רשלנות רפואית בהתקף לב | איחור באבחון התקף לב ותביעת פיצויים

כאב בחזה שלא נבדק, שחרור מוקדם מהמיון או טעות באק״ג עלולים להוביל לנכות או מוות שניתן היה למנוע.

כאשר אדם נפטר לאחר תלונות על כאבים בחזה, בני המשפחה לא מחפשים רק הסבר רפואי. הם שואלים שאלה אחת: האם פספסו את זה בזמן?

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404, מייצג נפגעים ברשלנות רפואית

רופא סביר לא מחכה רופא סביר מאשפז
"השאלה היא לא מה קרה בסוף – אלא מה הצוות הרפואי היה חייב לעשות בזמן אמת".

איחור באבחון התקף לב

לא כל טעות רפואית מזכה בפיצוי. אלא כאשר קיימים סימנים ברורים, הרופא אינו פועל, ובשל כך הוחמר הנזק. לכן, בכל תיק, 2 שאלות רלבנטיות:

01

האם היה צורך בבירור מיידי?

הטעות הקטלנית: שחרור מוקדם מחדר מיון

+

אחת הסיבות המרכזיות לתביעות היא שחרור מוקדם מחדר מיון.

המטופל מגיע עם:

  • ✔️ כאבים בחזה
  • ✔️ קוצר נשימה
  • ✔️ ירידה ביכולת מאמץ

אך הבירור נעצר מוקדם מדי.

👉 כאן בדיוק נוצרת הרשלנות.

רופא סביר אינו מסתפק בבדיקה אחת. הוא ממשיך בירור, מבצע בדיקות חוזרות, ומשאיר להשגחה כאשר יש ספק.

שחררו עם כאבים בחזה – מתי זה סימן לרשלנות רפואית

+

שחרור ממיון עם כאבים בחזה אינו בהכרח רשלנות. אך הוא הופך לכזה כאשר הבירור אינו מושלם.

בין הכשלים הנפוצים:

  • ✔️ לא בוצעו בדיקות דם חוזרות
  • ✔️ לא נבדק טרופונין
  • ✔️ לא בוצע ניטור
  • ✔️ לא נשקלה אפשרות של התקף לב

כאשר מטופל משתחרר בלי שלילה מבוססת של אירוע לבבי – ייתכן שמדובר בחריגה מהסטנדרט הרפואי.

סימנים שפספסו התקף לב

+

התקף לב לא תמיד נראה “קלאסי”, ולעיתים דווקא התסמינים השקטים הם המסוכנים.

בין הסימנים:

  • ✔️ עייפות חריגה
  • ✔️ קוצר נשימה
  • ✔️ ירידה ביכולת מאמץ

כאשר סימנים אלו אינם נבדקים כראוי – עלול להתרחש פספוס קריטי באבחון.

אק״ג תקין לא שולל התקף לב

+

אק״ג תקין אינו שולל התקף לב. כאשר עולה חשד – אין להסתמך על בדיקה אחת בלבד.

יש לבצע:

  • ✔️ בדיקות טרופונין
  • ✔️ ניטור רציף
  • ✔️ השגחה רפואית

בתי המשפט קבעו כי שחרור מוקדם במצב כזה עשוי להיחשב רשלנות רפואית.

02

האם העיכוב גרם לנזק שניתן היה למנוע?

מה הנזק שנגרם מאיחור באבחון

התקף לב אינו אירוע רגעי בלבד.

כל עיכוב באבחון ובטיפול גורם לנזק מצטבר לשריר הלב.

המשמעות עלולה להיות:

  • ירידה בתפקוד הלב
  • אי ספיקת לב
  • הפרעות קצב מסכנות חיים
  • צורך בטיפולים פולשניים
  • קיצור תוחלת חיים

הפיצוי אינו על עצם המחלה אלא על הנזק שנגרם בגלל האיחור.

בתיק שאנו מנהלים (שמספרו 73321/11-25) הגשנו תביעה נגד קופת חולים. המנוח עבר בדיקת אקו לב שFCR הראתה ירידה חדה בתפקוד החדר השמאלי (EF 37%) שמתאימה לאוטם אבל הוא לא הופנה לאשפוז דחוף ולצנתור, אלא נשלח לעוד בדיקה - בדיקת מיפוי לב. אילולא העיכוב ניתן היה למנוע את מותו.
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

פסק דין 42164/02-23: שחרור מוקדם עם כאבים בחזה בא בגדר רשלנות רפואית גם כשאק״ג תקין

בפסק דין ת״א 42164-02-23 פלוני נ׳ טר״מ בע״מ קבע בית המשפט כי מוקד רפואה דחופה התרשל כששחרר מטופל עם כאבים בחזה לאחר אק״ג בודד בלבד, בלי להשלים בירור לבבי ובדיקת טרופונין (אנזים המשתחרר לדם במקרה של אירוע לב).

בית המשפט קבע קביעה עקרונית: אק״ג תקין לא שולל אירוע לבבי. כאשר עולה חשד, הרופא חייב להשאיר להשגחה, לבצע ניטור ולהשלים בדיקות טרופונין. נקבע שאילו המטופל היה נשאר בהשגחה או מופנה באופן מיידי, ניתן היה לאבחן את האוטם בזמן ולמנוע את הנזק.

לצפייה בפסק הדין

רשלנות בטיפול בהתקף לב ותביעת פיצויים

צנתור לב נועד לאבחן ולטפל בטרשת עורקים חסימתית. כאשר מדובר בהתקף לב פעיל יש לבצע את הצנתור תוך 90 דקות מרגע ההגעה לבית החולים. איחור בצנתור ללא הסבר רפואי סביר עלול להיחשב רשלנות רפואית.

