תביעות רשלנות רפואית מוגשות גם במקרים של לידה מוקדמת שסופה בסיבוכי פגות.
סיבוכי פגות
אשה שמגיעה למיון בשבוע מוקדם מ- 34 עם ירידת מים מוקדמת ויולדת בלידה מוקדמת נמצאת בסיכון. הסיכון הוא למעשה ליילוד ללקות במצוקה נשימתית (Respiratory Distress Syndrome – RDS) על רקע אי בשלות ריאתית, ולדמם מוחית. נזקיו הם בעטיה של הפגות הפוגעת בחומר הלבן של המוח (PVL). בשנים האחרונות הרופאים מנסים לצמצם את סיבוכי הפגות הצפויים של היילוד.
זריקות צלסטון למניעת סיבוכי פגות: מתן זריקות סטרואידים להבשלת ריאות
- מתן סטרואידים לאם בדרך של זריקות (נקראות זריקות צלסטון) תסייע. יעילותן ב-:
- הבשלה מואצת של הריאות ולהפחתת הצורך בהנשמה לאחר הלידה.
- הפחתת סיבוכי פגות במוח ובמעי.
- הקטנת הסיכון לניוון בחומר הלבן אשר סביב חדרי המוח (PVL) או דימום בתוך חדרי המח (IVH) – הגורמות לשיתוק מוחין.
מה אם בית החולים יטען שלא היה מספיק זמן למתן זריקות צלסטון?
אין זו הגנה. כי ידוע שבמקרים של דחק של זמן ניתן טיפול בטוקוליטיקה. זו תרופה למניעת צירים כדי להאריך את ההריון למשך 48 שעות וזאת לצורך מתן סטרואידים.
סיבוכי פגות
פגיעה בחומר הלבן במח PVL
השאלה העולה היא אילו ניתנו סטרואידים האם היה מצבו של היילוד טוב יותר. הוכח כי מתן סטרואידים בין השבועות 24-34 משפר שרידות ותמותה עוברית, מבשיל ריאות ומונע דימום תוך מוחי ותמותה של פגים, אבל כל מקרה לגופו.
דימום בתוך חדרי המח
- הבשלת הריאות מונעת דימום בתוך חדרי המח כאמור, ומוכר גם טיפול במגנזיום - כטיפול חד פעמי למשך מספר שעות הניתן במטרה להגן על מח העובר. באין טיפול, עלול להיגרם לפג דימום מוחי:
- דימום בדרגה 3 - דימום בתוך חדרי המח, ומנבא בדר״כ פגיעות נוירולוגיות קשות.
- דימום בדרגה 4 - חמור עוד יותר בהיותו חודר אל תוך רקמת המוח. הוא עלול לגרום לשיתוק מוחין קשה ואז, בלי קשר, מתבקש ניקוז.
