התקף לב בפן המשפטי 

התקף לב ("אוטם שריר הלב" בשפה הרפואית) בפן המשפטי מעורר דיון ביותר מסוגייה אחת:  

  • ראשית, את הסיבה הראשונית להיארעותו, האם בנסיבות מאפשרות תביעה?
  • שנית, האם הדחק בעבודה תרם לקרות האירוע?
  • שלישית, בהיבט של רשלנות רפואית קרדיולוגיה, האם היה ניתן לאבחן את ההתקף בזמן?

ההשלכות של איחור באבחון התקף לב

איחור באבחון התקף לב יכול לבוא בגדר רשלנות רפואית. התעלמות תמנע טיפול והיעדר טיפול יוביל לנכות חמורה. מדוע נכות? כי שריר הלב ייפגע. במקרים חמורים, המטופל לא ישרוד. 

תביעות / פסיקה

ע"א 3264/96 (קופ"ח נ' פלד)

בפסק הדין קבע בית המשפט כי על הרופא לערוך רשימה של אבחנות אפשריות ביחס למה שהחולה סובל ממנו ועליו לתת את הדעת לקיומה של כל אחת מאבחנות אלה לפי הסיכון שבכ״א מהן. למעשה, כך נדרש גם בעולם הרפואה.

ת.א. 4177/02

נקבע שהספרות הרפואית מסכימה בצורך להפנות לחדר מיון במקרה של כאב בחזה. נקבע עוד שהימנעות מביצוע א.ק.ג. גרמה לנזק ראייתי באופן המעביר לקופת החולים את הנטל לשכנע שבאותו שלב לא סבל התובע מאירוע לבבי כלשהו.

התקף לב / רשלנות רפואית

התעלמות מתסמינים

רשלנות רפואית בהקשר של התקף לב מוכרת בהתעלמות מתסמינים מובהקים מקדימים להתקף לב. התסמין המוכר הוא כאב הקורן ליד שמאל או ללסת. לכן, לא רק קרדיולוג, או רופא משפחה, אלא גם רופא שיניים (המטפל בלסת) יכול להתרשל כלפי המטופל. לשם השאלה אם הייתה רשלנות באבחון מחלה, רלוונטית חומרתה. "פספוס" התקף לב עלול להיות קטלני, ולכן רופא סביר חייב לשלול התקף לב בתסמינים דומים. 

התעלמות משעת האוטם

גם זמן ההתקף הוא נתון שיש להתחשב בו, שכן ידוע שכ-60 אחוז מהתקפי הלב מתרחשים בין השעה 04:00 ל-07:00 בבוקר.

רשלנות רפואית באי בדיקת טרופונין - אנזים שריר הלב

תביעות רשלנות רפואית הוגשו גם כשכבר הגיע המטופל לבית החולים אך שוחרר בלא אבחנה. הוא שוחרר, כי לא נערכו בדיקות דם ביוכימיות לבדיקת הימצאות של אנזימי לב (טרופונין ו-CPK). בעיקר במקרים בהם תסמיני התקף הלב חלפו עד להגעה למיון. האנזימים הללו, הייחודים לתאי שריר לב, מופרשים לדם בעת אוטם שריר הלב. הבעיה היא, שתהליך שחרור החלבון נמשך זמן, וגם אם תוצאת בדיקת הדם של אותו חלבון תקינה, אין היא שוללת התקף לב. הנזק החמור יכול להגיע אחרי השחרור הבייתה. נכון שבדיקת אקג גם מתבצעת, אבל היא אינה בדיקה מהימנה במיוחד. בדוחק הזמן, רופאים שוכחים זאת.  

adult-ambulance-care-263210 (1)

רשלנות רפואית באבחון התקף לב

אורן בושרי, עו"ד

אוטם שריר הלב כתאונת עבודה  

דחק, סטרס והתלהמות יצרים הם גורמי סכון נוספים ואם התקף הלב אירע בעבודה ניתן לטעון שמדובר בתאונת עבודה. לא די בלהוכיח שהתאונה אירעה בזמן העבודה ויש להראות שבשל העבודה (בדר״כ ויכוח לוהט וחריג או התלהמות יצרים) אירע ההתקף.

טרשת עורקים

טרשת עורקים כמצב קונסטיטוציוני קודם כבר אינה קשורה לעבודה, והשאלה היא האם אדם שלקה בהתקף לב בעבודה יוכר כנפגע עבודה אם סבל קודם לכן מטרשת עורקים כללית. בפס״ד הררי נקבע שניכוי מצב קודם אפשרי אך ורק אם קיימת פגיעה קודמת בתפקוד הלב. כזו שמוכחת במיפוי לב או אקו לב. טרשת קודמת לבדה לא תקטין את הנכות.

נשים

נשים סובלות ממודעות נמוכה בקרב הרופאים המטפלים השוגים לחשוב שמחלות לב נפוצות יותר בגברים.

נשים מוגנות יותר מפני מחלת לב כלילית בזכות ההורמונים הנשיים. אבל הסיכון למוות ולאוטם חוזר, גבוה אצל נשים פי שניים מאשר אצל גברים. אולי כי העורקים של נשים קטנים וצרים יותר.  

 

ביטוח לאומי / אחוזי נכות

אחוזי נכות בהתקף לב

אחוזי נכות בעקבות התקף לב נקבעים לפי הדמייה שבוצעה. הנכות תלויה בתיעוד שיציג התובע. של אקג, של מיפוי לב, של בדיקת מאמץ, ושל דו״ח הנתיחה/צנתור. הגבלה בפעילות גופנית, עייפות, פלפיטציות, קוצר נשימה או תעוקת לב כל אלה ייתחשבו בהם בעת קביעת הנכות. אם הליכה של עד 100 מטרים גורמת לעייפות תיקבע נכות אבל רק אם בדיקת מאמץ תתמוך בכך. במקרים שבהם לא ניתן לבצע בדיקת מאמץ  ייסתמך הבודק על בדיקות אקו-דובוטמין, מיפוי לב פרמקולוגי או בדיקה מקבילה אחרת. 

חסימה בעורק הכלילי אף היא פקטור בקביעת הפיצוי. גם אי ספיקה והיצרויות. היצרות קוטר שורש האאורטה בשילוב חומרת הליקוי המסתמי יכולה למשל להעלות את דרגת הנכות.

כזכור, חישוב גובה הפיצוי תלוי בראש ובראשונה באחוזי נכות. אלה פקטור מכריע בפסיקת פיצויים. 

קוצב לב

בתקנות הבטוח הלאומי לא מותאמת שום דרגת נכות לקוצב לב, למרות ש בחוק הנכים הרלבנטי לאנשי צבא קבע השתלת קוצב דפיברילטור מזכה ב-100% נכות!!. מצב הלב לאחר ההשתלה הוא זה שיכריע.

No votes yet.
Please wait...