לידה מוקדמת בשל טעות רפואית (Preterm Birth) עלולה לגרום לסיבוכי פגות קשים.
השאלה המשפטית אינה אם אירעה לידה מוקדמת, אלא:
- האם ניתן היה לצפות אותה?
- באם ניתן טיפול מונע ראוי?
- האם מחדלי הצוות הרפואי תרמו לנזק שנגרם לפג?
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
מדוע הרופאים נושאים באחריות משפטית לנזקי פגות?
הבחינה המשפטית בלידה מוקדמת אינה בוחנת את עצם הקדמת הלידה, אלא את אופן התנהלות הצוות הרפואי לפני התרחשותה. כאשר הופיעו סימנים ללידה מוקדמת צפויה, הרופאים חויבו לנקוט צעדים למניעת סיבוכי פגות ולהקטנת הנזק האפשרי לעובר.
01
מה היה על הצוות הרפואי לעשות
עם הופעת סימנים ללידה מוקדמת בין השבועות 24–34 להריון, הסטנדרט הרפואי חייב את הצוות הרפואי לבחון באופן יזום מתן טיפול מונע. מטרת הטיפול לא הייתה למנוע את הלידה בכל מחיר, אלא לצמצם את חומרת הפגיעה הצפויה בפג.
האבחנה
הצוות הרפואי נדרש לאבחן לידה מוקדמת על בסיס שילוב של ממצאים קליניים:
- התכווצויות רחמיות סדירות
- מחיקה ופתיחה צווארית של 2 ס״מ או יותר
משהופיעו סימנים אלו, היה על הרופאים לפעול. אין מדובר בתלונה סתמית אלא במצב רפואי המחייב קבלת החלטות מיידית.
זריקות צלסטון
הרופאים נדרשו למנוע סיבוכי פגות באמצעות מתן זריקות צלסטון (Celestone), אשר מבשילות את ריאות העובר ומפחיתות את הסיכון למצוקה נשימתית. את הטיפול נהוג לתת בין השבוע ה־24 ל־34 להריון, ולעיתים גם מעבר לכך בהתאם לקריטריונים רפואיים. הטיפול כולל שתיים עד ארבע מנות בפרק זמן של יומיים, והשפעתו נמשכת בין יומיים לשבוע מהמנה הראשונה.
כאשר הרופאים לא זיהו צירים מוקדמים או נמנעו ממתן סטרואידים, הם חשפו את הפג לסיכון מוגבר והניחו תשתית לתביעת רשלנות רפואית.
מגנזיום
בלידה מוקדמת מאיימת לפני שבוע 32, על הרופאים היה לשקול מתן מגנזיום למספר שעות. טיפול זה נועד להגן על מוח העובר. מחקרים הראו כי הוא מפחית את הסיכון לשיתוק מוחין ומצמצם את חומרת הפגיעה הנוירולוגית.
כאשר התקיימו התנאים למתן מגנזיום והרופאים נמנעו מהטיפול, הם יצרו מחדל רפואי.
פרוגסטרון ואמצעים נוספים
בלידה מוקדמת חוזרת, הרופאים נדרשו לשקול אמצעים נוספים:
- ביצוע תפר צווארי
- טיפול בקיצור צוואר הרחם
- מתן פרוגסטרון נרתיקי החל משבוע 16
הקהילה הרפואית חלוקה בשאלת היעילות. בהריונות תאומים מקובל לתת צלסטון ומגנזיום, אך לא לעשות שימוש בפרוגסטרון.
02
מה הייתה הטעות הרפואית
כאשר ניתן היה לצפות לידה מוקדמת, והרופאים נמנעו ממתן טיפול מונע, הם יצרו מחדל רפואי. התנהלות זו חרגה מסטנדרט הטיפול הסביר, שכן במקרים רבים ניתן היה לשפר את מצבו של הפג ולהפחית את הסיכון לסיבוכים קשים. בנסיבות אלו מתקיים קשר סיבתי ברור בין אי מתן הטיפול לבין הנזק שנגרם.
