שבר בקרסול

אחוזי נכות לאחר שבר בקרסול

שבר בקרסול אמור להקנות 10% נכות לצמיתות לפחות. האורטופד שימונה יתאים את המצב הרפואי הקיים לטבלת אחוזי נכות וכך יפסוק. אבל, יהיו אורטופדים או ועדות שיפסקו על בסיס אותה טבלה 0% נכות.

כיצד קורה שכל רופא קובע נכות כראות עיניו?

כל רופא קובע נכות לפי שיקול דעתו כי בטבלת אחוזי הנכות, שקיימת מאז 1964, קיימת סתירה:

מחד

מחד, קיים סעיף ספציפי המתייחס לקרסול, סעיף 48(3)(א) הקובע כי רק במקרה של הגבלה ניכרת בתנועות הקרסול, הנכות תעמוד על 10%. לכן מומחים לא נדיבים לא מוצאים "הגבלה ניכרת" בקרסול וקובעים 0% נכות. ​

מאידך

מאידך, סעיף 35(1)(ג) המתייחס לשברים באופן כללי, לאו דווקא בקרסול, קובע 10% אפילו רק כשיש ״השפעה קלה על כושר הפעולה״. ​

הפתרון לסתירה בטבלת אחוזי הנכות

הפתרון הוא להפנות לסעיף 35. מה אם המומחה קבע כ״פשרה״ 5%? אין מניעה חוקית לעשות זאת אך יש לטעון כי התקנות לא מדברות בדר״כ על קפיצות נמוכות מ-10%. ואמנם 5% נכות טובים מ-0. אצל צעירים זה מציב יעד לפיצוי של למעלה מ-100,000 ש״ח. 

שבר בקרסול
שבר בקרסול
שבר בקרסול ילדים

שבר בקרסול אצל ילדים

אצל ילדים נדרש זמן ארוך יותר עד קביעת נכות. יש לבדוק כיצד הגדילה משפיעה על השבר, ואם קיימת פגיעה בלוחית צמיחה או התקצרות. התקצרות של רגל אחת בין 2 ל-3 ס”מ תקנה 5%. בין 3 ל-5 ס”מ %10 ומעל ל-5 ועד 7.5 ס”מ 20%. קיצור של מעל 7.5% מקנה 40%.  

שבר בפטישון הפנימי

שבר בפטישון הפנימי (Medial Malleulus) הוא שבר בעצם שבצד הפנימי של הקרסול.  היא העצם הנושאת את הרוב המכריע של משקל הגוף ולכן שבר בפטישון הפנימי חמור יותר משבר בפטישון החיצוני. לכך רלבנטיות מבחינת אחוזי נכות. שבר בפטישון הפנימי שכיח יותר בקרב נשים וילדים.   

שבר בפטישון החיצוני

שבר בפטישון החיצוני (Lateral Malleulus) הנו שבר בחלק החיצוני של מפרק הקרסול, והוא הסוג השכיח ביותר של שבר בקרסול. ניתן לטפל בו ללא ניתוח למעט אם מדובר בשבר בימלאולרי - בו שתי העצמות שבורות. למעשה, החלק החיצוני של הפטישון הוא חלק מעצם הפיבולה. חשוב לדעת כי אם השבר גרם לפגיעה במפרק הקרסול, עשויה להתפתח דלקת מפרקים מוקדמת בקרסול.  

שבר משולש - טרימלאולרי

שבר משולש (trimalleolar) מתאר שבר בשלושת העצמות שסביב הקרסול: הפטישון הפנימי, החיצוני ועצם השוק. הוא השבר הרציני ביותר שבהכרח יגרור ניתוח. תהליך ההחלמה אורך 6 שבועות וריצה אפשרית רק אחרי 4 חודשים עד שנה. משום כך, הנכות הזמנית שתיקבע תהיה ארוכה יותר, והנכות הצמיתה גבוהה יותר. משום הניתוח יש להקפיד שמוענקים אחוזי נכות פלסטית בעקבות הצלקת הניתוחית.

