היפרדות רשתית אותה לא מאבחנים בזמן עלולה להסתיים באובדן ראייה.
מהם התסמינים שמחייבים בדיקה מיידית ומתי ייחשב האיחור באבחון לרשלנות רפואית המזכה בפיצוי?
רשלנות רפואית באי-אבחון קרעים ברשתית העין
כאשר הרופא לא מאבחן את הקרע בזמן, הקרע עלול להחמיר ולהוביל להיפרדות רשתית. זה מצב מסוכן שעלול לגרום לנזק קבוע לראייה ואף לעיוורון. אם הרופא מתעלם מהתסמינים שהוצגו בפניו ולא פועל כמצופה ממנו, הוא חשוף לתביעת פיצויים. במה זה מתבטא?
במקרים של היפרדות רשתית, הרופא המטפל עשוי לשאת באחריות אם לא אבחן בזמן את הסימנים המוקדמים שיכלו להעיד על קרע ברשתית. זיהוי מוקדם של סימנים אלו הוא קריטי, שכן טיפול מיידי עשוי למנוע החמרה ולהציל את ראייתו של המטופל.
קרע ברשתית עלול לגרום לתסמינים ברורים:
הבזקי אור
גופים צפים בשדה הראייה (פלואטרים), כמו:
נקודות
קווים
"קורי עכביש"
תסמינים כאלה נחשבים לדגל אדום. הם מחייבים תגובה מיידית ובירור יסודי על ידי רופא עיניים.
רופא עיניים חייב לפעול לפי הסטנדרטים הרפואיים המקובלים.
כאשר מטופל מדווח על תסמינים כמו הבזקי אור או פלואטרים, הרופא נדרש:
לבצע בדיקה מקיפה
לשלול קרע ברשתית
אם הרופא לא בודק, או מפספס את הקרע למרות סימנים ברורים — הוא מתרשל.
רופאים לעיתים מפספסים את האבחנה בגלל הימנעות מבדיקת הרחבת אישונים. לפי ביהמ"ש (ת"א 7472/05), חובה לבצע את הבדיקה כשהמטופל מציג תסמינים. הבדיקה חיונית כדי לבדוק:
את העדשה
את הרשתית
את עצב הראייה
למה הרופאים נמנעים?
צריך לטפטף טיפות
להמתין כ-40 דקות עד להרחבה
בינתיים – המטופל מחכה והרופא עובר למטופל הבא
לאחר מכן רק מתחילה הבדיקה
כך נוצר עומס תורים
התוצאה: בדיקות לא מתבצעות בזמן – והאבחנה מתעכבת.
אובדן ראייה גם בעידן המודרני
אבחון מוקדם של קרע יכול למנוע היפרדות רשתית. אבל אם כבר אירעה היפרדות, הסיכוי להשיב את הראייה נמוך בהרבה. לכן, הטענה המשפטית היא שהאבחון באיחור גרם לחלוף נקודת האל-חזור.
עד שנות ה-20 של המאה הקודמת, היפרדות רשתית נחשבה לגזר דין של עיוורון. היום יקיימים טיפולים מתקדמים – כמו הזרקת גז וכריתת זגוגית – שמאפשרים לשחזר חלק מהראייה. עם זאת, גם כיום קיים סיכון ממשי לאובדן ראייה, במיוחד אם לא מאבחנים בזמן.
איחור באבחון: מה ביהמ״ש ישאל?
ביהמ״ש ישאל עצמו 3 שאלות עיקריות בדר״כ:
אחוזי נכות
מצב העין הוא שקובע אחוזי נכות. עיוורון מקנה 40% נכות אבל הנכות התפקודית גבוהה יותר. בניתוח מוצלח, שיעור הנכות יהא 0% לפי סעיף ״מצב אחרי היפרדות רשתית עם תיקון מוצלח״. הפיצוי כזכור הוא פונקציה של אחוזי הנכות לפני הכל ובעיניים, התחושה היא שטבלת הנכויות מקפחת.
היפרדות רשתית בגיל צעיר
הטראומה נדירה בגיל צעיר, אך אפשרית – לרוב בעקבות חבלה ישירה לעין.
לעומתם, אצל מבוגרים היא מתרחשת לרוב עקב:
קוצר ראייה גבוה
ניתוח תוך-עיני קודם
גיל מתקדם
לפי מחקר משנת 2013 שנערך בקרב ילדים מגיל שנה ועד 16 השכיחות בילדים נמוכה, ומהווה כ-1.7%-5.9% מכלל המקרים.
אחד הגורמים: פאקודונזיס
פאקודוניזיס – חבלה קהה לעין – עלולה לגרום להיפרדות רשתית בגיל צעיר. לכן רופאים ממליצים להגביל פעילויות שמגבירות לחץ תוך-עיני, כמו: צניחה חופשית, אגרוף (ראה פס”ד בעניין אובדן ראייה באגרוף חובבני) וצלילה. איגוד האגרוף הבריטי אוסר לשתף מתאגרפים עם קוצר ראייה חמור (מעל -3.5 דיופטר).
ככל שמאבחנים מוקדם יותר – כך קטן הסיכון לנזק. אבחון מאוחר מסבך את הניתוח ועלול להסתיים באובדן ראייה.
עו״ד אורן בושרי
