תביעות רשלנות רפואית מוגשות במקרים של לידה מוקדמת שסופה בסיבוכי פגות. החשש בלידה מוקדמת הוא מנזק חמור והרפואה יודעת (לפחות משנת 1994) להתמודד בצורה טובה עם הנזקים דרך זריקות סטרואידים להבשלת ריאות תינוק שנולד פג.
אי מתן זריקות סטרואידים להבשלת ריאות
התביעה תטען כי לא ניתן טיפול בסטרואידים (זריקות צלסטון). בכל המקרים בהם יש סיכון סביר ללידה מוקדמת, וודאי במקרים בהם קיימת ירידת מים, הפתרון הוא מתן טיפול בסטרואידים להאיץ את הבשלת הריאות של התינוק הפג.
מה אם הרופאים יטענו שלא היה מספיק זמן למתן זריקות סטרואידים?
אין זו הגנה. כי ידוע שבמקרים של דחק של זמן ניתן טיפול בטוקוליטיקה – תרופה למניעת צירים כדי להאריך את ההריון למשך 48 שעות לצורך מתן סטרואידים.
תסמונת RDS
בקטסטרופה, הסיפור הוא בדר״כ אותו סיפור: אשה שמגיעה למיון עם ירידת מים מוקדמת, יולדת בלידה מוקדמת, והיילוד במצוקה נשימתית (מצוקה נשימתית (Respiratory Distress Syndrome – RDS) על רקע אי בשלות ריאתית, סובל מדימומים מוחיים מהפגות עם מחלה קשה של החומר הלבן של המוח (PVL).
סיבוכי פגים
פגיעה בחומר הלבן במח PVL
זריקות להבשלת הריאות מקטינות את הסיכון לתסמונת המצוקה הנשימתית אצל פגים וניוון באזור החומר הלבן אשר סביב חדרי המוח (PVL) או דימום בתוך חדרי המח (IVH) – הגורמות לשיתוק מוחין.
השאלה היא אם ועד כמה אילו ניתנו סטרואידים היה מצבו של היילוד שונה מזה שהוא כיום. הוכח כי מתן סטרואידים בין השבועות 24-34 משפר שרידות ותמותה עוברית, מבשיל ריאות ומונע דימום תוך מוחי ותמותה של פגים, אבל כל מקרה לגופו.
דימום בתוך חדרי המח
- הבשלת הריאות מונעת דימום בתוך חדרי המח כאמור, ומוכר גם טיפול במגנזיום - כטיפול חד פעמי למשך מספר שעות הניתן במטרה להגן על מח העובר. באין טיפול, עלול להיגרם לפג דימום מוחי:
- דימום בדרגה 3 מוגדר דימום בתוך חדרי המח, ומנבא בדר״כ פגיעות נוירולוגיות קשות.
- דימום בדרגה 4 חמור עוד יותר בהיותו חודר אל תוך רקמת המוח ועלול לגרום גם לשיתוק מוחין קשה ואז, בלי קשר, מתבקש ניקוז.
