איחור באבחון ספסיס (אלח-דם) הבא בגדר רשלנות רפואית

ספסיס ׁׁ(אלח דם) הוא אחד המצבים המסוכנים ביותר ברפואה.
מכאן שכאשר הצוות הרפואי מאחר לזהות אותו, חלון הזמנים להצלה נסגר במהירות והנזק עלול להיות בלתי הפיך.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404. 

היכרות רפואית

ספסיס הוא תגובה קיצונית של הגוף לזיהום.
התגובה יוצאת משליטה וגורמת לפגיעה באיברים חיוניים, לכשל רב מערכתי ולעיתים למוות.

הרופאים מבחינים בין זיהום רגיל לבין ספסיס.
בספסיס, הגוף עצמו הוא זה שמוביל להידרדרות.

רופא סביר חייב לחשוד בספסיס כאשר מופיע שילוב של:

• חום גבוה מאוד או חום נמוך מהרגיל
• קוצר נשימה או נשימה מהירה
• ירידה חדה בכמות השתן
• בלבול, שינוי במצב ההכרה או עילפון
• החמרה מהירה במצב הכללי

צירוף כזה אינו מצב גבולי.
הוא מחייב בירור מיידי ותגובה טיפולית.

ברוב המקרים ספסיס מתפתח כסיבוך של זיהום מוכר:

• זיהום ריאתי
• זיהום בדרכי השתן
• זיהום תוך בטני בעקבות נקב במעי
• זיהומי עור קשים, לרבות חיידק טורף

כאשר הרופא אינו מזהה את מקור הזיהום בזמן, הוא מחמיץ חלון הצלה קריטי.

מה עלול לקרות באיחור באבחון?

איחור באבחון ספסיס עלול להוביל ל: גם מטופלים ששורדים עלולים להישאר עם נזק ארוך טווח, לרבות תסמונת פוסט אלח דם .
ספסיס
"אבחון מאוחר אינו גזירת גורל אלא כשל רפואי שניתן וצריך לבחון משפטית.".

מתי מתקיימת עילת תביעה ברשלנות רפואית?

עילת תביעה מתקיימת כאשר רופא סביר היה צריך לבצע פעולות, והוא לא עשה אותן:

01

החמצת תסמינים ומקור הזיהום

עילת תביעה מתקיימת כאשר רופא סביר היה צריך להעלות חשד לספסיס ולזהות שמדובר בזיהום מסכן חיים, אך בפועל ייחס את התמונה לבעיה חולפת. בשלב הזה לא נדרשת אבחנה ודאית, אלא תגובה מהירה לחשד סביר וחיפוש פעיל אחר מקור הזיהום. בפועל, רופאים מתעלמים לעיתים מסימני אזהרה ברורים כמו:
  • ריח שתן חריף
  • החמרה נשימתית
  • הסננה בצילום חזה
  • פצעים מוגלתיים
  • הידרדרות מהירה במצב הכללי
התעלמות כזו אינה שיקול דעת רפואי. זהו כשל באבחון שמפספס חלון הצלה קריטי.

02

התעלמות מממצאי מעבדה חריגים

בדיקות מעבדה נותנות לרופא התראה מוקדמת להתפתחות ספסיס, והן מחייבות הסקת מסקנות קליניות מיידיות. כאשר הרופא רואה ערכים חריגים ומחליט "לחכות" או להתייחס אליהם כלא משמעותיים, הוא מאפשר למחלה להתקדם ללא טיפול. סימני אזהרה שכיחים כוללים:
  • עלייה חדה בספירת תאי דם לבנים
  • ערכי CRP גבוהים
  • ערכי PCT חריגים
  • לקטט מוגבר
התעלמות מממצאים כאלה אינה החלטה רפואית לגיטימית. זהו כשל שמחמיר את הנזק ומבסס עילת תביעה.

03

איחור במתן אנטיביוטיקה מצילת חיים

בספסיס, הזמן קובע. רופא סביר מתחיל טיפול אנטיביוטי מיידי עם הופעת חשד סביר, גם לפני קבלת תוצאות סופיות של תרביות. כאשר הצוות הרפואי מעכב טיפול, נמנע מהרחבת הכיסוי או משאיר אנטיביוטיקה שאינה יעילה, הוא מגדיל את הסיכון לתמותה בצורה חדה. הכשל מתבטא בדרך כלל באחד מאלה:
  • עיכוב במתן אנטיביוטיקה
  • הימנעות מהרחבת כיסוי אנטיביוטי כשנדרש
  • אי החלפת טיפול שאינו יעיל
איחור כזה יוצר נזק ברור ובר תביעה, משום שהוא מאפשר לספסיס להתקדם לכשל רב מערכתי.
הרפואה המודרנית, הכוללת טיפול המדכא את מערכת החיסון, כמו טיפול כימותראפי, מגדילה את הסבירות ללקות באלח דם. 
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

מדוע קל יותר להוכיח תביעות ספסיס?

בתביעות ספסיס קיימת נקודת יתרון ברורה:

סיכויי ההישרדות גבוהים במיוחד בטיפול בזמן.
מנגד, באיחור באבחון מתקיים נזק ברור ובר תביעה.

בהקשר הזה נותר להראות דבר אחד: שהרופא איחר בזיהוי המחלה.

תמותה וספסיס

ספסיס הוא גורם תמותה מרכזי, אפילו יותר ממחלות סרטן מסוימות (קראו כאן, עמ׳ 8).

משום כך, אין בו מרווח טעות. קרי, טיפול בשעה הראשונה מעניק סיכויי הישרדות של מעל 80 אחוז. כל עיכוב נוסף מעלה את עקומת התמותה בחדות.

ספסיס
באבחון וטיפול בשעה הראשונה לחולה יש יותר מ-80% שיעור הישרדות.  

ספסיס בילודים וילדים

אצל יילודים וילדים האבחון מורכב יותר, כי התסמינים אינם תמיד ברורים:

• בדיקות דם מוקדמות, לרבות מדידת לקטט, מסייעות לזהות אלח דם גם בהיעדר תסמינים חד משמעיים.
• זיהום בדרכי השתן מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות ספסיס בגיל הילדות.
• כאשר האנטיביוטיקה הראשונית אינה יעילה, על הרופאים להחליף טיפול ללא דיחוי. הימנעות מהחלפת אנטיביוטיקה מאפשרת להידרדרות להימשך ומחמירה את הנזק.
• הטיפול הסטנדרטי המקובל במחלקות ילדים אינו תמיד נותן מענה מספק למצבי אלח דם.

לסיכום: עקרון ההכרעה המשפטית

נגיש תביעה כאשר רופא סביר היה מאבחן וחלון הזמנים לטיפול היה עדיין פתוח.
גם אם התמונה הקלינית אינה קלאסית, החובה היא לחשוד, לבדוק ולפעול.

דורג 5 מתוך 5