תאונת דרכים בדרך לעבודה. את מי תובעים? את המוסד לביטוח לאומי או את מבטחת הרכב בביטוח חובה? התשובה היא בדר״כ את שתיהן. שני ההליכים מתנהלים במקביל או בתזמון טקטי אחר. 

את מי תובעים, איך ומתי?

אפשר לדרוש להיבדק כדי שתיקבע נכות. רק לא משני הגופים במקביל. מה כדאי? מחד, הוועדה במוסד לביטוח לאומי מאפשרת הצגה של חוות דעת פרטית, מה שלא אפשרי בבית המשפט. שם, בית המשפט ממנה מומחה ואסור להציג לו חוות דעת פרטית. מאידך, הוועדות בביטוח לאומי מחמירות מדי, וקביעתן תקפה גם לתביעה מול הביטוח בבית המשפט. 

מה עושים?

לעתים עדיף "להמר" על מומחה שיקבע בית המשפט. מדוע להמר? גם בכך יש סיכון. בית המשפט, בהבינו שמדובר בתאונת עבודה, עלול להטיל את הוצ' מינוי המומחה על התובע. שנית, הוא גם יכול למנות מומחה עוד פחות נדיב. 

ביטוח לאומי

ימי מחלה

הזכות הבסיסית לנפגע בעבודה היא תשלום דמי פגיעה על בסיס ימי המחלה. המקסימום הוא 90 ימים. שני הטפסים, לתשלום ימי מחלה ולנכות, חייבים להיות מוגשים בתוך שנה (!) שכן כל חודש איחור גורר ״ענישה״ – הפחתה בתשלום.

לשכירים ישולמו 75% מההכנסה לפי 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו נפסקה העבודה בשל התאונה. לרבות שעות נוספות, פרמיות ומענקים. נפגע שלא קיבל שכר מלא ב-3 החודשים יוכל לעתור לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבל שכר ולהסביר כי בגלל אישורי מחלה, חופשה או סיבה מוצדקת אחרת לא קיבל שכר. 

הסכום יחושב לפי ההכנסות בדיווחי המס והשומות. 

הדרך לעקוף את הגבלת ימי המחלה המקסימליים של 90 יום

נפגע תאונת עבודה שהסתיימה לו ״תקופת החסד״ נותר ללא שכר. מהי תקופת החסד? 90 ימים. בעבר התקופה היתה של 360 ימים ואח״כ 180. כיום כאמור, 90 ימים הם המקסימום.

מה הפתרון?
להגיש במקביל גם בקשה להכרה בנכות זמנית ומשום שהנפגע בלא שכר, ניתן לעתור להכיר בו כ״נכה נזקק״. 

ועדה רפואית

מעבר לדמי מחלה, ובהנחה שהנפגע בחר לוותר על מומחה מטעם ביהמ״ש, עומד הנפגע בפני ועדה. לאחריה, משולם מענק בנכות בינונית, קצבה חודשית בנכות גבוהה וקצבה מיוחדת לנפגעים קשים. הקביעה של המוסד לביטוח לאומי מחייבת את חברת הביטוח בתביעה הנזיקית. 

מתי מקבלים תשובה? תוך שבועיים, אבל אפשר לבקש שם משתמש וסיסמא לאתר הביטוח הלאומי ולבדוק לפני כן. 

טיפים לועדה רפואית

  • כדאי להציג בוועדה חוו״ד של רופא מומחה. זאת כדי לעמת את הועדה עם המסמך ולהקשות עליה אם בכוונתה לא לקבל את האמור בו. אם הועדה מתעקשת אחרת, הפסיקה קובעת שעליה לנמק מדוע.
  • כדאי לבדוק מי הרופא הנוכח בוועדה ועל פי זהותו לדחות/ להקדים / להמציא תירוץ אחר כדי שאולי בועדה מאוחרת יוצב אחר.
  • כמעט תמיד לשקול הגשת ערר.
  • לדרוש מומחים רפואים בתחומים נוספים, אם הם משיקים.
  • לדרוש הפנייה לבדיקה. הפניות אפשריות רק בנכות מעבודה ולא נכות כללית.
  • לטעון להפעלת תקנה 15.

