כאשר סרטן עור נגרם מחשיפה ממושכת לשמש בעבודה ניתן להכיר בהם כ"מחלת מקצוע" מול ביטוח לאומי. לצד זה, איחור באבחון גידולי עור על ידי רופאים עלול להיחשב רשלנות רפואית, המזכה בתביעת פיצויים.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404
א. סרטן העור כמחלת מקצוע
על עובד שלקה בסרטן העור להגיש תביעה לביטוח לאומי להכרה בה כמחלת מקצוע. עליו להסביר כי עבודתו עבודת שטח. בשמש, מחוץ למשרד, נטול אמצעי הגנה, פרט אולי למשקפי שמש. כל הגידולים נובעים מקרינת UV: קרצינומות של תאי בסיס (BCC), קרצינומות של תאי קשקש (SCC) ומלנומות.
התנאים להכרה
כדי שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בסרטן העור כמחלת מקצוע, 3 תנאים צריכים להתקיים:
חשיפה לשמש בעבודה של לפחות 10 שנים (גם לא ברציפות). אפשר חשיפה מצטברת. מכירים בגידולים סרטניים שהופיעו שנים לאחר החשיפה לשמש בעבודה. המסד לביטוח לאומי אינו קל עם החולים וראו ביקורת של לשכת עורכי הדין בעניין כאן.
חשיפה של לפחות 4 שעות ביום עבודה. מידת החשיפה לשמש מחוץ לשעות העבודה תהיה רק בעדות ברורה לחשיפה כזו. אבל הגישה היא שיש להתחשב בתחביבים בעת קביעת אחוזי הנכות. למשל אצל מי שגולש גלים בים.
הגידול חייב להיות ממוקם באזור חשוף. גידולים אחרים מופיעים בכל מקום בגוף.
ב. רשלנות רפואית וסרטן העור
תביעת רשלנות רפואית של סרטן העור, תלויה בצדקת ה״פספוס״ ובסיכויי החלמה. הרופא צריך לעקוב אחר שינויי צורה, צבע ו"התפשטות" על פני העור. אם לא נהג כך, הדרך לתביעה קצרה.
סיכויי ההחלמה
סרטן העור אינו מאיים אם הוא נתפס מוקדם. סיכויי ההחלמה אז הם כ-99% אחוז והם יורדים ל-68% כאשר המחלה מגיעה לבלוטות הלימפה ו-30% אם שלחה גרורות. כלומר רק באיחור באבחון קיים נזק בר תביעה.
פסיקה משפטית בהחמצת ״סרטן העור״
מלנומה היא בין סוגי הסרטן הכי ״מאובחנים בטעות״ בארה"ב. אבל לא כל טעות היא רשלנות. הפסיקה בישראל קבעה כי רופא ייחשב רשלן אם לא נטל ביופסיה מנגע שהתברר כמלנומה, כאשר התקיימו סימני אזהרה ברורים – שינויי צבע, גודל או חוסר תגובה לטיפול (ת"א (י-ם) 44568-08-22 פלונית נ' ד"ר זאבלוצקי, פס' 57–59; נשקול הגשת תביעה במקרים הבאים:
אם הרופא ״בלבל״ בינה לבין אקזמה.
כל נגע משתנה דורש ביופסיה. לכן צריך מעקב ובכך הרבה רופאים חוטאים. השינוי אינו חייב להיות רק בגודל. יכול להיות למשל שינוי תחושתי כגון גרד.
הביופסיות שגויות במיוחד כשמדובר במלנומות. עבודת הפתולוגיים - העובדים במעבדות המנתחים את הדגימות תחת מיקרוסקופ נוטה לטעויות.
טיפ למקסם את אחוזי הנכות הוא לבקש למנות גם פלסטיקאי וגם מומחה למחלות עור.
עו״ד אורן בושרי
BCC הוא הגידול השכיח ביותר. מוכר יותר בקרב בהירי עור עיניים ושיער. הוא מופיע ב-90%-80% מהמקרים בראש: פנים, מצח, אף ובצוואר. גידול BCC לעיתים רחוקות שולח גרורות. הוא גדל באיטיות אבל יכול לחדור לעומק ולהרוס סחוסים ועצמות.
SCC הוא סרטן העור השני בשכיחותו. סרטן תאי הקשקש. נראה בולט או ככתם אדום, משנה צורה, גדל לאט, במשך חודשים ואפילו שנים. ללא טיפול, הוא יחדור לרקמות עמוקות וישלח גרורות לאיברים מרוחקים.
מלנומה היא גידול מסוכן אך פחות שכיח. התעלמות משומה או גוש מדממים או כואבים, שינוי צבע, גודל, או צורה א-סימטרית, תהיה טעות בגדר רשלנות.
מאז שנות ה90 עד 2011. אבל אז הכל השתנה ומשנת 2011 עד 2013
חלה ירידה בשיעור התמותה בגלל התרופות החדשות.
אחוזי נכות
בתקנות הנכות של ביטוח לאומי אין סעיף ספציפי לסרטן העור. סעיף 84 מדבר על דרמטיטיס. בית הדין הארצי בתיק ארנפלד אישר קביעה של הוועדה שקבעה נכות בגין נגעים סרטניים, בנוסף לנכות בגין הצלקות.
(1) בצורה קלה 0%
(2) בצורה בינונית 10%
(3) בצורה קשה 20%
צלקת לאחר ניתוח MOHS
צלקת שתישאר לאחר הניתוח תעניק אחוזי נכות פלסטית בידי פלסטיקאי. הניתוח בדר"כ בשיטת MOHS לכריתה מדויקת.
רופאי משפחה (״שומרי הסף״) אינם רופאי עור. ההכשרה שהם מקבלים ברפואת עור בבית הספר לרפואה איננה יותר מאשר שבועיים. מחקר ישן גילה שבעוד שרופאי עור מדייקים ב-98% מהמקרים, רופאי משפחה ופנימאים איבחנו נכונה רק 43% מהחולים עם סרטן העור. בייחוד במלנומה גדל הסיכון לאבחון מוטעה, כאשר הנגע אינו נראה כמלנומה "טיפוסית".