• ירושלים 28, חדרה | הארבעה 28, ת״א
  • 052-5299-555

רשלנות רפואית באבחון התקף לב



התקף לב

  • התקף לב ("אוטם שריר הלב" בשפה הרפואית) בפן המשפטי מעורר דיון ביותר מסוגייה אחת:
  • ראשית, את הסיבה הראשונית להיארעותו, האם בנסיבות מאפשרות תביעה?
  • שנית, האם הדחק בעבודה תרם לקרות האירוע?
  • שלישית, בהיבט של רשלנות רפואית קרדיולוגיה, האם היה ניתן לאבחן את ההתקף בזמן או שהטיפול רשלני?

אבחון מאוחר של התקף לב

איחור באבחון התקף לב יכול לבוא בגדר רשלנות רפואית. התעלמות תמנע טיפול והיעדר טיפול יוביל לנכות חמורה. מדוע נכות? כי שריר הלב ייפגע. במקרים חמורים, המטופל לא ישרוד.

רשלנות רפואית בהקשר של התקף לב מוכרת בהתעלמות מתסמינים מובהקים המקדימים להתקף לב. התסמין המוכר הוא כאב הקורן ליד שמאל או ללסת. לכן, לא רק קרדיולוג, או רופא משפחה, אלא גם רופא שיניים (המטפל בלסת) יכול להתרשל כלפי המטופל. לשם השאלה אם הייתה רשלנות באבחון מחלה, רלוונטית חומרתה. “פספוס” התקף לב עלול להיות קטלני, ולכן רופא סביר חייב לשלול התקף לב בתסמינים דומים. 

נקבע שהספרות הרפואית מסכימה בצורך להפנות לחדר מיון במקרה של כאב בחזה. נקבע עוד שהימנעות מביצוע א.ק.ג. מוסיפה נקודות לתביעה כי נגרם לתביעה נזק ראייתי.

גם זמן ההתקף הוא נתון שיש להתחשב בו, שכן ידוע שכ-60 אחוז מהתקפי הלב מתרחשים בין השעה 04:00 ל-07:00 בבוקר. 

רשלנות רפואית באי בדיקת ערכי טרופונין - אנזים שריר הלב

תביעות רשלנות רפואית הוגשו גם כשכבר הגיע המטופל לבית החולים אך שוחרר בלא אבחנה. הוא שוחרר, כי לא נערכו בדיקות דם ביוכימיות לבדיקת הימצאות של אנזימי לב (טרופונין ו-CPK). בעיקר במקרים בהם תסמיני התקף הלב חלפו עד להגעה למיון. האנזימים הללו, הייחודים לתאי שריר לב, מופרשים לדם בעת אוטם שריר הלב. אלא שתהליך שחרור החלבון נמשך זמן והנזק החמור יכול להגיע אחרי השחרור הבייתה. נכון שגם בדיקת אקג מתבצעת, אבל היא אינה בדיקה מהימנה במיוחד. צנתור טיפולי שיבוצע תוך 90 דקות יוביל לירידה בשיעורי התמותה והתחלואה.  

רשלנות רפואית בצנתורי לב

צינתור לב נועד לאבחון טרשת עורקים חסימתית בעורקים הכליליים, שמא הטרשת תגרום למחלת לב שתצריך טיפול בעתיד. הסכנות העיקריות הן: דימום, נזק כלייתי, תגובה אלרגית לחומר ניגודי, זיהום, הפרעות בקצב הלב והתקף לב (והעברה לניתוח מעקפים), מוות או שבץ מוחי בגלל תסחיף של קריש דם שהגיע לעורקי המוח. במקרה של זיהוי מוקדי היצרויות על הקרדיולוג להחליט אם לטפל ואיך. בדר״כ בעזרת החדרת בלון וסטנט. ישנם סוגים רבים של סטנטים, חלקם מפרישים תרופות באופן קבוע.

אם הסיכון התממש, נבדוק האם היה צורך בצנתור, האם בזמן וכיצד בוצע.

