החמצה של דימום מוחי ושחרור בטעות הביתה

דימום מוחי הוא החשש הגדול ביותר ברפואה דחופה. לא בכדי בתי המשפט חוזרים ועוסקים בתביעות כנגד בתי חולים ששחררו מטופלים הביתה, מבלי לבצע בדיקת CT ראש.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.

תביעות כנגד בתי חולים ששחררו הביתה ללא CT

תביעות רשלנות רפואית שהוגשו כנגד בתי חולים ששחררו מטופלים הביתה ללא CT מעלות בדרך כלל 2 שאלות עיקריות:

המפתח

מתי תביעה על החמצת דימום מוחי תתקבל?

הדרך היחידה לדעת אם מטופל סובל מדימום תוך מוחי היא באמצעות הדמיה של המוח – CT ראש או MRI. בדיקות קליניות בלבד אינן מספיקות, וגם חבלה שנראית קלה עלולה להסתיר דימום משמעותי. קיימים פרוטוקולים מנחים של משרד הבריאות. כאשר בית החולים מפר אותם, קיים סיכוי ממשי שהתביעה תתקבל.

01

נפילה מגובה: מתי השחרור מהווה רשלנות רפואית

בכל נפילה מגובה של יותר מ־92 ס״מ (שלוש רגל), בית החולים מנוע מלשחרר מטופל עם חבלת ראש קלה, גם ללא אובדן הכרה, אובדן זיכרון או בלבול.

שחרור הביתה מותר רק לאחר ביצוע CT ראש. אם המטופל נשלח הביתה ומצבו מדרדר – מדובר ברשלנות רפואית, הכוללת גם הפרה של הנחיות משרד הבריאות.

02

ללא חבלת ראש: מצבים שמחייבים CT מוח

יש לבצע CT ראש כאשר מתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים:

ירידה קלה בהכרה (15 נקודות לפי מדד גלזגו).
גיל מעל 60.
חשיפה לסמים או אלכוהול.
סימן לחבלה מעל הכתף או חסר נוירולוגי כגון חולשה.
פרכוס לאחר האירוע.
הפרעה ידועה בקרישת הדם.

03

חבלת ראש קלה: מקרים שבהם אסור לוותר על CT

גם ללא אובדן הכרה, אובדן זיכרון או בלבול, יש לבצע CT ראש במקרים הבאים:

ירידה בהכרה שעתיים לאחר האירוע.
חשד לשבר בבסיס הגולגולת.
אובדן זיכרון של האירועים ב־30 הדקות שלפני החבלה.
מנגנון פציעה בסיכון גבוה: הולך רגל בתאונת דרכים, נוסע שנפלט מרכב, או נפילה מגובה של יותר מ־92 ס״מ.

טענות הגנה: מה בית החולים יטען?

בית החולים יטען שגם אם התובע היה מאובחן כהלכה לא היה מה לעשות, כי הלחץ דם היה גבוה ושאותו נזק היה נגרם גם אם החולה היה מאובחן 5 דקות לאחר אירוע הדמם; אכן, אם הטענה תתקבל, התביעה תידחה ועל כן יש להתמקד ב-:

הסבר מדוע היה צריך לנקז
טיעון כי ההנחייה היא להקטין את לחץ הדם לפחות מ-140
טיעון לפיו מחקר מצא כי גם נטילת תרופות נוגדות יתר לחץ דם מביאה לשיפור בתוצאות.

מסתבר שבינה מלאכותית (AIׁׂׂׂ) תורמת לירידה בתמותה כתוצאה מדימום מוחי. ע"פ מאמר שפרסם רופא משיב"א לאחרונה הירידה בתמותה הייתה של כ-32% פחות בקבוצת המטופלים שקיבלו שירותי AI.

עו״ד אורן בושרי

שאלות ותשובות מדיקולגליות אודות החמצת דימום מוחי

היבטים רפואיים ואבחון

מדוע דימום מוחי מסוכן כל כך?

המוח כלוא בתוך קופסה קשיחה – הגולגולת. הצטברות של דם נספג גורמת לנפיחות הרקמות ולעלייה בלחץ התוך מוחי. אם לא מבצעים ניתוח לניקוז הדם, אין לדם דרך לצאת, ובכמות מסוימת הוא יגרום בסופו של דבר לנזק מוחי בלתי הפיך.

כיצד ניתן לאבחן דימום מוחי בצורה ודאית?