תקנה 15 קובעת כי ניתן להגדיל את הנכות שקבעה הועדה לפי מבחן הזיקה לעבודה. שני תנאים חייבים להתקיים: א. הנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו ו-ב׳: הנכות הביאה לירידה בהכנסות. פיטורין עקב צמצומים במקום העבודה, לא יזכו. אבל אם חל שינוי באופן העבודה והנפגע אינו מסוגל לבצע פעולות מסוימות שביצע בעבר, הוא יזכה להפעלת התקנה.

ירידה של כמה?
יש להוכיח כי הירידה בהכנסה היא של 20% ומעלה באופן קבוע ולא לזמן מוגבל. ירידה בשיעור 20% עד 25% תגדיל הנכות ברבע, בשיעור 26% עד 35% תגדיל בשליש ובשיעור 36% ומעלה תגדיל במחצית. הבדיקה נעשית על ידי השוואת השכר של 3 החודשים הקודמים לפגיעה ל-3 החודשים שקדמו למועד הוועדה. 

הפעלת תקנה 15 אפשרית גם בגין גיל: אם הגיל השפיע על האפשרות להשיג עבודה ולהסבת מקצוע, והנכות פגעה בסיכוי להשתלב בעבודה. למשל תלמיד בעבודה מזדמנת. וגם בגיל מבוגר: חוזר פנימי של המוסד לביטוח לאומי מציג כדוגמא נגר בגיל 55, שנפגע ביד ימין ואינו מסוגל לחזור לעבודתו, כמי שיתקשה להשתלב מחדש במעגל העבודה.

חשוב: כשנדרש מקצוע חלופי תיתכן הפעלת התקנה גם ללא ירידה בהכנסות: השפעה קלה הפעלה ברבע, בינונית בשליש וניכרת במחצית. השפעה קלה הן מבחינת מקצוע והן מבחינת גיל, ייתכן שהשפעתם המצטברת תהיה ברמת השפעה בינונית או ניכרת.

את הטופס ניתן להוריד כאן. מי דואג לטפסים? כשהנפגע עובד בחברה גדולה קל לו בהיבט הפרוצדוראלי. לעובדי חברת חשמל ועיריות למשל יש הסדר עם המוסד לביטוח לאומי. לפי ההסדר העובדים ימשיכו לקבל שכר מהמעביד והמעביד יתקזז אח״כ עם המוסד לביטוח לאומי. אמנם השכר יהא מופחת של 75% אבל זה החוק ביחס לכל נפגע עבודה. עובדי היטק וחברות יצטרכו להמתין להכרעה של המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל שכר.

זה אומר, שאם קיימת מחלוקת הדרושה בירור עובדתי המוסד לביטוח לאומי יתעכב בהחלטה שלו. כל זמן שהמוסד מתעכב לא תשולם משכורת. לפחות עובדים אלה נעזרים באגף משאבי אנוש לשם הגשת הטפסים. האחרונים בשרשרת המזון הם העצמאים והשכירים בעסקים קטנים. אלה צריכים להגיש את כל המסמכים בעצמם: טופס 250, תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה וטופס הבקשה לדמי פגיעה.

תאונת דרכים בדרך לעבודה

תאונת דרכים בדרך לעבודה

אורן בושרי, עו"ד

תאונת דרכים בדרך לעבודה/ ״צעד אחר צעד״

סטייה מנתיב נסיעה

תאונת דרכים בדרך לעבודה בסטייה קבועה מנתיב הנסיעה לעבודה תוכר כתאונת עבודה. גם לעקוף פקקים לא יגרע מהכרה. גם לא ליווי של ילד לגן ילדים, או הליכה לבית תפילה. מה לא יוכר?

למשל, עובדת שרגילה לרדת בתחנה אוטובוס אחת, ירדה באחרת, התעכבה עם חברה 20 דק', ושתיהן הלכו יחד למקום אחר. אם נסעתם ביחד והתכוונת להוריד את בעלך בעבודתו ולפני כן אירעה תאונה,לפי פס"ד ספיר, התאונה של הבעל תוכר ושלך לא.

Rating: 5.0/5. From 1 vote.
Please wait...