תסמונת אשרמן היא אחת הדוגמאות הכואבות לרשלנות רפואית שגורמת לנזק חמור וארוך טווח.
לא עצם הופעת ההידבקויות ברחם יוצרת עילת תביעה, אלא הכשל הרפואי שקדם להן:
- השארת שאריות שליה ברחם,
- היעדר בדיקה נדרשת לאחר לידה או גרידה,
- אי גילוי מוקדם של הבעיה
כאשר כשל כזה מוביל לעקרות, לפגיעה בפוריות או לצורך בהליכי פונדקאות, הדין רואה בכך נזק ממשי המזכה בפיצוי משמעותי.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
מהי תסמונת אשרמן?
תסמונת אשרמן מתפתחת כאשר נוצרות הידבקויות וצלקות בתוך חלל הרחם.
ההידבקויות פוגעות במבנה התקין של הרחם ועלולות לגרום להפסקת וסת, לקשיי קליטה להריון ואף לעקרות מלאה. ברוב המקרים, התסמונת מתפתחת לאחר:
- לידה נרתיקית (47%)
- גרידה לאחר הפלה
- ניתוח קיסרי (19%)
- הוצאה ידנית של שליה
הגורם המרכזי אינו עצם ההליך, אלא פגיעה בדופן הרחם או השארת שאריות שליה שלא טופלו כראוי. הנתונים ממחקר שעקב אחר 42 תביעות של תסמונת אשרמן בישראל.
הטיפול הראוי מול הטיפול הרשלני
כאשר אישה עוברת לידה או גרידה, האחריות על בריאותה העתידית ועל פוריותה מופקדת בידי הצוות הרפואי. החוק והפרקטיקה הרפואית מגדירים רף ברור של בדיקות חובה שיש לבצע בזמן אמת. הבנה של ההבדל בין טיפול מקצועי לבין התנהלות רשלנית היא המפתח לזיהוי עוולה רפואית:
01
מה הרופא חייב לבדוק לאחר לידה או גרידה (לחצי לפתיחה)
לאחר לידה או גרידה, מוטלת על הצוות הרפואי חובה ברורה לוודא שהרחם ריק ושלם.
הפרקטיקה הרפואית המקובלת כוללת:
בדיקה יסודית של השליה: בחינת המבנה, הצבע והשלמות מיד עם יציאתה. שליה תקינה יוצאת כיחידה אחת ובעלת צבע אחיד.
בדיקה ידנית של חלל הרחם: פעולה הנדרשת כדי לוודא שאין שאריות שנותרו מאחור.
זיהוי נורות אזהרה: שליה שיוצאת בחלקים או בעלת מראה חריג, מחייבת בדיקה קפדנית ויסודית של הרחם.
הרופא אינו רשאי להניח שהשליה יצאה בשלמותה רק משום שהדימום פסק: עליו לבצע את כל הבדיקות האקטיביות הנדרשות.
02
הטיפול הרשלני: השארת שארית שליה ברחם (לחצי לפתיחה)
כאשר רופא אינו מבצע בדיקה מספקת לאחר הלידה או הגרידה, שאריות שליה עלולות להישאר ברחם וליצור שרשרת נזק:
זיהום: השאריות משמשות מצע להתפתחות חיידקים בתוך הרחם.
תהליך דלקתי: הזיהום מוביל להתפתחות דלקת מקומית ברירית הרחם.
הידבקויות תוך רחמיות: הדלקת גורמת להצטלקויות אשר פוגעות במבנה הרחם.
פגיעה בפוריות: ההידבקויות עלולות לחסום את חלל הרחם ולמנוע כניסה להריון בעתיד.
זהו אינו סיבוך בלתי נמנע: מדובר בתוצאה ישירה של טיפול לקוי ומחדל רפואי.
כיצד שארית שליה גורמת לעקרות?
הפגיעה בפוריות אינה מיידית תמיד, ולכן נשים רבות אינן מקשרות בין הלידה או הגרידה לבין הקושי להרות.
המנגנון הרפואי של תסמונת אשרמן ברור:
כאשר הרופא אינו מיידע את האישה על האפשרות הזו ואינו מפנה לבירור, מתווספת גם פגיעה באוטונומיה.
052-5299555 לייעוץ ישיר
עו״ד אורן בושרי
איך מוכיחים קשר בין רשלנות רפואית לבין אי פוריות?
בתי המשפט מכירים בכך שעקרות היא נזק כבד.
כדי להוכיח את הקשר הסיבתי, נדרש שילוב של נתונים רפואיים וראיות נסיבתיות.
בדיקת היסטרוסקופיה מהווה כלי מרכזי:
- הבדיקה מאפשרת צפייה ישירה בחלל הרחם
- היא מאבחנת הידבקויות וצלקות
- לעיתים היא גם מאפשרת טיפול
היעדר בדיקה מוקדמת לאחר הלידה, יחד עם ממצאים בהיסטרוסקופיה, מחזקים את הקשר בין ההתרשלות לבין הנזק.
פיצוי כספי בגין עקרות והליכי פונדקאות
בתי המשפט בישראל מכירים בעקרות כנזק חמור במיוחד.
במקרים מתאימים נפסקים פיצויים בגין:
- כאב וסבל
- פגיעה באוטונומיה
- אובדן סיכוי להורות טבעית
- טיפולי פוריות
- פונדקאות מסחרית, כאשר אין חלופה אחרת
הכרה בפיצוי בגין פונדקאות אינה מובנת מאליה במדינות אחרות, אך בישראל הפסיקה פתחה פתח לכך בנסיבות חמורות.
פסקי דין
בע״א 38497/10-17 פסק בימ״ש השלום 600,000 ש״ח, ואחר ערעור 1,100,000 ש״ח. 500,000 ₪ עבור כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה, פיצוי בסך 300,000 ₪ עבור פונדקאות וסכום דומה עבור טיפול נוסף אם תעשה. כל זאת אפילו שכבר נולדו להורים 3 ילדים.
בפסק דין אחר פסק ביהמ״ש 1,200,000 ש״ח. היה זה לאשה שזה היה ילדה היחיד ושבהמשך נזקקה לפונדקאות. בפס״ד אחר פסקו סך כולל (לאחר ערעור) של 830,000 ש״ח לאשה שאחרי זמן ילדה שני ילדים נוספים.
התיישנות
בתביעות מסוג זה, שאלת ההתיישנות מורכבת. כאשר האישה לא ידעה ולא יכולה הייתה לדעת שהעקרות נגרמה משארית שליה בלידה קודמת, ניתן לעיתים להחיל את כלל הגילוי ולבקש הארכת מועד. לעומת זאת, אם היה בידי האישה מידע או סימנים מוקדמים שהיו אמורים לעורר חשד סביר לקשר הסיבתי, בית המשפט עלול לדחות את הבקשה. הבחינה היא אובייקטיבית, ולכן מומלץ לפעול מוקדם ולא להמתין.
סיכום
תסמונת אשרמן אינה גזירת גורל.
במקרים רבים היא תוצאה של טיפול רשלני לאחר לידה או גרידה, ובעיקר של השארת שאריות שליה ללא בדיקה נדרשת.
כאשר כשל כזה מוביל לעקרות, לפגיעה בפוריות או לצורך בהליכי פונדקאות, הדין מאפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית ולדרוש פיצוי משמעותי על הנזק הגופני והנפשי.
