כאשר תינוק נדבק בהרפס בלידה, ייתכן שמדובר במחדל רפואי. במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית מצד הצוות המיילד או רופא הנשים.
מה הסכנה לתינוק?
תינוקות אינם נושאים נוגדנים להרפס. לכן ההדבקה הראשונה היא הקשה ביותר.
מערכת החיסון שלהם לא מזהה את הנגיף – ולעיתים מגיבה בעוצמה שמובילה לנזק חמור. הסיכון כולל דלקות בעור ובעיניים, פגיעות נוירולוגיות – ובמקרים קשים, מוות.
הסיכון לתינוק גדול, כי בלידה נרתיקית, כאשר הנגיף פעיל אצל האם, התינוק יתחכך ברקמות הנגועות. במקום לצאת ללא פגע בניתוח קיסרי.
הזיהום קשה עבור תינוק שנדבק בהרפס, משום שעבורו זו הדבקה ראשונה ואין לו נוגדנים כנגד הוירוס. רק בבגרות, כשקיימים נוגדנים, הזיהום קל.
ע״פ הספרות הרפואית, הסיכוי להעביר לתינוק את הנגיף קיים בכ-13 מתוך 100 לידות נרתיקיות כשסיכון משלש את עצמו בהדבקה בשליש האחרון של ההריון.
הורים עם הרפס צריכים להיות זהירים במיוחד גם ב-8 השבועות הראשונים לחייו של התינוק. כולל לא לנשק את התינוק ולשטוף ידיים באופן קבוע.
ההדבקה לא מתרחשת בהריון כי שער הכניסה של הנגיף לתינוק הוא דרך העיניים או האף. אלה לא באים במגע עם הרקמות הנגועות, אלא רק במעבר בתעלת הלידה. מאותו טעם התינוק לא יכול להידבק בניתוח קיסרי. קיסרי הוא הפתרון כדי למנוע הדבקה. מאותה סיבה הסיכון לזיהום קטן בהרבה אם לאישה כבר היה הרפס גניטלי לפני, או בתחילת ההריון. כי למערכת החיסון הייתה הזדמנות לייצר נוגדנים לנגיף ולהעביר את הנוגדנים הללו לעובר דרך השליה. בכך השליה כמו תמיד תעניק לו מידה מסוימת של הגנה.
מתי הרופא אחראי?
הרופא אחראי אם לא שאל את האם לנוכחות הנגיף אצלה בנרתיק. למעשה, גם אם הסתמך על דבריה ולא בדק או שכח לבדוק נרתיקית. אם היו בודקים, היו מגלים נוכחות של הנגיף ומפנים את האם לניתוח קיסרי.
אם האם עדכנה על הרפס – הרופא היה צריך לתכנן לידה קיסרית.
אם הלידה הקדימה והוא לא פעל בהתאם – הוא חשוף לתביעה.
רשלנות רופא ילדים באבחון תינוק עם הרפס לאחר הלידה
רשלנות רפואית באבחון תינוק עם הרפס יכולה לבוא גם מצד רופא לאחר הלידה. אז חיוני לעקוב גם אחר האם וגם אחר היילוד עבור כל סימן של זיהום הרפס. הביטוי ראשוני של המחלה (בין השבוע ה-1 לשבוע ה-3 לחיים, עד חודש חודשיים) הוא של ספסיס (אלח דם) כמו שלפוחיות וחום המהווים תמרור אזהרה מהבהב. אגב, מחקרים לא מצאו ראיות לכך שאציקלוביר פוגע בתינוק.
להרפס טיפול אנטי ויראלי בשם אציקלוביר (או זובירקס). אם התסמינים חמורים במיוחד, ניתן לתת את התרופה לווריד. מנגנון הפעולה שלה זיכה את רושם סימן המסחר בפרס נובל. אם לא הייתה קיימת תרופה לא ניתן היה להוכיח סיכויי החלמה. למעשה אז, התביעה לא הייתה יכולה להתקבל.
״אם המשימה הזו של הצוות הרפואי, למנוע את מעבר נגיף ההרפס לתינוק כשלה, יש לבדוק אם היא באה בגדר רשלנות רפואית״.
עו״ד אורן בושרי
