הגדרה
תקנה 15 מאפשרת הגדלת אחוזי הנכות הרפואית בביטוח לאומי. היא יכולה לעשות זאת בעד 50%. התקנה מבקשת לבחון את ההשפעה של הנכות על הנפגע בעיני ועדה רפואית של נפגעי עבודה.
הקריטריונים להגדלת הנכות
- תקנה 15 קובעת שעל הוועדה להתייחס למקצוע שבו עסק הנפגע ולשקול:
- האם ביכולתו של הנפגע לחזור לעבודתו?
- האם הביאה הנכות לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו של הנפגע?
- כיצד משפיע גילו של הנפגע על אפשרותו לחזור למעגל עבודתו?
איזו ירידה בהכנסות נדרשת?
ע״פ הנחיות הביטוח הלאומי נדרשת ירידה של 20% בהכנסות אבל בית הדין היושב כערכאת ערעור על ביטוח לאומי קבע בתיק אילוז אברהם נ’ המל”ל כי גם ירידה של 16% יכולה להספיק.
האם אפשר להפעיל תקנה 15 גם כשאין ירידה בהכנסות?
הזכות מוגבלת. היא איננה יכולה להעביר נכה ממסלול קבלת מענק (עד 19%) למסלול קבלת גמלה חודשית (נכות של 20% או יותר).
האם התקנה יכולה להעביר ממסלול של מענק למסלול של קצבה?
כן. על פי חלופות המקצוע והגיל. ללא קשר לירידה בהכנסות (פס״ד פלבינסקי). קרי, העובדה שאין ירידה בהכנסות אינה משנה לחלופת הגיל.
גם על פי חוזר הביטוח הלאומי המבחן אינו רק מבחן הכנסות. לפי החוזר ״נכה מעל גיל 55 שנאלץ לעזוב את עבודתו יתקשה להשתלב מחדש בשוק העבודה, או לעבור הסבה מקצועית…איבוד מקצוע בגיל זה, סביר שיותיר את הנכה ללא תעסוקה..״.
מדוע קל יותר להגיש ערעור על התקנה?
- ערר על תקנה 15 קל יותר להגשה כי אין הוא עניין רפואי שבית הדין נרתע מלדון בו. אלא טעות משפטית בהקשר התנאים המעוגנים בתקנה 15. נימוקים אפשריים לערעור:
- הועדה לא בחנה כל חלופה בנפרד.
- בנכות צמיתה גבוהה מ-20%, הועדה לא התייעצה עם ועדת הרשות - ועדה ספציפית לעניין תקנה 15 וחובתה לעשות כן.
- תקנה 15 (ב) קובעת כי יש "להתחשב במקצוע" של הנפגע. ועל כן שגתה הועדה בטענתה כי הנפגע מתפרנס כפי שהתפרנס במקצוע הקודם כי הוא איבד את המקצוע והוא אמור לזכות בהפעלה של התקנה למרות ששכרו ירד.
תקנה 15 בהחמרת מצב
כשהתובע מגיש בקשה להחמרת מצב, על הוועדה לערוך השוואה בין ההכנסה אחרי ההחמרה ולפני ההחמרה ולא לפני הפגיעה.
חוזר ביטוח לאומי המורה לרופאי הוועדה כיצד להתמודד וליישם את הוראת התקנה: כאן
