(2) תלונות הנבדק.
(3) בדיקות גופניות.
(4) הנכות.
המועד לעריכת חוות דעת
חוות דעת נגדית צריכה להיות מוגשת תוך 60 ימים. לא שזה בדר"כ קורה בזמן. תנאי לכתיבת חוות דעת לקביעת אחוזי נכות הוא בדיקה של התובע. אם לנפגע שבר בחוליה והוא צפוי לניתוח קיבוע, לא תיקבע נכות אלא רק לאחר תקופת החלמה, לכשהמצב הרפואי יתגבש.
האם ניתן לערער על קביעת אחוזי הנכות?
על חוות הדעת ניתן לערער בדרך של משלוח שאלות הבהרה. או בחקירה נגדית. שיטה זו מועדפת כי היא לא מאפשרת למומחה לברוח מתשובות כנות. אם הנכות נקבעה בביטוח לאומי פשוט מגישים ערר לועדה רפואית עליונה.
פסילת מומחה מטעם ביהמ"ש
משום שהמומחה הוא "זרועו הארוכה של בית המשפט", הוא מחויב לנהוג בתום לב, ובאובייקטיביות. עליו לפעול בהתאם להחלטת המינוי, וחריגה מסמכות עלולה להביא לפסילת חוות הדעת שלו. עם זאת, ביהמ"ש לא ימהר לפסול את המומחה כדי לא לפגוע בשמו הטוב. בתי המשפט מבחינים בין פסילת מומחה ולבין פסילת חוות דעת ומתחשבים בתזמון הבקשה. לפני או אחרי שניתנה חוות דעת המומחה.
בתיקי רשלנות רפואית קורה שאנו מגישים בקשה לפסילת מומחה כי הוא הביע דעתו בשאלת הרשלנות למרות שהתבקש במפורש שלא לעשות כן. השופט דראל נעתר לבקשה שכזו למשל בת"א 64878-11-16 פלוני נ' בית חולים נצרת א.מ.מ.ס. ואח'.
האם למומחה מותר לצלם או להקליט את הבדיקה?
למומחה אסור להקליט את הבדיקה ואף אסור לו לזמן סטודנטים רפואים להיות נוכחים בלי הסכמה. עם זאת, אין מניעה לצלם תמונות סטילס של התובע (ת"א 20-12-75569 פלוני נ' דבוש ואח') כדי להדגים את טווחי התנועה, וכחלק מחוות הדעת (48840-07-18).
לבד מאחוזי נכות, כדאי לשאול את המומחה לנכות זמנית וסיכוי להחמרה עתידית. המומחה נדרש לנבא גם טיפולים עתידיים ותדירותם. נושא חשוב אם הם מחוץ לסל הבריאות.
עו״ד אורן בושרי
