שבר בחוליה הוא פגיעה שמקימה כמעט תמיד נכות רפואית. גם בלי ניתוח, גם בלי שיתוק. גם שבר שטופל שמרנית, ללא ניתוח וללא קיבוע.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404
הגדרה
שבר בחוליה (מאנגלית: Vertebral Fracture), הוא פגיעה באחת מעצמות עמ"ש, שתפקידן להגן מפני פגיעה בחוט השדרה. החוליות הן 33 עצמות המרכיבות ״שרשרת״ של הגנה, מצוואר עד גב.
מתי שבר בחוליה מזכה בנכות רפואית?
שבר בחוליה מזכה, ככלל, בקביעת נכות רפואית גם ללא הוכחת מגבלה בתנועה, גם במגבלה וגם אחרי קיבוע. בתי הדין דחו טענות של ועדות רפואיות שלפיהן קיבוע עמוד השדרה “תיקן” את השבר ולכן אין מקום לקבוע עליו נכות: הליכים ב״ל 13764-09-12 ב״ל 195866-02 וב״ל 27236-01.
01
שבר עם או בלי הגבלה בתנועות
התקנות מעניקות 5% נכות לפחות על עצם קיומו של שבר בחוליה, גם כאשר לא נמצאת הגבלה בתנועות עמוד השדרה.
עם הגבלה בתנועות:
כאשר קיימת הגבלה תנועתית, הוועדה הרפואית מחויבת לבדוק תנועה בכל כיווני התנועה הרלוונטיים. בדיקה חלקית אינה מספקת. במקרה של הגבלה, יש לקבוע נכות נוספת בהתאם לפריטי הליקוי החלים על תנועות עמוד השדרה.
לעניין אופן קביעת דרגת הנכות והבדיקה הקלינית ראו חוזר המוסד לביטוח לאומי .
02
שבר בחוליה עם קיבוע
הוועדה הרפואית מחויבת לבחון את השבר ואת הקיבוע כשני רכיבי נכות נפרדים, בהתאם לפריטי הליקוי החלים על כל אחד מהם.
להנחיות בדבר קביעת דרגת נכות בעקבות קיבוע בעמוד השדרה ראו חוזר המוסד לביטוח לאומי .
03
שבר בזיז חוליה והוכחת הגבלה
האמנם שבר דחיסה הוא ״שׁבר בקל״?
שבר דחיסה בחוליה נתפס לעיתים כשבר “קל”, בעיקר כאשר אין צורך בניתוח.
אולם מבחינה משפטית, אין זה שבר זניח. גם שבר דחיסה עשוי להצדיק קביעת נכות, במיוחד כאשר הוא מותיר שינוי מבני בחוליה או גורם לכאבים מתמשכים. הטעות הנפוצה היא להניח שאם הטיפול היה שמרני אין משמעות לנזק. אורטופדים לא הגונים מתייחסים גם לשבר בעצם הזנב הקוקסיקס (Coccyx) בקלות ולא קובעים נכות.
כיצד מתמודדים עם רופאים הקובעים כי קיימת רק הגבלה מזערית ואינם פוסקים אחוזי נכות?
ראשית, מבהירים כי לתקנות קיים פריט ליקוי ייעודי להגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני לפי סעיף 37(7)(א), בעוד שלהגבלה מזערית אין עיגון בפריטי הליקוי.
שנית, דורשים מהרופאים לנמק ולהבהיר מהו הבסיס המקצועי להבחנה בין הגבלה קלה לבין הגבלה מזערית, ולא להסתפק בקביעה כללית שאינה מאפשרת ביקורת או ערר.
עו״ד אורן בושרי
ניכוי מצב קודם: מתי מותר ומתי לא
כאשר הוועדה הרפואית מבקשת לנכות אחוזי נכות בגין מצב רפואי קודם, עליה לעמוד בתנאי יסוד ברורים:
- הוועדה חייבת להצביע על ממצאים רפואיים מוכחים,
- להראות שהם תואמים לסעיפי הליקוי בתקנות,
- להראות שהם התקיימו בפועל לפני האירוע נשוא התביעה.
הוועדה אינה רשאית להסתפק בתלונות כלליות מן העבר או בממצאים ניווניים אקראיים, כאשר אלה לא גרמו להגבלה תפקודית או להגבלה בתנועה. הסתמכות כזו אינה מצדיקה הפחתת אחוזי נכות.
כך קבע בית הדין הארצי לעבודה בפסק הדין בעניין מרגוליס נ’ המוסד לביטוח לאומי (עב״ל 21702/08 – הלכת מרגוליס). הוועדה רשאית לנכות מצב קודם רק כאשר קיימים נתונים רפואיים מוכחים, העונים במדויק על סעיף ליקוי תקף, ורק עד לשיעור הקבוע בתקנה הרלוונטית.
הנטל להוכיח קיומו של מצב רפואי קודם על כתפי הוועדה הרפואית. הנפגע אינו נדרש להוכיח את היעדרו.
