תאונת דרכים בדרך לעבודה תוביל לשתי תביעות פיצויים מקבילות. האחת בביטוח לאומי והשנייה בבית משפט. יש קשר בין התביעות, ולכן דרוש לעתים תזמון טקטי בהגשתן.
תובעים גם את ביטוח לאומי וגם את חברת הביטוח. השאלה היא מי יקבע את הנכות. ועדה של המוסד לביטוח לאומי או מומחה מטעם ביהמ״ש?
הנכות היא לפי מי שקבע ראשון. מומחה ביהמ״ש או ועדה. לא חייבים לפנות לועדה. בפסק דין טטרו קבע ביהמ״ש שאפשר לבקש מביהמ"ש למנות מומחה גם כשמדובר בתאונת עבודה.
בפסד אליהו קבע בימ"ש שאפשר להמתין לביטוח לאומי וביהמ״ש לא למהר למנות מומחה מטעמו.
עם זאת ברע"א 1902/05 ניר דהן נ' המאגר הבהיר בימ"ש כי אם קיים חשש להימשכות ההליכים בביטוח לאומי, ימונה מומחה רפואי מטעם ביהמ״ש.
ככל שהסיכון להחמרה עתידית גבוה נעדיף את ביטוח לאומי, כדי לשוב לשם בהחמרה. בטח כשצריכים כסף מוקדם. ביטוח לאומי יודע לשלם מהר יותר. כשהחזרה לעבודה מהירה ואין נכות צפויה עדיף היה שלא מדובר בתאונת עבודה ושלא תהיה פנייה לביטוח לאומי.
שני ההליכים, בבית משפט ובביטוח לאומי, מתנהלים במקביל. או בתזמון טקטי אחר. עורכי דין חוששים לעתים מועדות של ביטוח לאומי ועל כן הם מתחילים בבימ״ש שם ממונה מומחה רפואי מטעמו. כשתתקבל חוות דעתו, הם חוזרים לביטוח לאומי ומציגים אותה שם.
לא כדאי. כי אז ביהמ״ש יבצע ״ניכוי רעיוני״. הוא ינכה מהתביעה את שווי הגמלאות שביטוח לאומי היה אמור לשלם אם הנפגע היה פונה אליו. הוא גם עלול להטיל על התובע את תשלום שכר טרחת המומחים שהוא ימנה. שכן ״הנכות הייתה יכולה להיקבע בחינם בביטוח לאומי״.
ביטוח לאומי
הכרה מצד ביטוח לאומי בתאונה כתאונת עבודה מקנה זכויות רבות. בהן דמי פגיעה (תשלום במקום משכורת), מענק נכות (למעלה מ-19% קצבת נכות) והאפשרות להכיר בהחמרה עתידית. ראה עוד באתר המוסד. מיצוי זכויות בביטוח לאומי בא על חשבון תביעת הפיצויים כנגד חב׳ הביטוח אבל לא מייתר אותה.
מי משלם ימי מחלה? המעסיק או ביטוח לאומי?
אם המוסד לביטוח לאומי לא יכיר בתאונה כתאונה בדרך לעבודה העובד יבזבז ימי מחלה ממכסת ימי המחלה הכוללת שלו. החוק הגביל את המכסה הזו לפי ותק בדר״כ לכמות של 18 ימי מחלה בשנה.
מנגד, אם ביטוח לאומי הכיר בתאונה תאונת דרכים בדרך לעבודה אין הגבלה כזו על מס׳ ימי המחלה כי ביטוח לאומי משלם. לפחות עד המקסימום של 90 יום ואף יותר באישור ועדה רפואית.
סטייה מנתיב הנסיעה היום יומי
מי שנפגע בתאונת דרכים בדרך לעבודה בבעיה, אם הוא סטה סטייה של ממש מהנתיב היום יומי. ביטוח לאומי לא יכיר בו כנפגע עבודה. השאלה היא עד כמה הסטיה מהנתיב הייתה חריגה:
בלינה בבית של אחר ובתאונה בדרך לעבודה משם, התאונה תוכר כתאונת עבודה. אין חשיבות למקום הלינה. הקלק על האייקון לחוזר ביטוח לאומי בעניין.
עובדת נסעה לקופת חולים, משם לגן, למשרד הרישוי ומשם לעבודה תוך איחור ניכר. תביעתה נדחתה בגלל רצף סטיות מהנתיב. (עב"ל 20535-10-12).
- נסיעה ישירה מהבית לעבודה או מהעבודה הביתה
- סטייה קלה מהדרך לצורך עקיפת פקקים
- כאשר שני בני זוג נוסעים יחד, והתאונה מתרחשת לאחר שהאחד ירד – התאונה תוכר עבור מי שעדיין בדרכו
- עיכוב חריג בדרך
- עצירה לצרכים פרטיים, כמו קניות בדרך חזרה מהעבודה
למשל, סטייה שהביאה לאיחור משמעותי לעבודה. גם נסיעה בסוף יום העבודה לקניות. הליך (מחוזי י-ם) 48/95 מאירסון נ' כלל חברה לביטוח בע"מ.
תאונת דרכים בדרך לראיון עבודה לא בהכרח מהווה תאונת עבודה. נכון שבתיק ב"ל 57880-11-12 הכיר בית הדין בתביעה להכרה בתאונת דרכים בדרך לראיון עבודה כתאונת עבודה. אבל שם, למעשה, היה התובע בתשאול אצל קצין הביטחון, אחרי שכבר עבר את שלב הריאיון. בתום הפגישה הסבירו לו כי בתוך שבוע שבועיים יקבל תשובה.
הורדת ילד בגן או איסופו, אינם סטיה של ממש (אבל נסיעה למסיבת גן בערב כן). איסוף קבוע או קפיצה על הדרך, מובדלת מנסיעה לתכלית של שהייה מוגדרת ארוכה.
תאונת דרכים בזמן העבודה
כשתאונת הדרכים היא בזמן העבודה וודאי היא תאונת עבודה. למעט חריג ההפסקה. הפסקה קצרה במהלך הטבעי של העבודה כן, נסיעה לשוק מרוחק לא.
תאונה בדרך מהעבודה הביתה
תאונה בדרך מהעבודה הביתה מבחינה משפטית זהה לתאונת דרכים בדרך לעבודה. לחברות הביטוח וביטוח לאומי הסכמים המשנים את התמונה באשר להלוך או חזור, אבל לתובע אין זה משנה.