• ירושלים 28, חדרה | הארבעה 28, ת״א
  • 052-5299-555

כשקשה להשיג חוות דעת מומחה



תביעת רשלנות רפואית - למי פונים? איך מוכיחים?

תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח בראש ובראשונה באמצעות חוות דעת מומחה רפואי. מזמינים את התיק הרפואי, שולחים אותו למומחה ופונים אליו בצירוף מכתב הנחיה המכוון אותו ״משפטית״ מה צריך לכתוב.

על עורך הדין להכיר לו את המשמעות המשפטית של רשומות רפואיות חסרות, תורת העברת הנטל ודוקטרינת הנזק הראייתי – כולן תיאוריות שאמורת להקל על התובע – ואשר יוסברו להלן – ולשכנעו לכתוב לפיהן. 

מי אמור לכתוב חוות דעת מומחה לבית המשפט?

אין טעם לחפש לבד מומחה רפואי שיכתוב חוות דעת. עורך הדין יידע לאיזה מומחה לפנות וידריך אותו מה לכתוב.

כשהמומחה מעיין בתיק הרפואי ומסרב לכתוב

אם המומחה מסרב לכתוב, ראשית, יש להסביר לו כי במשפט האזרחי צריך להוכיח מידת וודאות רק של 51% ולא וודאות של מחקר מדעי או משפט פלילי הקרובה ל100%.

שנית, אם מדובר בניתוח והמומחה לא מוצא רשלנות אפשר גם בלי רשלנות,  שיכתוב רק על ההסברים שלא ניתנו טרם הניתוח.

סכומים

פיצויים בתיקי רשלנות רפואית מחושבים בדומה לכל תביעת נזיקין, עם שוני מסוים. בדומה, הפיצוי תלוי בנכות הרפואית ובכושר לעבוד. אך באבחון מאוחר למשל, אם סיכויי ההחלמה נמוכים מ-50%, הפיצוי יחושב לפי שיעור סיכויי ההחלמה.

שוני אחר בתיקים הללו קשור ברשלנות רפואית בניתוח כשלא כל המידע ההכרחי מועבר לחולה. מדובר במה שאנחנו המשפטנים מכנים ״פגיעה באוטונומיה״. זהו ״ראש נזק״ נוסף שיכול להוסיף לתביעה מאות אלפי שקלים.

שכר טרחה

שכר הטרחה הנגבה הוא באחוזים, 20% ומע״מ בדר״כ. נדרשת הוצאה כספית ראשונית של השגת תיקים רפואיים, אגרת בימ”ש וחוות דעת של רופא/ה מקצועי/ת. אם הצדדים ייפנו למגשר בהמשך או שביהמ״ש ימנה מומחה מטעמו, שכר טרחתו ייפול על כל הצדדים ביחד. 

כמה עולה חוות דעת רפואית?

עלויות הכרוכות בהגשת תביעת רשלנות רפואית הן גבוהות. חלקן נדרש מיידית עם פתיחת ההליך. שכ”ט עוה”ד נגזר בסוף באחוזים. חוות הדעת נעה בין 6,000 ש״ח לבין 25,000 ש״ח נכון לשנת 2020. 

במקרה של דחיית התביעה חלילה נושא התובע בסוף ההליך בנטל משמעותי של אגרה שנייה: 6,200 ש”ח בקירוב בבימ”ש השלום, ו-35,000 ש”ח בקירוב בבימ”ש מחוזי. 

"תיקו בראיות" - על נזק ראייתי והעברת הנטל

מה קורה במצב של תיקו (שוויון) בראיות? במצב כזה, קרי, אם כמותן ודיותן של הראיות שווה יהיו מצבים שבהם הנטל להוכיח מועבר לנתבע והתביעה תתקבל. בפסק דין נגר נ’ וילנסקי – דובר על צינורית העירוי נספחה לתוך מחזור דמו במהלך ניתוח והתובע ונזקק לניתוח מתקן שנועד לשלוף את מה שנסחף. לאחריו התובע נפגע נפשית מ”שתי החרדות שבשבני הניתוחים” ונגרמה לו נכות נפשית של 75%. איזה משתי החרדות גרמה לו? ביהמ”ש העליון חייב את בית החולים במלא הנזק כי בית החולים מנע ממנו להוכיח איזה נזק היה נותר אלמלא הרשלנות, משום שהנזק הפך להיות נזק אחד בלתי ניתן להפרדה.

רשומות רפואיות חסרות

אם רשומה רפואית נעלמה שואלים בתי המשפט את עצמם שאלה אחת עיקרית. אם הרשומה לא הייתה נעלמת, האם היה הדבר עשוי לחזק את טענות התביעה? אם כן, הרי שגם אז מתהפך הנטל. ההתפתחות בפסיקה בעניין רשומות חסרות היא מעניינת. תחילה דובר על היפוך הנטל רק כשלא נערכו בכלל רשומות. אח”כ כשאלה נעלמו, ועתה, הפסיקה דורשת גם רישום שהוא כשלעצמו חסר.

ההתכתבות שבין עורך הדין למומחה

חזרה למומחה אליו שלחנו החומר. הוא הרי לא מכיר את המשמעות המשפטית של רשומות רפואיות חסרות, תורת העברת הנטל ודוקטרינת הנזק הראייתי. לכן עלול להשיב שאין הוא מוכן לכתוב חוות דעת כי לדעתו אין רשלנות רפואית בנסיבות. כאן תפקידו של עורך הדין לגשר על הפער ולכוון אותו לכתוב לפי הדוקטרינות המשפטיות.

האם קל להשיג חוות דעת?

כיום כבר אין בעיה להשיג חוות דעת ברשלנות רפואית. נדרשת פרגמטיות. על איחור באבחון גידול ראש יכול לכתוב נוירו-כירורג, אבל גם רופא משפחה. קשר שתיקה גורף במילייה הרופאים נעלם, ואם הוא עוד קיים, אזי הוא קיים רק בתת התמחויות מאוד מצומצמות, משום היכרות ויחסי החברות בין הרופאים בתת תחום. גם פחות ניראה היום מסע לחצים כנגד רופא להניא אותו מלכתוב חוות דעת. ביחס לאותם תחומים מצומצמים, בג”ץ הכיר לאחרונה בכך שישנם תחומים ותת תחומים בהם קיים קושי ממשי להעמיד חוות דעת  של רופא נגד עמיתו, ובכך נפסל האיסור שבתקנות השירות לאזרח ( התקשי”ל), האוסר על רופאים עובדי המדינה להעיד נגד עמיתיהם בתביעות רשלנות רפואית.

 
חוות דעת רפואית
דילוג לתוכן