שבר בימלאולרי

שבר בימלאולרי מתאר שבר בשתי עצמות השוק – גם הטיביה וגם הפיבולה. בדר״כ תישאר אי סדירות קלה וסביר להניח שתיקבענה 10% נכות לצמיתות (וכן אחוזי נכות פלסטית על הצלקת הניתוחית). מה העידו מומחים בביהמ״ש על שבר בימלאולרי?

א. בת.א 7434/04 – בן מאיר דוד נ’ ״הראל״  כך קבע ד”ר מיכאל לבני שמונה מטעם ביהמ״ש, וגם בהליך 2853-05-11 קבע פרופ׳ מושיוב לילידת 1949, אחרי ניתוח וגבס נכות צמיתה בשיעור של 10%. יתכן ובגיל שכזה, מומחים אחרים יספקו נכות גבוהה יותר.

ב. בתיק אחר הוסיף מומחה שמונה (ד״ר טאובר) והסביר כי לאחר שבר בימלאולרי התובעת תתקשה ללכת מרחקים ארוכים ולעמוד זמן ממושך על רגליה, אך אין הוא רואה סיבה להגבלה בהרמת משאות כבדים ונשיאתם.

קשיון נח - מצב שהיה שכיח לפני ניתוחי החלפות מפרק

קשיון נח יעניק 20% נכות. קשיון הוא מונח המתאר חוסר תנועה במפרק. מצב זה היה שכיח לפני שהמציאו את ניתוח החלפת המפרקים בקרסול (ירך, כתף ועוד) אבל בקרסול הוא שכיח כי כמעט ולא עושים החלפת מפרקים בקרסול. קשיון נח, להבדיל מקשיון שאינו נח, נועד לתאר מצב שבו קיימת תנועה במפרק אבל היא מוגבלת.

בתקנות הנכות לא מוגדר ההבדל בין קשיון נוח לקשיון לא נוח. ולכן למומחים ההבדל אינו ברור, מלבד משחק של זוויות, והקביעות שרירותיות.

פגיעה במשטחים הסחוסיים

גם אם הושג שחזור טוב של המבנה המרחבי של המפרק, הנכות יכולה להיות גבוהה. כי אולי קיימת פגיעה במשטחים הסחוסיים, היצרויות ושאר נזקים שיאיצו בעתיד תהליך ניווני. זה אולי המצב המתאים לנכות בשיעור של 15%, כמצב ביניים בין סעיף 48(3)א׳ הנ”ל שקובע 10% נכות ובין סעיף משנה ב’ המעניק 20% בגין קשיון נוח.

פיזור של השברים ברווח של יותר מ-2 מ״מ

אם קיימת פגיעה בעצבים או בכלי הדם, יש לנתח כדי לבצע יישור וסידור מחדש של העצמות מבלי לחץ על העצבים. בכלל, ניתוח ייעשה אם קיים פיזור של שברי השבר או רווח של 2 מילימטרים או יותר – ממצאים שיסכנו את תהליך ההחלמה של השבר.

נעליים אורטופדיות

נפגעים שהומלץ להם נעליים אורטופדיות יזכו לפיצוי גם של הוצאה מחזורית קבועה של מדרסים או נעליים אורטופדיות. צריך רק שהרופאים ימליצו על שימוש בנעליים אורתופדיות מתאימות. עלות נעליים כאלו מסתכמת ב-2,000 ₪ לזוג ואת הסכום יש להכפיל (ולהתחשב בבלאי) למס׳ השנים שנותרו עד סוף תוחלת חיים.

על עורך הדין להפנות אל מומחה ביהמ״ש שאלת הבהרה בעניין. אין די בהמלצה של רופא מטפל כשביהמ״ש מינה מומחה רפואי. אם חלפו מספר שנים מאז התאונה והתובע לא פעל לרכישה של נעליים אורטופדיות הנימוק של חסרון כיס לא יתקבל.

5/5
דילוג לתוכן