רשלנות רפואית באבחון התקף לב ובטיפול בו

התקף לב (“אוטם שריר הלב” בשפה הרפואית) הנו מצב בו קריש דם חוסם עורק כלילי (העורק המספק דם לשריר הלב). זהו מצב מסוכן העלול לגרום נזק תמידי לשריר הלב או חלילה למוות.

רשלנות באבחון

קורה שבמוקד / מר״מ טועים בפענוח בדיקת א.ק.ג המעידה על אוטם. השגיאה בפענוח גורמת לכך שלא ניתן למטופל טיפול רפואי מציל חיים. תוך 90 דקות צנתור.

בי״ח עלול להתרשל כלפי מטופל עם חשד להתקף לב, אם לא חיברו אותו באופן רציף למוניטור. המוניטור יקלוט סימנים של הפרעות קצב. המתחייב: תרופות וחיבור למוניטור עם מעקב אחרי הרישומים של הא.ק.ג. האם בית החולים יכול לטעון שממילא לא ניתן היה להציל את החולה? לא. כי סיכויי ההישרדות של חולה עם אוטם המגיע לבית החולים הם כ-95%.

מה נטען?

נזק לבבי עשוי להיות תולדה של רשלנות רפואית. בד״כ נגיש תביעה בקשר עם אחד מהמחדלים הבאים מצד הצוות הרפואי:

היצרות עורקים שלא טופלה

חשוב הזיהוי המוקדם של מחלת לב טרשתית/ היצרות העורקים. בתחילת ההיצרות עדיין ניתן לרפא את העורק ע"י שינוי באורח החיים וטיפול תרופתי. זאת כדי לא להגיע לצנתור או ניתוח מעקפים. אם היצרות העורקים לא זכתה ליחס, הרופא בבעיה.

התעלמות מסימנים מוקדמים

אם מטופל הגיע לרופא, התלונן בפניו על כאב בחזה, אבל הרופא לא הפנה למיון, הוא בבעיה. מספיקה תלונה בודדה על כאב בחזה? כן. כך קובעת הספרות. משום שהתסמין המוכר הוא כאב הקורן ליד שמאל או ללסת גם רופא שיניים (המטפל בלסת) יכול להתרשל כלפי מטופל.

רשלנות בטיפול

רשלנות רפואית בניתוחי לב מתרחשת בשתי הדרכים בהם הרפואה העכשווית מטפלת בבעיה.

פעם היה זה בניתוח מעקפים, היום בדר״כ בצנתורים (פי 8 יותר):

צנתור לב נועד לאבחון טרשת עורקים חסימתית. שמא הטרשת תגרום להתקף לב בעתיד. הדבר נעשה בדר״כ בעזרת החדרת בלון וסטנט. הסטנטים מאפשרים לעורקים החסומים להיפתח, מה שמגביר את זרימת הדם. תוך 90 דקות מרגע ההגעה לבית חולים צריך לבצע צנתור, אחרת, על בית החולים לספק הסבר טוב מדוע לא כך היה. בחסימה או קריש דם נבדוק שמא הייתה:

טעות בהערכה של ההיצרויות בעורקים
כשל בהתאמת קטטר וסטנטים
איחור בביצוע הצנתור
ניקוב רירית העורקים בנסיון לפנות מקום לסטנט

ניתוח מעקפים הוא פתרון כשלא ניתן לצנתר. לוקחים עורק בריא מחלק אחר של הגוף ותופרים אותו כמעקף לעורק הפגוע. רשלנות רפואית בניתוח מעקפים מתכתבת עם:

ביצוע שגוי. למשל תפירה של המעקף בטעות לווריד ולא לעורק. עורקים מעבירים דם עשיר בחמצן מהלב החוצה, ואילו ורידים מובילים דם דליל בחמצן מהגוף בחזרה ללב.
אי פיקוח על מצב הלב.
תיעוד חלקי ולא מדויק של ההליך הכירורגי.

אחוזי נכות בתחום הקרדיולוגי

אחוזי נכות בתחום הקרדיולוגי הם פונקציה של תפקוד שריר הלב אחרי האירוע. הבון טון הוא ע״פ הדמייה. של א.ק.ג, של מיפוי לב, של בדיקת לב מאמץ, ושל דו״ח הנתיחה/צנתור.

הגבלה בפעילות גופנית

הגבלה בפעילות גופנית, עייפות, פלפיטציות, קוצר נשימה או תעוקת לב רלבנטים. אם הליכה של עד 100 מטרים גורמת לעייפות הנכות היא על בסיס בדיקת מאמץ. במקרים שבהם לא ניתן לבצע בדיקת מאמץ ייסתמך הבודק על בדיקות אקו-דובוטמין, מיפוי לב פרמקולוגי או בדיקה מקבילה אחרת.

חסימה אי ספיקה והיצרויות

חסימה בעורק הכלילי אף היא פקטור בקביעת הפיצוי. גם אי ספיקה והיצרויות. היצרות קוטר שורש האאורטה בשילוב חומרת הליקוי המסתמי יכולה למשל להעלות את דרגת הנכות. כזכור, חישוב גובה הפיצוי תלוי בראש ובראשונה באחוזי נכות. אלה פקטור מכריע בפסיקת פיצויים.

קוצב לב

בתקנות הביטוח הלאומי אין אזכור לדרגת נכות לקוצב לב, למרות שבחוק הנכים הרלבנטי לתביעות נגד משרד הבטחון השתלת קוצב דפיברילטור מזכה ב-100% נכות!!. מצב הלב לאחר ההשתלה הוא זה שיכריע.

קורה שמשחררים חולה הביתה, כי לא מצאו אנזימי לב (טרופונין ו-CPK) בבדיקת דם. אלה משתחררים בעת התקף לב, אבל באיטיות. נכון שגם מבצעים אק״ג, אבל היא אינה בדיקה מהימנה במיוחד.

עו״ד אורן בושרי

מה בין דום לב להתקף לב?

דום לב הוא מצב בו הלב מפסיק לפעום, ולחץ הדם בעורקים צונח באיבחה אחת עד שדם לא מגיע לאף איבר בגוף. התקף לב, מתאר בדר”כ מצב נמשך של היצרות בגלל טרשת עורקים עד שמגיע טריגר הגורם להפסקת פעילות הלב.

נשים והתקף לב

נשים מוגנות יותר מהתקף לב בזכות ההורמונים הנשיים. אבל הסיכון למוות ולאוטם חוזר גבוה אצל נשים פי שניים מאשר אצל גברים. אולי כי העורקים של נשים קטנים וצרים יותר.