• ירושלים 28, חדרה | הארבעה 28, ת״א
  • 052-5299-555

שבר בטיביה



אחוזי נכות

שבר בטיביה, העצם הנמצאת בין הקרסול לברך מקנה בדר”כ 10 אחוזי נכות לצמיתות גם ללא עיוות יוצא דופן. אם השבר התחבר בצורה רעה, כל אורטופד סביר יקבע 15 אחוזי נכות לפחות.

הטיביה היא אחת משתי עצמות השוק ולצדה עצם הפיבולה. שבר בטיביה הדיסטאלית משמעו שבר מרוחק (מלשון דיסטאנס) קרוב לקרסול. שבר בטיביה הפרוקסימאלית (מלשון קרוב) הוא ״קרוב״, בתחילתה של הטיביה בברך. 

הכנות לקראת הוועדה או בדיקת המומחה

  • להכין נקודות ציון בתהליך השיקום
  • להדגיש את מועד הניתוח אם היה, בייחוד אם היה מורכב או הסתבך
  • להזכיר שהטיביה נושאת את מרבית המשקל
  • להזכיר את הסתירה בתקנות (ראה מסגרת)
  • להכין רשימת תלונות, למשל קושי בעליה במרדכות / עמידה ממושכת וכיו״ב
  • לא לשכוח נכות פלסטית אם נותרה צלקת ניתוחית

שבר בטיביה עם תזוזה

שבר בטיביה עם תזוזה משמעו שהעצם נשברה ונעה הצידה. לכן נבחין אז בעיוות (דפורמציה).

אז גם הסיכון נמוך יותר לאיחוי טוב של העצם בציר ישר, וזו כבר סיבה להעניק אחוזי נכות גבוהים יותר. שבר מרוסק יגדיל את אחוזי הנכות. 

שבר תוך מפרקי

שבר בטיביה יכול לכלול גם את הקרסול ואת הברך. שברים בתוך המפרקים הללו – קרסול וברך – מהווים שברים בעלי סיכון גבוה יותר להיוותרות נכות. זאת מעצם היותם תוך מפרקיים שהרי מקום החיבור מקום מורכב.

שבר פלאטו טיביאלי

שבר פלאטו טיביאלי הוא שבר של החלק העליון של עצם הטיביה ״היושבת״ על משטח מפרקי (פלטו). בעבר השבר נקרא “שבר פגוש” כי רבים נפגעו מרכב מנועי במהלך הליכה ושם היתה נקודת המפגש.  

בשל קרבת שבר פלאטו טיביאלי לעורקים, ורידים ועצבים עלולה להופיע פגיעה נילווית ואצל רבים מתלווים לשבר  קרעים ברצועות או במניסקוס.  

שבר בטיביה פרוקסימאלית

שבר בטיביה פרוקסימלית משמעו שבר קרוב (מאנגלית, פרוקסימל) בטיביה, כלומר בברך. המומחה לצורך בהחלפת מפרהחלפת פרק הברך. המומחה יקבע אחוזי נכות לפי אם קיימת צליעה ואם קיים קושי לעלות ולרדת מדרגות או קושי בהליכה ממושכת. אפשרות אחרת לפי אי יציבות הברך. קיימת דרך נוספת בתקנות לקבוע נכות לפי טווח תנועות אבל משום שניתוחי ההחלפות ברך משיגות טווח תנועות תקין, הפכו התקנות להיות ארכאיות בנקודה הזו ואף אחד לא טורח למחוק אותן.  

בדר״כ נקבעת נכות זמנית של 100% מיום התאונה למס׳ חודשים, נכות זמנית של 50% למס׳ חודשים נוספים בתלות של הגיל בדר״כ.

שצקר

שצקר הוא מערכת לסיווג שברים כשעלייה בספרה מציינת את החומרה הגוברת. השבר השכיח ביותר ברמת השוקה הוא סוג II לפי רמת העקירה, רוחביות השבר, אי רציפות וכו׳. הסיווג פורסם על ידי ג’וזף שצקר בשנת 1979. 

שבר בטיביה

שבר בטיביה קרסול והסתירה בתקנות

יש לשים לב לבעייתיות המסוימת בתקנה הספציפית המתייחסת לקרסול, תקנה 48(3)(א) הקובעת כי אפילו בהגבלה ניכרת בתנועות הקרסול, הנכות תעמוד על 10% בלבד.

הפתרון

להפנות לסעיף כללי אחר – 35(1)(ג) שמתייחס לשברים באופן כללי והוא מאפשר קביעה של 10% נכות אפילו ב״השפעה קלה על כושר הפעולה״ (!).
לתקנות
דילוג לתוכן