ספסיס (אלח דם) הוא נושא חוזר בתביעות רשלנות רפואית כי איחור באבחון עלול להוביל תוך זמן קצר לתוצאות הרסניות: שוק ספטי או הלם ספטי, ואי ספיקת איברים. למעשה, גם המחלימים עלולים להישאר עם בעיות בריאות ארוכות טווח. כולל תסמונת פוסט אלח דם ואפילו קטיעה של גפה.
ספסיס הנה תגובה קיצונית של הגוף לזיהום, שעלולה לגרום לכשל רב מערכתי ולמוות. הרופאים מבדילים בין ספסיס ל"סתם זיהום".
מקור השם הוא צירוף האות הראשונה (באנגלית) של כל אחד מהתסמינים האופיינים: חום גבוה מדי או נמוך מדי בשילוב של אחד מאלה: קוצר נשימה, מיעוט שתן, ירידה במצב ההכרה או בלבול ותחושת עילפון.
4 סוגי זיהומים עיקריים מוכרים: 1/3 ריאות 1/4 בדרכי השתן והיתר בעקבות זיהום בעקבות נקב במעי וזיהומי עור כמו חיידק טורף.
מדוע קל יותר להוכיח תביעות ספסיס?
קל יותר להוכיח תביעות ספסיס ממחלות אחרות כי באבחון מוקדם הסיכוי לצאת מהמחלה היה טוב בהרבה. אם הרופאים מתחילים בטיפול אנטיביוטי מיידי התמותה היא אפסית. כלומר, באיחור באבחון קיים נזק ממשי בר תביעה. נותר להוכיח כי הרופא איחר באבחון ספסיס.
מתי נגיש תביעה?
נגיש תביעה אם רופא סביר היה מאבחן וחלון הזמנים אפשרי היה לטיפול. למה ספסיס ״מתפספס״?
- התעלמות מתסמינים
- פירוש לא נכון של תוצאת בדיקת דם ושתן: עלייה בספירת תאי הדם הלבנים ובריכוזים של סמנים דלקתיים, למשל חלבון C-reactive blood (CRP) או פרוקלציטונין (PCT).
- התעלמות מסימני זיהום: למשל, ריח שתן חריף; תסמינים נשימתיים, הסננה בצילום לחזה; פצעים מוגלתיים; אם כי אכן לעתים אי אפשר לזהות את המקור לזיהום.
- בילודים: רופאים אחדים לא הקפידו גם על נתון של חמצת מטבולית lactate. הוא המגלה אם הדם נוטה לחומציות. או שלא החליפו את ״האנטיביוטיקה הקלאסית״ של מחלקות ילדים בכזו שיודעת להתמודד עם ספסיס.
תמותה
ספסיס (אלח דם) הוא גורם תמותה עיקרי. אפילו יותר מסרטן (ראו כאן, עמ׳ 8). אף על פי כן הוא מוכר פחות בקרב האוכלוסיה. משום שההידרדרות חדה, ומשום שהאבחנה חוזרת ו”מתפספסת”, הנושא חוזר ועולה בביהמ״ש.
זמן אנטיביוטיקה בשעות (h) | סיכויי ההישרדות (%) |
---|---|
≤ 3 | 85 |
4-6 | 75 |
7-12 | 65 |
> 12 | 55 |
מתי "עקומת המוות" עולה באופן חד?
כשרופאים טועים באבחנה של ספסיס המשמעות קטלנית. כי כל שעה קובעת. מדוע? כי יש הכרח להתחיל באנטיביוטיקה מוקדם. בלי אנטיביוטיקה, עקומת המוות עולה באופן חד (!). באבחון וטיפול בשעה הראשונה לחולה יש יותר מ-80% שיעור הישרדות.
ספסיס בילודים
ספסיס בילודים קשה יותר בהיבט של זיהוי תסמינים. לכן נדרש נתון חשוב המתקבל מבדיקת דם לחמצת מטבולית lactate. הבדיקה מגלה אם הדם נוטה לחומציות. זו עלולה לגרום לחוסר חמצן ברקמות (היפוקסיה) מה שיוביל בסופו של דבר למוות. אצל ילדים זיהום בדרכי השתן הוא גורם סיכון.
מדוע חשוב להחליף אנטיביוטיקה?
“האנטיביוטיקה הקלאסית” (אמפיצילין וגנטמיצין) הניתנת לרב במחלקות ילדים נחשבת כטיפול פחות יעיל במצבי אלח דם. אם לא משנים את סוג האנטיביוטיקה ההידרדרות תימשך.
האבחנה לא תמיד קלה. בחולה צעיר עם פריחה על העור (נוכחות חיידק של מנינגוקוק), חום גבוה ושינוי הכרתי, האבחנה של ספסיס היא פשוטה, אך זה לא תמיד המקרה: חולה מדוכא חיסון עלול שלא לפתח חום. חלק מהחולים, במיוחד קשישים, עשויים לסבול מהיפותרמיה (חם גוף נמוך), וספירת תאי הדם הלבנים ירודה ובעיות נשימה שכיחות גם בקרב חולים קשים.
![תמונת מחבר](https://www.orendin.com/wp-content/uploads/2019/05/-דין-אורן-בושרי-נזקי-גוף-רשלנות-רפואית-עורכי-דין-חדרה-e1588850932847-300x197.jpg)
עו״ד אורן בושרי
הקשר בין ספסיס לרפואה המודרנית
הרפואה המודרנית, הכוללת טיפול המדכא את מערכת החיסון, כמו טיפול כימותראפי, מגדילה את הסבירות ללקות באלח דם.