דימום מוחי

דימום מוחי הוא החשש הגדול ביותר ברפואה דחופה. המוח "כלוא" בתוך קופסה (גולגולת) והצטברות של דם מנפחת את הרקמות ויוצרת אפקט לחץ על המוח. הלחץ הזה אינו יכול "לבלוט החוצה", והצטברותו עלולה להיות חמורה בהשלכותיה על הפגיעה המוחית.

הדרך היחידה לדעת האם החולה סובל מדימום תוך מוחי הינה לבצע הדמייה של המוח. 

איחור באבחון דימום מוחי בחבלת ראש

רבות  מתביעות הרשלנות רפואית בתחום הזה, חוזרות על עצמן ומעלות שאלה חוזרת לדיון: האם על פי הפרקטיקה היה התובע בכלל להיות מופנה לסי טי ראש או שסביר היה לשחרר אותו הביתה. כמו תמיד ברשלנות רפואית נשאל האם הטיפול היה תואם את הסטנדרט הטיפולי. כדי להוכיח כיצד היה על בית החולים לנהוג נפנה לספרות הרפואית ולנייר העמדה של איגוד הנוירולוגים (ראה משמאל). שני המקורות מנחים כיצד על הרפואה הדחופה להתנהג כשמגיע למיון אדם עם חבלת ראש. התשובה בדר"כ מסתתרת שם.

תביעה

התביעה צריכה לכלול פרק שיתייחס לטיפול שהיה צריך להינתן באבחון נכון. אם היה צריך לבצע ניתוח דחוף לניקוז הדם נטען זאת. ניקוז מוקדם של הלחץ, משחרר את המוח מהלחץ המצטבר, ומונע את הנזק הנוירולוגי.

מה עורך דין מטעם התביעה יטען?

יתמקד בהסבר מדוע היה לנקז, יסביר כי ההנחייה היא להקטין את לחץ הדם לפחות מ-140, ויזכיר לרופא מטעמו כי מחקר מצא כי גם נטילת תרופות נוגדות יתר לחץ דם מביאה לשיפור בתוצאות.

מה קופת החולים תטען?

בית החולים יטען כי הסיבוכים שגרמו את הנכות באופן מלא, לא היו יכולים להיות מושפעים בכל צורה גם אם החולה היה מאובחן 5 דקות לאחר אירוע הדמם; כלומר, התהליכים שגרמו לסיבוכי הדמם כבר היו בפעולה, לא ניתן היה לשנות את מהלכם, והם שגרמו לכל הנזקים הנוירולוגיים והנכות לצמיתות.
פסק דין

כמובן שבית החולים יטען שגם אם התובע היה מאובחן כהלכה, הוא היה נוקט באפס פעולה. בית החולים יטען כי הסיבוכים שגרמו את הנכות באופן מלא, לא היו יכולים להיות מושפעים בכל צורה גם אם החולה היה מאובחן 5 דקות לאחר אירוע הדמם; כלומר, התהליכים שגרמו לסיבוכי הדמם כבר היו בפעולה, לא ניתן היה לשנות את מהלכם, והם שגרמו לכל הנזקים הנוירולוגיים והנכות לצמיתות.

אם הטענה תתקבל, התביעה תידחה. על כן, וכנגד זאת, יש להנחות את כותב חוות הדעת מטעם התובע להתמקד בהסבר מדוע היה לנקז, להסביר כי ההנחייה היא להקטין את לחץ הדם לפחות מ-140, ולהזכיר לו כי מחקר מצא כי גם נטילת תרופות נוגדות יתר לחץ דם מביאה לשיפור בתוצאות.

דימום מוחי

דימום מוחי

אורן בושרי, עו"ד

את מי מפנים לסי טי ראש ואת מי משחררים הביתה?

יש לבצע סי טי ללא חומר ניגוד בכל החולים שאיבדו הכרה או שיש להם אבדן זיכרון [מהאירוע] בהתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים:

1. ירידה קלה ביותר בהכרה (מדד גלזגו להערכת מצב הכרה הינו פחות ממלא, היינו 15 נק')
2. גיל מעל 60
3. חשיפה לסמים או אלכוהול
4. קשיים בזכרון לטווח קצר
5. יש סימן לחבלה מעל הכתף
6. היה פרכוס (אפילפסיה) לאחר החבלה
7. יש חסר נוירולוגי מוקדי (כגון חולשה ביד)
8. יש הפרעה ידועה בקרישת הדם

בכל חולה עם חבלת ראש קלה, וללא אבדן הכרה, אבדן זכרון או בלבול, יש לבצע סי טי במקרים הבאים:

1. ירידה כלשהי בהכרה שעתיים לאחר האירוע

2. כל סימן המחשיד בשבר בבסיס הגלגלת

3. אבדן זכרון של האירועים ב30 הדקות שלפני החבלה

4. מנגנון פציעה בסיכון גבוה, כשהכוונה היא:

5. הולך רגל שנחבל על ידי כלי רכב

6. נוסע שנפלט מרכב נוסע

7. נפילה מגובה של יותר מ3 רגל (92 ס"מ)

בית החולים פועל ברשלנות רפואית(חריגה מפרקטיקה רפואית)  

אם במקום שינוטר תחת השגחה צמודה ויטופל מיידית, נשלח החולה לביתו ושם הוא ממשיך ומידרדר, אזי מדובר ברשלנות רפואית שמכילה בתוכה גם הפרה של הנחיה של משרד הבריאות.

 
No votes yet.
Please wait...