הדרך היחידה לאבחן דימום מוחי היא באמצעות הדמיה של המוח, בדרך כלל CT ראש ולעיתים MRI. בדיקה קלינית בלבד אינה מספיקה, וגם חבלה שנראית קלה עלולה להסתיר דימום משמעותי.

האם דימום מוחי יכול להופיע ללא סימנים חיצוניים?

כן. דימום מוחי, במיוחד לאחר חבלה, יכול להיות נטול סימן חיצוני, ללא פצע גלוי ולעיתים גם ללא אובדן הכרה. לכן הסתמכות על מראה חיצוני בלבד נחשבת מסוכנת.

האם התעלמות מכאב ראש חריג נחשבת רשלנות רפואית?

כן. כאב ראש חד פתאומי וחריג, שאינו מתפתח בהדרגה, במיוחד כאשר הוא מלווה בקישיון עורף, הקאות, פרכוסים, סחרחורת או הפרעות בראייה ובהתנהגות, מחייב בירור. היעדר התייחסות לתלונות או רישום רפואי לקוי של משכן, עוצמתן ומיקומן עלול להיחשב כשל באבחון.

מתי דימום מוחי תת עכבישי מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית?

כאשר רופאים מתעלמים מתסמינים אופייניים לדימום תת עכבישי, או משחררים מטופל לביתו ללא ביצוע CT ראש, בניגוד לנוהלי משרד הבריאות ולספרות הרפואית, עשויה לקום עילה לתביעת רשלנות רפואית.

כיצד מוכיחים קשר סיבתי בין איחור באבחון דימום תת עכבישי לבין נזק מוחי?

הוכחת הקשר הסיבתי מתבססת על הספרות הרפואית, המתארת כי ללא טיפול עלולים להיגרם סיבוכים חמורים, בהם ירידה באספקת הדם והחמצן למוח, עלייה בלחץ התוך גולגלתי, הידרוצפלוס, פרכוסים והפרעות קוגניטיביות. נתונים שלפיהם גילוי מאוחר מפחית משמעותית את סיכויי ההחלמה משמשים בסיס לקשר בין האיחור לבין הנזק.

היבטים משפטיים ואחריות בית החולים

מתי שחרור ממיון ללא CT ראש ייחשב להפרת חובה?

שחרור ממיון ללא CT ראש עשוי להיחשב הפרת חובה כאשר קיימת אינדיקציה קלינית או נוהלית לביצוע הבדיקה. הדבר נכון במיוחד לאחר נפילה מגובה של כ 90 ס״מ ומעלה, וכן במצבים של שינוי במצב הכרה, חולשה בגפה או סימן לחבלה מעל הכתף.

מה בית החולים יטען להגנתו בתביעות על החמצת דימום מוחי?

לרוב יטען בית החולים כי גם אילו הדימום היה מאובחן בזמן, לא ניתן היה למנוע את הנזק, וכי אותה תוצאה הייתה מתרחשת בכל מקרה. לכן בתביעה יש להראות מדוע אבחון מוקדם, ניקוז הדם או טיפול בלחץ הדם היו יכולים לשנות את התוצאה.

האם בית חולים פטור מאחריות להחמצת דימום מוחי לאחר תאונת דרכים?

כן. כאשר הדימום נגרם בתאונת דרכים, גם אם הייתה רשלנות רפואית בטיפול, לא ניתן לתבוע את בית החולים. האחריות לפיצוי בגין נזק שנגרם עקב רשלנות רפואית חלה על חברת הביטוח לפי חוק הפלת״ד.

האם דימום מוחי תת עכבישי יכול להיות מוכר כתאונת עבודה?

כן. המוסד לביטוח לאומי מכיר בדימום מוחי תת עכבישי כתאונת עבודה כאשר קדמו לו אירוע חריג בעבודה, כגון דחק או סטרס חריג. בפסיקה נקבע כי ניתן להכיר בקשר סיבתי כאשר האירוע הרפואי התרחש בסמיכות זמנים, לעיתים בתוך 24 שעות מהאירוע החריג.

האם ניתן להגיש תביעה גם במקרה של פטירה ללא נתיחה?

כן. פטירה אינה שוללת הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפול בדימום מוחי תת עכבישי. נקבע כי היעדר נתיחה שלאחר המוות אינו פועל בהכרח לרעת התובעים, וניתן להוכיח את עילת התביעה גם באמצעות התיעוד הרפואי הקיים.

דורג 5 מתוך 5