בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת לפי התקנות החדשות

 בקשת רשות ערעור

(הגשה חוזרת במס' אסמכתא 9499700)

בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן למבקשת את רשותה לערער על החלטת בית משפט קמא, מיום 14/12/21, בת.א. 7504/01-19 המתנהל בבימ"ש השלום בנתניה, בפני כבוד השופטת XXXX

הטעם לערעור על ההחלטה באופן מיידי במסגרת בקשת רשות ערעור:

באי מינוי מומחה נוסף, פסק הדין יתבסס כולו על אחוז נכות נכות נמוך מהמגיע. יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות המבקש, וייגרם לו נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה על בסיס נכות שגויה.

***העתק החלטת ביהמ"ש קמא (נספח 1), הבקשה, התגובה והתשובה לה מצ"ב. העתק כתב בקשה זה נשלח במישרין לצד שכנגד בד בבד עם הגשתו.

(א) הסעד שניתן או שהתבקש ולא ניתן בהחלטה שעליה מערערים;

מינוי מומחה נוסף בתחום העיניים הוא הסעד המבוקש. המבקש בתיק זה, עתר בתביעתו לבימ"ש קמא, לפיצויים ממעבידו בגין נזקי גוף בתחום העיניים, שאירעו בעטיה של תאונת עבודה ופגיעה תוך עינית מגוף זר. נוכח מחלוקת באשר לגובה הנכות, בימ"ש הורה על מינויו של פרופ' געתון בתחום זה להכריע בין 0% נכות בתחום העיניים לבין 10% כאשר המל"ל ברקע (מדור נכות עבודה) קבע אף הוא כמו מצד התובע 10% נכות.  

הלה נחקר על חוות דעתו, ועל בסיס חקירתו הוגשה בקשה למינוי מומחה נוסף. ההחלטה נדחתה ועליה מוגשת בקשת רשות ערעור זו.

 (ב) עיקרי ההחלטה שעליה מערערים

החלטת ביהמ"ש שלא למנות מומחה נוסף בתחום העיניים.

(ג) סיכום הטענות ונימוקי ההתנגדות להחלטה והפניה למובאות משפטיות התומכות בכל נימוק שיירשם לצדו;

1. פער בין עמדת המומחה לבין עמדת המוסד לביטוח לאומי:

נימוק ראשון, בולט לעין, הוא הפער בין חוות דעתו של פרופ' געתון להחלטת ועדה רפואית שבדקה את התובע מטעם המל"ל. (שקבעה 10% ואף היא ניטראלית).

1.1.האם מוצדק למנות מומחה נוסף בכל פער? אז מה ייחודי כאן?

לא מוצדק למנות מומחה בכל פער כאמור, ואין חשש משטף של בקשות דומות. ומה שונה ענייננו? כי כאן, הכשיל המומחה אותנו מלהבין ממה נובע הפער. כשנשאל המומחה אם ביטוח לאומי טעה בקביעתו ענה בעמ' 4 לפרוטוקול (באמצע) שלא ייכנס לשיקולים של ביטוח לאומי ובהמשך "לא אמרתי שביטוח לאומי טעה". ללמדנו שגם על פי המומחה אין טעות בקביעה של 10% נכות.

אם היה מסביר מדוע ביטוח לאומי טעה היו הדברים אחרת. אבל הוא לא. הוא רק אולי מסביר שהוא בניגוד אליהם לא מצא אודם שהיא דלקת. על כן לא קבע נכות. אבל בשורה 9, עמ' 11 כבר דיבר על "אודם שבא והולך". מה שמסביר אם כך מדוע לא הבחין אז בדלקת. הוא אפילו הודה שבעת הבדיקה בביטוח הלאומי כנראה היו סימני דלקת (עמ' 4 שורה 24).

משום שביטוח לאומי מצא אודם והמומחה לא, קם טעם למנות מומחה נוסף שיבהיר את המחלוקת בדבר אודם ומה פירוש "אודם בא והולך".

2. מומחה ביהמ"ש בראי התקנות החדשות:

   שגה ביהמ"ש הנכבד בהחלטתו שלא למנות מומחה נוסף בראי התקנות החדשות. שכן ע"פ סעיף 88 לתקנות החדשות ביהמ"ש מוסמך למנות בכל עת מומחה או כמה מומחים (ההדגשה אינה במקור). בלשון החוק מופיע המינוח "צוות של מומחים" למתן חוות דעת משותפת. דומה שבחידוש הזה גם המחוקק הבין שתחושת הצדק נפגעת בהסתמכות יתירה על מומחה יחיד. זהו טעם מיוחד, יחיד וראשון. על שום מה לא מונה מומחה? מה עומד כטיעון מנגד? תשלום של 6,000 ₪? ככלל, דעה שנייה ונוספת (second opinion) מקובלת בעולם הרפואה ואין בכך כדי להביע חוסר אמון במומחה או להעיד על פגיעה במיומנותו. כל שמתבקשת היא אך דעה נוספת, לסלק כאמור את הספקות ואי הבהירויות.

2. 3. פסיקה קודמת ביחס למינוי מומחה נוסף:

   ולא שהפרקטיקה קודם לתקנות החדשות אינה תומכת בכך. ראו לענין זה ת.א. (ירושלים) 1540/96 סילביה בן דוד נ’ מגדל ועמ' 583 בספרו של השופט ריבלין: “במקרים בהם מתעורר ספק בדבר משקל חוות הדעת שנתקבלה או בדבר דיותה, נוקטים עתים בתי המשפט בפרקטיקה של מינוי מומחה נוסף, בלא לפסול את חוות דעתו של הרופא שנתמנה”.

וגם בע”א (י-ם) 4133/97 מויאל נ’ סהר חברה לביטוח בע”מ דובר על הפרקטיקה של מינוי מומחה נוסף, במקרים חריגים ומיוחדים, כאשר מתעורר ספק לגבי המסקנה הרפואית המתבקשת בנסיבות העניין וכי בתי המשפט נוהגים לעשות כן מעת לעת, אף אם במשורה.   

4. מעמד פרק העיניים בתקנות הנכות:

4. שגה ביהמ"ש שמצא אף הוא לנכון להעיר שבתקנות העניים לקונות רבות כמו שהעיר גם המומחה אבל לא ראה בכך טעם כדי למנות מומחה נוסף.

   מומחה ביהמ"ש בעצם הוסיף ודיבר על כשלון תקנות הביטוח הלאומי מלהכיל תיאור מצבם של נפגעי עיניים רבים. לרבות התלונות מהן סובל התובע. על פי המומחה כולן מהתאונה. ע"פ המומחה הן הותירו אותו עם נזק לצמיתות. במילותיו "כל מיני תלונות שאין עליהם סעיף". והוא אף הוסיף (שורה 27 עמ' 5) כי לדעתו מגיעים לו אחוזי נכות בודדים בעקבות כך. מצב זה מהווה טעם לכשעצמו למינוי מומחה נוסף.

   כי אם נדרשת הערכה נוספת של נזק עתידי לצמיתות שאינו נוכח בתקנות מוטב שייעשה זאת על ידי צוות של מומחים. וכך אנחנו חוזרים ללשון התקנות החדשות אודות "צוות של מומחים".

   לאור כל האמור יש לבטל את החלטת ביהמ"ש הנכבד קמא ולהורות על מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום העיניים מטעם בית המשפט בחלוקה שווה. לחילופין, להטיל את שכר טרחתו על התובע. התובע מוכן לתשלום המלא של כר המומחה הנוסף שימונה.

_________
אורן בושרי
ב"כ המב