כשקשה להשיג חוות דעת מומחה

כשקשה להשיג חוות דעת מומהח בתיק רשלנות רפואית נדרשת פרגמטיות. על איחור באבחון גידול ראש יכול לכתוב נוירו-כירורג, אבל גם רופא משפחה. קשר שתיקה גורף במילייה הרופאים נעלם, ואם הוא עוד קיים, אזי הוא קיים רק בתת התמחויות מאוד מצומצמות, משום היכרות ויחסי החברות בין הרופאים בתת תחום. גם פחות ניראה היום מסע לחצים כנגד רופא מלכתוב. 

ביחס לאותם תחומים מצומצמים, בג”ץ הכיר לאחרונה בכך שישנם תחומים ותת תחומים בהם קיים קושי ממשי להעמיד חוות דעת של רופא נגד עמיתו, ובכך נפסל האיסור שבתקנות השירות לאזרח (התקשי”ל), האוסר על רופאים עובדי המדינה להעיד נגד עמיתיהם בתביעות רשלנות רפואית.
 

מי אמור לכתוב חוות דעת מומחה לבית המשפט?

אין טעם לחפש לבד מומחה רפואי שיכתוב חוות דעת. עורך הדין יידע לאיזה מומחה לפנות וידריך אותו מה לכתוב.

על עורך הדין להכיר לו את המשמעות המשפטית של רשומות רפואיות חסרות, תורת העברת הנטל ודוקטרינת הנזק הראייתי – כולן תיאוריות שאמורת להקל על התובע – ואשר יוסברו להלן – ולשכנעו לכתוב לפיהן. 

כשהמומחה מעיין בתיק הרפואי ומסרב לכתוב

אם המומחה מסרב לכתוב, ראשית, יש להסביר לו כי במשפט האזרחי צריך להוכיח מידת וודאות רק של 51% ולא וודאות של מחקר מדעי או משפט פלילי הקרובה ל100%. עוד תפקידו של עורך הדין לכוון אותו לכתוב לפי הדוקטרינות המשפטיות.

כמה עולה חוות דעת רפואית?

עלויות הכרוכות בהגשת תביעת רשלנות רפואית הן גבוהות. חלקן נדרש מיידית עם פתיחת ההליך. שכ”ט עוה”ד נגזר בסוף באחוזים. חוות הדעת נעה בין 6,000 ש״ח לבין 25,000 ש״ח נכון לשנת 2020. 

במקרה של דחיית התביעה חלילה נושא התובע בסוף ההליך בנטל משמעותי של אגרה שנייה: 6,200 ש”ח בקירוב בבימ”ש השלום, ו-35,000 ש”ח בקירוב בבימ”ש מחוזי. 

"תיקו בראיות" - על נזק ראייתי והעברת הנטל

מה קורה במצב של תיקו (שוויון) בראיות? במצב כזה, קרי, אם כמותן ודיותן של הראיות שווה יהיו מצבים שבהם הנטל להוכיח מועבר לנתבע והתביעה תתקבל. בפסק דין נגר נ’ וילנסקי – דובר על צינורית עירוי שנספחה לתוך מחזור הדם במהלך ניתוח והתובע ונזקק לניתוח מתקן שנועד לשלוף את מה שנסחף. לאחריו התובע נפגע נפשית מ”שתי החרדות שבשבני הניתוחים” ונגרמה לו נכות נפשית של 75%. איזה משתי החרדות גרמה לו? ביהמ”ש העליון חייב את בית החולים במלא הנזק כי בית החולים מנע ממנו להוכיח איזה נזק היה נותר אלמלא הרשלנות, משום שהנזק הפך להיות נזק אחד בלתי ניתן להפרדה.

רשומות רפואיות חסרות

אם רשומה רפואית נעלמה שואלים בתי המשפט את עצמם שאלה אחת עיקרית. אם הרשומה לא הייתה נעלמת, האם היה הדבר עשוי לחזק את טענות התביעה? אם כן, הרי שגם אז מתהפך הנטל. ההתפתחות בפסיקה בעניין רשומות חסרות היא מעניינת. תחילה דובר על היפוך הנטל רק כשלא נערכו בכלל רשומות או כשאלה נעלמו. עתה, הפסיקה מתייחסת גם לרישום שהוא כשלעצמו חסר.

חוות דעת רפואית
5/5
דילוג לתוכן