תקנה 15 מאפשרת להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע עבודה, כאשר הפגיעה הרפואית גורמת גם לפגיעה ממשית בכושר ההשתכרות.
הגדלת אחוזי נכות בשל פגיעה בכושר העבודה
התקנה אינה עוסקת רק במצב הרפואי, אלא בשאלה התפקודית: האם הנפגע מסוגל להמשיך לעבוד ולהתפרנס כפי שעבד לפני הפגיעה. ראה גם חוזר פנימי בעניין שהוציא המוסד לביטוח לאומי עבור הפקידים בועדה.
כמה תקנה 15 יכולה להוסיף?
התוספת היא עד מחצית מאחוזי הנכות הרפואית. ככל שהנכות גבוהה יותר, גם התוספת גדולה יותר.
התנאים להפעלת תקנה 15
תקנה 15 דורשת 2 תנאים מצטברים ובחינה תפקודית של הוועדה:
מתי ניתן להפעיל את תקנה 15?
נקודת הפתיחההוועדה הרפואית בוחנת את תקנה 15 רק לאחר שקבעה לנפגע עבודה נכות יציבה.
להפעלת התקנה נדרשים שני תנאים מצטברים, ולא די באחד מהם.
הנכות שנגרמה מהפגיעה בעבודה מונעת מהנפגע לחזור לעבודתו או לעיסוקו שלפני הפגיעה.
כאן הבדיקה עשויה להיעצרכאשר הנפגע מסוגל לחזור לעבודתו, הוועדה אינה ממשיכה לבדוק את הכנסותיו.
אותה נכות גרמה לירידה ניכרת ולא זמנית בהכנסה הכוללת, בדרך כלל של 20% לפחות.
אין ירידה, אין תוספתגם מי שאינו יכול לחזור למקצועו לא יקבל את התוספת אם הכנסתו הכוללת לא ירדה באופן משמעותי.
שני התנאים מתקיימיםרק במצב הזה הוועדה רשאית להגדיל את דרגת הנכות.
איזו ירידה בהכנסות נדרשת להפעלת תקנה 15?
מהו שיעור הירידה בהכנסות?
החוזר הפנימי של המוסד לביטוח לאומי מחלק את הירידה בהכנסות לשלוש מדרגות:
- ירידה של 20% עד 25% בהכנסות.
- ירידה של 26% עד 35% בהכנסות.
- ירידה של 36% ומעלה בהכנסות.
בתי הדין משתמשים במדרגות אלה כמדד מנחה. הם בודקים אם הירידה קבועה ולא זמנית, ואם הנכות גרמה לפגיעה בכושר ההשתכרות.
איך מוכיחים את הירידה בהכנסה?
הנפגע מוכיח את הירידה באמצעות תלושי שכר או דוחות עסקיים. בדרך כלל משווים בין הרבעון שקדם לפגיעה לבין הרבעון שקדם לדיון בוועדה.
מה בוחנת הוועדה וכיצד משפיעה תקנה 15?
הוועדה הרפואית אינה מסתפקת באבחנה הרפואית בלבד. היא בוחנת גם את עיסוקו של הנפגע לפני הפגיעה ואת דרישות העבודה.
בנוסף, הוועדה בוחנת את גילו, השכלתו וניסיונו המקצועי של הנפגע.
השאלה המרכזית היא תפקודית: האם הנפגע יכול לחזור לעבודתו הקודמת או לעבודה סבירה אחרת בהיקף דומה.
חוסר יכולת לחזור לעיסוק קודם מבלי ירידה בהכנסות
בפסק דין עדכני של בית הדין הארצי לעבודה, בר"ע 48027-05-25 המוסד לביטוח לאומי נ' בלנקי , נקבע כי חוסר יכולת לחזור לעיסוק הקודם אינו מספיק כשלעצמו. לצורך הפעלת תקנה 15 חייבת להיות גם ירידה ניכרת ולא זמנית בהכנסות.
באותו מקרה נפגע שחקן כדורסל בברכו והפסיק לשחק כדורסל. במקביל הוא עבד כשכיר בתחום ההייטק. אף שהכנסתו מכדורסל נעלמה, הכנסתו הכוללת דווקא עלתה בכ־20%. בית הדין הארצי קבע שאין מקום להפעיל את תקנה 15.
בית הדין הדגיש כי הבדיקה היא של הפגיעה בפועל בכושר ההשתכרות הכללי, ולא רק של אובדן מקצוע מסוים. לכן מי שאינו יכול לחזור לעבודתו הקודמת, אך מצליח להשתכר מעבודה אחרת ללא ירידה כוללת בהכנסתו, אינו עומד בתנאי התקנה.
עו״ד אורן בושרי
אילו מסמכים מוכיחים ירידה בהכנסות לצורך תקנה 15?
שכירים
עצמאים
ההכנסה לפני ואחרי
התמונה השנתית
גורם מקצועי שמאשר את השינוי
מה השתנה בעבודה בפועל
מה תפקידה של ועדת רשות?
ההחלטה על הגדלת הנכות על פי תקנה 15 היא בסמכות הוועדה שישבה וקבעה את הנכות הרפואית. במקרים מסוימים הוועדה יכולה לקבל חוות דעת של ועדה נוספת, "ועדת רשות", שכוללת פקיד תביעות, עובד שיקום (שניהם מטעם המוסד לביטוח לאומי) ורופא שהוא כביכול ניטראלי. כאשר מדובר בנכות יציבה של 20% ומעלה ונבחנת הגדלה לפי תקנה 15, נדרשת ככלל התייעצות עם ועדת הרשות. אותה ועדת רשות מתכנסת גם בעניין נכה נזקק ותקנה 18.
בקשה להחמרת מצב
כשהתובע מגיש בקשה להחמרת מצב, על הוועדה לערוך השוואה בין ההכנסה אחרי ההחמרה ולפני ההחמרה ולא לפני הפגיעה.
איך מערערים על החלטה לפי תקנה 15 ולמה זה קל יותר?
ערר על תקנה 15 קל יותר להגיש כי הוא לא עניין רפואי שמרתיע את בית הדין מלדון בו. נימוקים אפשריים לערעור:
(א) הועדה לא בחנה כל חלופה בנפרד.
(ב) בנכות צמיתה גבוהה מ-20%, הועדה לא התייעצה עם ועדת הרשות – ועדה ספציפית לעניין התקנה – וחובתה לעשות כן.
טעויות שמובילות לדחיית הבקשה
נפגעים רבים מתמקדים במסמכים רפואיים בלבד. הם אינם מציגים תלושי שכר, אישורי מעסיק או ראיות לשינוי תעסוקתי שנגרם בעקבות הפגיעה. היערכות נכונה לדיון יכולה לעשות את ההבדל בין דחיית הבקשה לבין הגדלת אחוזי הנכות בפועל.