פריצת דיסק היא פגיעה נפוצה לאורך עמ״ש. מדוע היא ״מאיימת״ על המוסד לביטוח לאומי ומה משמעה מנק׳ ראותו של ביהמ״ש, בהיבט של אחוזי נכות, פיצויים ורשלנות רפואית?
אחוזי נכות בגין פריצת דיסק
הממצא לכשעצמו לא מחייב קביעה של אחוזי נכות. מומחים הגונים אוחזים בסעיף כללי שלא מתייחס לגב ספציפית (תקנה 35), שעניינו “השפעה מינימלית על כושר הפעולה”. הוא מקנה 10%, ובפריצת דיסק חמורה בדר״כ 20% נכות. אלא שלא תמיד ממנים מומחים הגונים. הפרמטרים הכי חשובים הם:
- האם התובע עבר ניתוח דיסקטומיה
- הניסוח של המפענח. למשל אם כתב “לחץ ניכר על השק התקאלי” או
רק “בלט דיסק נושק לשק התקאלי”? - הגבלה בתנועות וכאב
- אם קיימת פגיעה נוירולוגית בנוסף או אחרת
בפס״ד אשר כהן, קבע המומחה 5% בגין כאבים והשפעה על כושר הפעולה. גם בת.א (נצ') 4398/03 יניב נ' איילון. בע״א (ב"ש) 20491-11-15 (גבאי כהן) קבע המומחה 10% וערכאת הערעור קבעה שרק 5% מתוכם בעלי משמעות תפקודית.
כיצד נתמודד עם מומחה שמתעקש על 0%?
שתי הדרכים היחידות להתמודד עם מומחה שלא מוצא הגבלה, מתעלם מכאבים ולא מוצא לנכון להפעיל את תקנה 35 הן-:
חוסר תחושה ברגל בעקבות פריצת דיסק בגב
חוסר תחושה ברגל יכול לנבוע מכמה סיבות, בהן פגיעה עצבית שמקורה בפריצה בגב תחתון. שיתוק, חולשה, רגישות, זרמים, נימלולים וכיו”ב מזכים באחוזי נכות נוספים. לכן כדאי לצבור תיעוד רפואי גם מנוירולוג. בלעדיו לא תיקבע נכות נוירולוגית. אם בדיקת אי אמ ג׳י תגלה רדיקולופתיה הוכחנו את הפגיעה.
מיאלופתיה צווארית
מיאלופתיה צווארית היא תוצר של פגיעה צווארית הנגרמת משום לחץ על חוט השדרה, לרב C4-5 ו-C5. את האבחנה משיגים רק ב-MRI. החשש של הרופאים הוא מחוסר באספקת הדם לחוט השדרה ולפגיעה איסכמית. לכן כשלא מטפלים מתפתחות בהמשך הפרעות נוירולוגיות לרבות בגין הליכה. רופא שמבחין בממצא של מיאלופטיה צווארית לא מטפל ולא רושם למעקב בעוד שנה קרוב לוודאי הוא רופא רשלן.
רשלנות רפואית בניתוח פריצת דיסק
בניתוח בו ניגשים לחוליות הצוואר מקדימה, דרך הצוואר, או אחורית, דרך העורף אין צורך בקיבוע החוליות. אבל בגישה קדמית על הרופא לעקוף את קנה הנשימה, הגרון, הלוע והוושט ולהסיט אותם הצידה לשם גישה לעמוד השדרה הצווארי. מה עלול לקרות?
הפרעות בבליעה לאחר ניתוח בגישה קדמית
הפרעות בבליעה נפוצות אחר ניתוח בגישה קדמית. החל מכזה הנמשך מספר שבועות לאחר הניתוח ועד נזק לצמיתות.
דימום בניתוח
קרה לא אחת שהגישה גרמה לחנק על מיטת הטיפולים בעקבות דימום בצוואר. גם כשמטופלים התלוננו על הפרעות בבליעה וקשיי נשימה הצוות ביטל את התלונות. אפילו במכתב השחרור שוכחים להזהיר לשוב למיון בעת הופעת חום. כי כשמזהים מוקדם עושים פיום קנה (פתח מלאכותי לקנה הנשימה). אז מנקזים את הדימום ומצליחים להתגבר על הסיבוך ללא נזק קבוע.
פגיעה בוריד הנבוב התחתון
עוד עלול להיפגע בניתוח הוריד הנבוב התחתון (המנקז דם מרקמות הגוף חזרה ללב). בעיקר אצל מנותחים בגיל השלישי. לכן בבואנו לחקור אם הייתה רשלנות רפואית נשאל האם היתה קיימת התוויה (אינדיקציה) אמיתית לניתוח או שהרופאים אצו רצו לנתח חולים מבוגרים בגלל מוטיב משני.
פגיעה עצבית
פגיעה אחרת מוכרת בעת ניתוחי עמוד השדרה הוא פגיעה עצבית. לכן נשאל התבצע ניטור נוירופיזיולגי. כי ניטור שכזה יכול זהות פגיעה עצבית תוך כדי ניתוח ולהשאיר זמן לנתקנו. בארץ אין הוראות מפורשות אבל הארגון המרכזי האמריקאי קבע קווים קליניים והרופאים בארץ אימצו אותם.
זיהום
אם במסמך השחרור לא כתוב שהפציינט קיבל אנטיביוטיקה טרם הניתוח בית החולים בבעיה.
פריצת דיסק תגרום ללחץ על חוט השדרה, עצבים סמוכים לו ושלוחות העצב היוצאות ממנו. לכן הכאב ימשיך ויופיע גם במקומות מרוחקים מאזור הפריצה, לשם מגיעים אותם עצבים פגועים. הכאב בעמ"ש מותני למשל יהא לאורך הצד האחורי של השוק. לשם ממשיך העצב. לא רק בגב.
עו״ד אורן בושרי
ביטוח לאומי
האם ניתן לתבוע את ביטוח לאומי? כן, אבל, ביטוח לאומי לא אוהב תביעות שטף. הביטוח הלאומי מציב בוועדות רופאים המקלים ראש בתביעות פריצות דיסק שלא “מוצאים” הגבלה. לכן, בתאונות דרכים בעבודה למשל, כדאי לשקול מינוי מומחה מטעם בימ”ש.