רשלנות רפואית כגורם ישיר ללידה מוקדמת
הרשלנות אינה תמיד תוצאה עקיפה. לעיתים פעולות הצוות הרפואי הן שגרמו בפועל להתרחשות הלידה המוקדמת.
- הרופא רשם תרופות שגויות או לא זיהה אינטראקציות תרופתיות מסוכנות
- הצוות ניהל באופן לקוי רעלת הריון או סוכרת הריונית
- הרופא ביצע תפירה לא סבירה של צוואר הרחם (Cervical Cerclage)
במצבים אלו, הרופא לא זיהה סימני צירים מוקדמים, לא הורה על מנוחה, ולא רשם טיפול להפסקת צירים. התוצאה הייתה לידה מוקדמת שניתן היה למנוע.
האם ניתן לטעון שלא ניתן היה לצפות לידה מוקדמת?
ברוב המקרים התשובה היא לא. שכן, רופאים סבירים מכירים את גורמי הסיכון ללידה מוקדמת:
- התכווצויות רחם חוזרות
- צוואר רחם קצר
- כאב גב חזק, פתאומי ומתמשך
אין מדובר בכאב גב רגיל. מדובר בכאב חריג, מתמשך במשך שעות, שאינו מוקל. בית המשפט המחוזי מרכז (ת״א 1467־04־20) קיבל תביעה נגד ״בטרם״ בדיוק על רקע זה.
עו״ד אורן בושרי
נזקי פגים כתוצאה מלידה מוקדמת
פגים חשופים לפגיעות נוירולוגיות מתמשכות, ובהן:
דימום בחדרי המוח
- דרגה 3: מנבא לרוב פגיעות נוירולוגיות קשות
- דרגה 4: חודר לרקמת המוח וגורם לנזק חמור
מצוקה נשימתית (RDS)
מצוקה נשימתית עקב אי בשלות ריאתית ומלווה לעיתים בהנשמה ממושכת ונכות עתידית.
טענת “לא היה מספיק זמן” למתן צלסטון
בתי חולים נוטים לטעון כי לא נותר זמן למתן זריקות צלסטון. טענה זו לרוב אינה עומדת במבחן.
במצבי דחק, רופאים נותנים טיפול טוקוליטי המעכב צירים ומאריך את ההריון בכ־48 שעות. מטרת ההשהיה ברורה: לאפשר מתן סטרואידים להגנה על ריאות העובר.
גורמים
| גורם הסיכון | פירוט |
|---|---|
| גיל האם | נשים צעירות מאוד מתחת לגיל 18 או נשים מבוגרות מעל גיל 40. |
| היסטוריה מיילדותית | נשים שילדו בעבר לפני שבוע 37 להריון. |
| מחלות של האם | יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות אוטואימוניות, זיהומים, הפרעות במערכת העיכול ותלונות כאב גב בעלות משמעות קלינית. |
| פגיעה ברחם או בצוואר הרחם | ניתוחים קודמים ברחם, הריונות עם סיבוכים, חריגות במבנה הרחם או צוואר הרחם. |
| היריון מרובה עוברים | היריון עם תאומים, שלישיות או רביעיות. |
| גורמים סביבתיים | חשיפה לעשן סיגריות, זיהום אוויר או חומרים רעילים. |
פיצויים בתביעות רשלנות עקב לידה מוקדמת
במקרה של פטירת יילוד, המשפחה תובעת פיצוי בגין רכיבי נזק שונים, ובהם:
- הפסדי שכר עתידיים: חישוב לפי השכר הממוצע במשק כפול שנות החיים האבודות – כ־900,000 ש״ח
- הוצאות קבורה ומצבה: כ־15,000 ש״ח
- כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים: בפועל נפסקים לרוב כ־800,000 ש״ח
בסך הכול, הפיצוי מגיע לרוב לטווח של 1.5–2 מיליון ש״ח, כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.


