היפרדות שליה בלידה היא אירוע חירום.
כאשר השליה מתנתקת מדופן הרחם לפני יציאת היילוד, אספקת החמצן נפגעת מיד.
במצב כזה, הצוות הרפואי חייב לפעול במהירות ולבצע ניתוח קיסרי ללא דיחוי.
כל עיכוב באבחון, במעקב או בקבלת החלטה על יילוד עלול לגרום לנזק מוחי חמור לעובר ואף למוות.
בנסיבות אלה, עיכוב אינו טעות שיפוט. הוא עלול להיחשב רשלנות רפואית בלידה.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
מהי היפרדות שליה?
היפרדות שליה היא התנתקות מוקדמת של השליה מדופן הרחם, לפני הלידה.
השליה אמורה להתנתק רק לאחר יציאת היילוד. כאשר היא נפרדת מוקדם יותר, נפגע הקשר החיוני בין האם לעובר. (ראו סרטון כאן).
מדוע היפרדות שליה מסכנת חיים?
השליה אחראית להעברת חמצן, מזון והורמונים לעובר.
כאשר היא נפרדת, העובר עלול להיקלע למצוקה חמורה תוך דקות:
01
הסיכון לעובר
היפרדות שליה גורמת לפגיעה באספקת החמצן לעובר. התוצאה עלולה להיות היפוקסיה, נזק מוחי קבוע ואף תמותה, בשיעורים גבוהים משמעותית לעומת לידה תקינה.
02
הסיכון לאם
גם חיי האם נמצאים בסכנה.
דימום מסיבי עלול להוביל להלם, לקריסת מערכות, לצורך בכריתת רחם ובמקרים קיצוניים אף למוות.
אם זה אירוע פתאומי, מתי בכל זאת קיימת רשלנות?
היפרדות שליה אינה תמיד ניתנת למניעה.
אבל ברבים מהמקרים ניתן לזהות סימני אזהרה מוקדמים ולפעול בזמן.
כאשר הצוות מתעלם מהסימנים, מפרש אותם באיחור או נמנע מהתערבות, הוא עלול להפקיר את העובר למצוקה עוברית ממושכת.
במצב כזה, עשויה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה.
01
התעלמות מתסמינים מחשידים
הצוות הרפואי חייב לזהות תסמינים מחשידים להיפרדות שליה: דימום מהנרתיק, כאבים חריגים בבטן או בגב, ושינוי פתאומי במצבה של היולדת.
גם כאשר הדימום סמוי ואינו נראה לעין, המצב הקליני והמוניטור העוברי מציפים אותות אזהרה ברורים שאסור להתעלם מהם.
טכיקרדיה עוברית, האטות חריגות או דפוסי דופק לא תקינים מחייבים תגובה מיידית. רופא שמזהה ממצאים כאלה ואינו פועל מפר את סטנדרט הטיפול הסביר.
02
איחור בהחלטה על ניתוח קיסרי
כאשר התמונה הקלינית ברורה, הצוות הרפואי חייב לקבל החלטה מיידית. כל דקה משפיעה על התוצאה.
רעלת הריון, חבלה, דימומים או ממצאים חריגים במוניטור יוצרים חובת פעולה מיידית ויילוד ללא דיחוי.
צוות שבוחר להמתין, לנסות למשוך זמן או לקוות שהמצב ישתפר, חושף את היולדת ואת העובר לסיכון ממשי ולנזק בלתי הפיך.
03
היעדר מעקב בהיפרדות שליה חלקית
בהיפרדות שליה חלקית, במיוחד בשלבים מוקדמים של ההריון, נדרש מעקב הדוק ורציף.
הצוות חייב להשגיח, לתעד ולהגיב לכל החמרה. מעקב רופף מאפשר החמרה שקטה עד לאירוע קטסטרופלי.
האחריות אינה נעלמת רק משום שהמצב התחיל כחלקי. גם כאן, היעדר פעולה מקים אחריות.
רישומי המוניטור ככלי להוכחת רשלנות
רישומי המוניטור הם לעיתים הראיה המרכזית בתיק.
הם מתעדים את קצב לב העובר ואת תגובתו למצוקה.
גם כאשר אין דימום חיצוני, ניתן לזהות:
- טכיקרדיה
- האטות
- דפוסים לא תקינים
- שינוי חד בהתנהגות העוברית
בדיקה משפטית של הרישומים, יחד עם התיק הרפואי, מאפשרת להראות שהסימנים היו שם אבל אך הצוות לא פעל בזמן.
עו״ד אורן בושרי
טענות ההגנה של בית החולים וכיצד בוחנים אותן?
בתי חולים נוטים לטעון כי:
- ההחלטה על קיסרי לא התעכבה
- לא ניתן היה לצפות את האירוע
- הנזק נגרם מגורם אחר שאינו קשור להיפרדות
- היה לחץ דם אימהי, מצב מולד או בעיה קודמת בעובר.
טענות אלה באות בצל התיעוד הרפואי והנתונים האובייקטיביים.
השורה התחתונה
סטייה בדופק העוברי, ובמיוחד טכיקרדיה, היא נורת אזהרה.
במצב כזה, הצוות חייב לפעול מיד ולבצע ניתוח קיסרי.
היפרדות שליה אינה תמיד ניתנת למניעה.
אבל התעלמות מהסימנים – כן.
במקרים כאלה, הדין מאפשר לבחון אחריות ולהגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה.