רשלנות רפואית באבחון התקף לב

התקף לב

רשלנות רפואית באבחון התקף לב (“אוטם שריר הלב” בשפה הרפואית) מתייחסת לכמה נקודות על ציר הזמן. בעת האבחון בהתקף, בטיפול בו, ובעת השחרור של המטופל.

כשהרופא לא מפנה למיון

התקף לב – מצב בו נחסם עורק כלילי על ידי קריש דם – מעורר דיון בשאלה האם היה ניתן לנבא את ההתקף? למשל אם המטופל הגיע לרופא בקופת החולים בה הוא חבר והתלונן על כאב בחזה אבל הרופא לא התרשם ולא הפנה למיון. כך קובעת הספרות במקרה של תלונה על כאב בחזה. 

הסיכון מפני איחור באבחון: פגיעה בשריר הלב

הסיכון מפני איחור באבחון הוא פגיעה בשריר הלב. התעלמות מתלונות תמנע טיפול והיעדר טיפול יוביל לנכות. מדוע נכות? כי שריר הלב ייפגע מהחסימה, מהכיב ומהדימום. במקרים חמורים, המטופל לא ישרוד. לכן חשוב הזיהוי המוקדם של מחלת לב טרשתית/ היצרות העורקים. בתחילת ההיצרות עדין ניתן לרפא את העורק ע”י אורח חיים וטיפול תרופתי. כך למנוע צנתור או ניתוח מעקפים.

בפסקי הדין הדנים בשאלה אם הייתה רשלנות באבחון מחלה, רלוונטית חומרת המחלה. “פספוס” התקף לב עלול להיות קטלני, ולכן רופא סביר חייב לשלול התקף לב בהימצאם של תסמינים דומים. 

איחור באבחון סימנים מקדימים להתקף לב

התסמין המוכר הוא כאב הקורן ליד שמאל או ללסת. לכן, לא רק קרדיולוג, או רופא משפחה, אלא גם רופא שיניים (המטפל בלסת) יכול להתרשל כלפי המטופל.

תסמין אחר הוא כאבים בבטן העליונה. אנשים רבים נוטים לסבול מהם בעיקר בעת לחץ, אם הכאב עקשני, בא והולך ומערב קוצר נשימה, בחילות והקאות או גורם להתעוררות בלילה.

פריקרדיטיס

פריקרדיטיס  –  דלקת בקרום הלב  – שלא טופלה היא רמז אחר לרשלנות והיא עלולה לגרום לטמפונדה לבבית – מצב מסכן חיים המחייב פינוי מיידי לבית חולים.  

״טרופונין״ - האנזים שמשתחרר אחרי שהחולה משוחרר הביתה

תביעות רשלנות רפואית הוגשו גם כשכבר הגיע המטופל לבית החולים אך שוחרר בלא אבחנה. הוא משוחרר, כי לא נערכו בדיקות דם ביוכימיות להימצאות אנזימי לב (טרופונין ו-CPK). מדובר בעיקר במקרים בהם תסמיני התקף הלב חלפו עד להגעה למיון. טרופונין מופרש לדם בעת אוטם שריר הלב. אלא שתהליך שחרור החלבון נמשך זמן והנזק החמור יכול להגיע אחרי השחרור הביתה. נכון שגם בדיקת אק״ג מתבצעת, אבל היא אינה בדיקה מהימנה במיוחד. 

רשלנות רפואית בצנתורי לב

צינתור לב נועד לאבחון טרשת עורקים חסימתית בעורקים הכליליים, שמא הטרשת תגרום למחלת לב שתצריך טיפול בעתיד. הסכנות העיקריות הן: דימום, נזק כלייתי, תגובה אלרגית לחומר ניגודי, זיהום, הפרעות בקצב הלב והתקף לב (והעברה לניתוח מעקפים), מוות או שבץ מוחי בגלל תסחיף של קריש דם שהגיע לעורקי המוח. במקרה של זיהוי מוקדי היצרויות על הקרדיולוג להחליט אם לטפל ואיך. בדר״כ בעזרת החדרת בלון וסטנט. ישנם סוגים רבים של סטנטים, חלקם מפרישים תרופות באופן קבוע.

אם הסיכון התממש, נבדוק האם היה צורך בצנתור, האם בזמן וכיצד בוצע.

רשלנות רפואית בניתוחי לב

נשים

נשים סובלות ממודעות נמוכה בקרב הרופאים המטפלים השוגים לחשוב שמחלות לב נפוצות יותר בגברים. נשים מוגנות יותר מפני מחלת לב כלילית בזכות ההורמונים הנשיים. אבל הסיכון למוות ולאוטם חוזר, גבוה אצל נשים פי שניים מאשר אצל גברים. אולי כי העורקים של נשים קטנים וצרים יותר.  

ביטוח לאומי / אחוזי נכות

אחוזי נכות בעקבות התקף לב נקבעים לפי הדמייה שבוצעה. הנכות תלויה בתיעוד שיציג התובע. של אקג, של מיפוי לב, של בדיקת מאמץ, ושל דו״ח הנתיחה/צנתור. הגבלה בפעילות גופנית, עייפות, פלפיטציות, קוצר נשימה או תעוקת לב כל אלה ייתחשבו בהם בעת קביעת הנכות. אם הליכה של עד 100 מטרים גורמת לעייפות תיקבע נכות אבל רק אם בדיקת מאמץ תתמוך בכך. במקרים שבהם לא ניתן לבצע בדיקת מאמץ ייסתמך הבודק על בדיקות אקו-דובוטמין, מיפוי לב פרמקולוגי או בדיקה מקבילה אחרת. 

חסימה בעורק הכלילי אף היא פקטור בקביעת הפיצוי. גם אי ספיקה והיצרויות. היצרות קוטר שורש האאורטה בשילוב חומרת הליקוי המסתמי יכולה למשל להעלות את דרגת הנכות. כזכור, חישוב גובה הפיצוי תלוי בראש ובראשונה באחוזי נכות. אלה פקטור מכריע בפסיקת פיצויים. 

קוצב לב

בתקנות הבטוח הלאומי לא מותאמת שום דרגת נכות לקוצב לב, למרות שבחוק הנכים הרלבנטי לתביעות נגד משרד הבטחון השתלת קוצב דפיברילטור מזכה ב-100% נכות!!. מצב הלב לאחר ההשתלה הוא זה שיכריע.

רשלנות רפואית התקף לב
5/5
דילוג לתוכן