02

רשלנות בניתוח מעקפים

ניתוח מעקפים מבוצע כאשר לא ניתן לפתוח את העורקים בצנתור. רשלנות רפואית בניתוח כזה עשויה להתבטא במצבים הבאים:

  • ביצוע שגוי של המעקף
  • תפירת המעקף לכלי דם לא מתאים
  • אי פיקוח על מצב הלב במהלך הניתוח
  • תיעוד רפואי חלקי

01

כשל במהלך צנתור

גם במהלך צנתור עלול להתרחש כשל רפואי. בין המצבים שנבחנים בהיבט משפטי:

  • טעות בהערכת חומרת ההיצרויות
  • בחירה שגויה של קטטר או סטנט
  • איחור בלתי סביר בביצוע הצנתור
  • פגיעה בדופן העורק

רשלנות באחד משלבי הצנתור עלולה לגרום לנזק לבבי בלתי הפיך.

פיצויים ואחוזי נכות לאחר התקף לב

גובה הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית התקף לב נגזר בראש ובראשונה מאחוזי הנכות הקרדיולוגית, כפי שהם נקבעים לפי תפקוד שריר הלב לאחר האירוע.

נבחנים, בין היתר, מגבלות במאמץ, קוצר נשימה, תעוקה, הפרעות קצב וממצאי בדיקות הדמיה. אחוזי הנכות הם גורם מרכזי בקביעת הפיצוי.

כדי לאמוד את אחוזי הנכות צריך פענוח של א.ק.ג, של מיפוי לב, של בדיקת לב מאמץ, ושל דו״ח הנתיחה/צנתור.

 

אוטם שריר הלב
״אחוזי הנכות לא קבועים והם תלויים בנזק לשריר הלב״.

מתי כדאי לבדוק אם הייתה רשלנות רפואית?

כדאי לפנות כאשר:

  • אדם נפטר לאחר תלונות על כאבים בחזה
  • שוחרר מבית חולים וחזר במצב חמור
  • היה עיכוב בבדיקות או בטיפול
  • קיימת תחושה ש“פספסו משהו”
טרופונין
"איחור באבחון התקף לב = רשלנות רק אם יש החמרה או פגיעה בסיכויי הישרדות"

סיכום

איחור באבחון התקף לב או שחרור מוקדם ללא בירור מתאים עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך ואף למוות. במקרים כאלה ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ולדרוש פיצויים בהתאם לנזק שנגרם.

שאלות ותשובות אודות התקף לב ותביעת פיצויים

מידע כללי על טעויות באבחון התקף לב

כמה פעמים מפספסים התקף לב?

מחקר רחב היקף מצא כי כ־1.9% ממקרי התקף הלב אינם מאובחנים בזמן בחדר המיון.

בחלק מהמקרים הפספוס הוביל לסיבוכים קשים ואף למוות, וחלק מהמקרים היו ניתנים למניעה באמצעות ניטור, בדיקות חוזרות והערכה מתמשכת.

👉 לקריאת המחקר:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8442548/

התקף לב לא אובחן בזמן. מתי זו רשלנות רפואית?

כאשר התקף לב לא אובחן בזמן, בודקים האם רופא סביר היה צריך לזהות את הסיכון ולפעול אחרת. רשלנות יכולה להתקיים כאשר הצוות לא השלים בירור, לא ביצע בדיקות חוזרות, לא השאיר להשגחה או לא הגיב לממצאים מחשידים.

טעויות באבחון התקף לב חוזרות על עצמן בדפוסים קבועים, ובהם שחרור מוקדם, אי מעקב, טעות באק ג ואי זיהוי היצרות בעורקים.

טעויות נפוצות של צוות רפואי

מהי רשלנות באבחון היצרות בעורקי הלב?

כאשר מתחילה היצרות בעורקי הלב, ניתן לזהות אותה בזמן ולטפל. כאשר הרופא אינו מזהה את ההיצרות או אינו מפנה לבירור, הוא עלול לאפשר התקדמות למצב מסוכן ואף להתקף לב.

שחרור ממיון עם כאבים בחזה. מתי זה נחשב רשלנות?

שחרור ממיון עם כאבים בחזה עלול להיחשב רשלנות כאשר הצוות לא השלים בירור מתאים, לא ביצע בדיקות דם חוזרות, לא חיבר למוניטור ולא השאיר את המטופל להשגחה.

כאשר התלונה היא כאב בחזה, אין להסתפק בבדיקה ראשונית בלבד. גם כאשר הממצאים הראשונים אינם חד משמעיים, חובה להמשיך מעקב ולא למהר לשחרר.

טעות באק ג יכולה לגרום לפספוס התקף לב?

כן. טעות באק ג עלולה לגרום לפספוס התקף לב, במיוחד כאשר הצוות מסתמך על פענוח שגוי או על בדיקה בודדת בלי לבחון את התמונה הקלינית המלאה.

במוקדי חירום, במרמ ובחדרי מיון, טעות בפענוח אק ג או עיכוב בהפניה עלולים למנוע טיפול מציל חיים.

מעקב וטיפול נכון

פספסו לי התקף לב. מתי הייתה חובה לחבר למוניטור ולהשאיר להשגחה?

כאשר עולה חשד להתקף לב, הצוות חייב לחבר את המטופל למוניטור, לבצע ניטור רציף, לחזור על בדיקות דם ולהעריך את מצבו לאורך זמן.

גם כאשר הבדיקות הראשוניות אינן חד משמעיות, אין בכך כדי להצדיק שחרור.

אי ניטור, אי מעקב או אי תגובה לשינויים בזמן אמת מהווים חריגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת.
דורג 5 מתוך 5