רשלנות רפואית בניתוחי לב

  • רשלנות רפואית בצנתור יכולה להתייחס לטכניקה הניתוחית. כבר הגשנו בעבר תביעה וטענה בצדה, כי הטיפול בהיצרות בטכניקה רגילה חשפה את התובע לסיכון מוגבר, למוות ולפרפור חדרים, וכי היה צריך להעדיף טכניקה ניתוחית אחרת. שם היה מדובר בשיטת kissing balloon וטענו שאי שימוש באחת מטכניקות אלה (של בלונים נושקים או אח’) עלול לגרום להתפתחות קריש דם ולחסימה של העורק. אחרת, בדר״כ הרשלנות מתבטאת ב-:
  • טעות בהערכה של ההיצרויות בעורקים
  • טעות בהתאמת קטטר וסטנטים
  • איחור בביצוע הצנתור

אוטם שריר הלב כתאונת עבודה

דחק, סטרס והתלהמות יצרים הם גורמי סכון נוספים ואם התקף הלב אירע בעבודה ניתן לטעון שמדובר בתאונת עבודה. לא די בלהוכיח שהתאונה אירעה בזמן העבודה ויש להראות שבשל העבודה (בדר״כ ויכוח לוהט וחריג או התלהמות יצרים) אירע ההתקף.

טרשת עורקים

טרשת עורקים כמצב קונסטיטוציוני קודם כבר אינה קשורה לעבודה, והשאלה היא האם אדם שלקה בהתקף לב בעבודה יוכר כנפגע עבודה אם סבל קודם לכן מטרשת עורקים כללית. בפס״ד הררי נקבע שניכוי מצב קודם אפשרי אך ורק אם קיימת פגיעה קודמת בתפקוד הלב. כזו שמוכחת במיפוי לב או אקו לב. טרשת קודמת לבדה לא תקטין את הנכות.

דרופ פוט בניתוח

משום שניתוחי לב אורכים זמן רב מוכר סיבוך נוירולוגי שבא לידי ביטוי בהופעה של Drop Foot (פגיעה מוטורית בכף הרגל שביטויה בכף רגל צנוחה). בדיקות נוירולוגיות מקיפות ובדיקת EMG יוכיחו את הנזק בדר״כ בעצב הפרוניאלי. קיים קשר סיבתי בין מנח הרגל השמאלית בזמן הניתוח והתפתחות הסיבוך. לצורך גישה לווריד מבוצע כיפוף של הברך באופן הנוטה החוצה כך שהרגל מקופלת קלות ומאפשרת גישה נוחה לווריד. לא תמיד מחזירים את הרגל לתנוחה כמו הרגל השנייה וכך נגרם הנזק. אדם ש״נרדמת״ לו הרגל יודע להניעה אבל המורדם בניתוח לא יכול לעשות זאת.

נשים

נשים סובלות ממודעות נמוכה בקרב הרופאים המטפלים השוגים לחשוב שמחלות לב נפוצות יותר בגברים. נשים מוגנות יותר מפני מחלת לב כלילית בזכות ההורמונים הנשיים. אבל הסיכון למוות ולאוטם חוזר, גבוה אצל נשים פי שניים מאשר אצל גברים. אולי כי העורקים של נשים קטנים וצרים יותר.  

ביטוח לאומי / אחוזי נכות

אחוזי נכות בעקבות התקף לב נקבעים לפי הדמייה שבוצעה. הנכות תלויה בתיעוד שיציג התובע. של אקג, של מיפוי לב, של בדיקת מאמץ, ושל דו״ח הנתיחה/צנתור. הגבלה בפעילות גופנית, עייפות, פלפיטציות, קוצר נשימה או תעוקת לב כל אלה ייתחשבו בהם בעת קביעת הנכות. אם הליכה של עד 100 מטרים גורמת לעייפות תיקבע נכות אבל רק אם בדיקת מאמץ תתמוך בכך. במקרים שבהם לא ניתן לבצע בדיקת מאמץ  ייסתמך הבודק על בדיקות אקו-דובוטמין, מיפוי לב פרמקולוגי או בדיקה מקבילה אחרת. 

חסימה בעורק הכלילי אף היא פקטור בקביעת הפיצוי. גם אי ספיקה והיצרויות. היצרות קוטר שורש האאורטה בשילוב חומרת הליקוי המסתמי יכולה למשל להעלות את דרגת הנכות.

כזכור, חישוב גובה הפיצוי תלוי בראש ובראשונה באחוזי נכות. אלה פקטור מכריע בפסיקת פיצויים. 

קוצב לב

בתקנות הבטוח הלאומי לא מותאמת שום דרגת נכות לקוצב לב, למרות ש בחוק הנכים הרלבנטי לאנשי צבא קבע השתלת קוצב דפיברילטור מזכה ב-100% נכות!!. מצב הלב לאחר ההשתלה הוא זה שיכריע.

דילוג לתוכן