מחלת מקצוע מבחינת ביטוח לאומי היא מחלה מתוך רשימת מחלות סגורה. הכרה תאפשר מיצוי זכויות במדור נפגעי עבודה. ממש כמו כל תאונת עבודה.
היתרון בהיות המחלה ברשימת מחלות המקצוע
היתרון בהיות המחלה ברשימה בכך שהוא חוסך להוכיח קשר בין התפרצות של המחלה לתנאי העבודה. למשל, מחלה בשל חשיפה לחומרים מסוכנים או בשל רעש מזיק.
מיקרוטראומה
היות הרשימה מצומצמת הפריעה לבית הדין שראה נפגעים רבים ללא הכרה. לכן בית הדין פיתח הלכה מרחיבה חדשה של מיקרוטראומה – הכוללת פגיעות שמחוץ לרשימה.
מתי נעשה שימוש בהלכת מיקרוטראומה? כשמחלת המקצוע אינה ברשימה
כשהמחלה אינה ברשימה. בפגיעות זעירות ונשנות (חזרתיות), שגרמו לנזק מצטבר (מכאן המונח תביעות מיקרו-טראומה). מלאכת ההוכחה במסלול הזה היא מפרכת. על התובע להוכיח את שעות העבודה ואת החשיפה. למשל: רצף הכורע עם ברכיו, יוצר נזק זעיר כל יום, שיצטבר רק לאחר זמן מה לכדי נזק סחוסי מלא.
עבודה עם כלים רוטטים כמו קונגו
מחלת מקצוע בשל עבודה עם כלים רוטטים מופיעה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) (עמ׳ 28, פריט ליקוי 14). הכוונה בדר״כ לעבודות הריסה (של קירות) ופירוקים (אסלות, קרמיקה, מטבחים) באמצעות קונגו, פטישון, משור חשמלי ודיסק.
מהי ״עבודה ממושכת״?
עובד צריך להוכיח "עבודה ממושכת" ובית הדין הארצי הכיר בעבר בעבודה בקונגו של כשעה וחצי – שעתיים ליום, כעבודה העונה על התנאי של עבודה ממושכת.
ליקוי שמיעתי וטנטון כמחלות מקצוע של מורים
ירידה בשמיעה היא מחלת מקצוע בקרב מורים החשופים לרעש. הכיתות מיושנות, והמבנים ארעיים, ללא אקוסטיקה. יש שגם אחה"צ חשופים לרעש. אם זה בצהרונים, בחוגים פרטיים ובימי הולדת. בצהרונים הרעש גבוה כי המשמעת רופפת ונדחסים יותר תלמידים במקום קטן.
ברכיים
פגיעה מצטברת בברכיים עשויה להיות קשורה בעבודה. למשל אותם רצפים עם נזק סחוסי בברכיים. הם מבצעים עבודת ריצוף בכיפוף ברכיים תמידי, ואפילו נהגים עם פגיעות גב, לפי פס"ד יהודה פלדמן נ' המל"ל. כמובן שהביטוח הלאומי יטען לשינויים ניוונים האחראים לנזק ולכן נצטייד בחוות דעת רפואית טובה.
פגיעה בשמיעה
פגיעה בשמיעה מתחילה ב- 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. פגיעה באוזן אחת בגלל חשיפה לרעש תוכר אם מקור הרעש מגיע באופן קבוע מכיוון אחד. אותו הגיון מתייחס לפגיעה בשתי האוזניים. כשרמת הרעש 85 דציבל לפחות. כדאי להגיש תביעה לדמי פגיעה תוך שנה מהרישום הראשוני בקופת החולים ומצד שני התביעה לא כדאית כ-3.5 שנים מהתחולה.
צפצופים באוזניים
צפצופים באוזניים, טנטון הוא פרי של תחלואות רבות אבל בהקשר של מחלת מקצוע נציין כי חשיפה לרעש חזק בעוצמה של יותר מ-90 דציבלים, הוא גורם סיכון. ביטוח לאומי יכיר בטנטון שקשור לעבודה ב"תדירויות גבוהות" אם בקופת החולים תיעוד לפני הפסקת עבודה. צריך יותר משתי תלונות על פני יותר מכמה חודשים לפני הגשת התביעה. בנזקי שמיעה על רקע טראומה הדין שונה.
התאבדות
ביטוח לאומי לא יכיר במתח נפשי מתמשך קרוב לוודאי. חייב להיות משהו פתאומי ומוגדר (פס"ד עובדיה קרן). לעומת זאת, פגיעה נפשית הקשורה באורח משמעותי בענייני עבודה תוכר. ראה פס"ד כהן נ' המל"ל. ההתאבדות הייתה בתוך בית החולים. המדובר היה בתוצאה של תוצאה. ללא גורם מתערב שניתק קשר סיבתי.
סיליקוזיס
סיליקוזיס היא אותה מחלת ריאות רעה, ידועה בין מחלות מקצוע, בתעשיית עיבוד השיש. מכירים גם בהחמרה חולפת של מחלה: בפס"ד טהר שאקר היה לתובע רקע קודם של התקפים אסמטיים. תק' מסוימת היה חולה וכשיצא מסביבת העבודה הבעיה חלפה. יש לכך משקל כמובן בשאלת הקשר הסיבתי.
כלל ה״בדל את עצמך״
ביטוח לאומי "מעדיף" תביעות ייחודיות וחושש מתביעות "שטף". לכן כדאי לבדל עצמך מנפגעים אחרים, ולהסביר במה עבודתך ייחודית. למשל: מורה הסובל מליקוי שמיעה יסביר שהוא מורה ספורט (כדוגמא), באולם שהוא אינו אקוסטי, ישן, עם מס׳ תלמידים גבוה במיוחד (נגיד כי דוחסים 2 כיתות לשיעור אחד והרעש צפוף יותר). גם, כי הוא מורה לכיתות נמוכות שאז הרעש גדול יותר ושבכלל, בשיעורי ספורט, יש התפרקות כללית כי מדובר במסגרת פחות מחייבת ומשמעת רופפת.
