גרימת מוות ברשלנות מול הריגה

גרימת מוות ברשלנות הנה עבירת תנועה חמורה, שביחד עם המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת, מכסה את כל האישומים האפשריים בתאונה קטלנית. 

הסעיפים החדשים בחוק העונשין: המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת

בשנת 2019 נכנס לתוקפו תיקון לחוק העונשין עם סעיפים חדשים. גרימת מוות ברשלנות נותרה על כנה. עבירת ההריגה למעשה בוטלה ופוצלה ל-2 עבירות:

א. המתה בנסיבות של אחריות מופחתת: (20 שנה במקסימום). זו העבירה החמורה ביותר שניתן לייחס בתעבורה. הניסוח נשמע ״רך״ יותר כי האחריות המופחתת היא ביחס לרצח. ע״פ סעיף 34 בחוזר פנימי של הפרקליטות גרימת מוות תוך נהיגה בשכרות תגרור אישום בסעיף שכזה.

ב.המתה בקלות דעת: (12 שנים מקסימום). עבירה זו מחליפה את רב תיקי ההריגה לשעבר.

גרימת מוות

גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות (5 שנים) נותרה על כנה. כדי להרשיע בה נדרשת התנהגות לא סבירה + נאשם שמודע לטיב מעשהו + המעשה מהווה הפרה של דין. כלומר הוראה חוקית כתובה שהופרה.

העונש על גרימת מוות ברשלנות

ברע”פ 4508/20 אסא נ’ מדינת ישראל קבע ביהמ״ש העליון מתחם ענישה שנע בין 8 חודשי מאסר ל-18 חודשים.

גזרי דין מקלים של 6 חודשי עבודות שרות

נאשם

גזרי דין מקלים בהם הוטלו עבודות שירות ולא מאסר בפועל הם לדוגמא:
– ת.פ. 43073-11-13 מ״י נ’ זובידאת. 
– עפ”ת 52063-02-16 מדינת ישראל נ’ פקטרוביץ.
– ת.פ. 43073-11-13 (מחוזי חיפה) מ״י נ’ סלים זובידאת. 
– בע”פ 41013-04-13 (מחוזי חיפה) כרמון נ’ מדינת ישראל: “יש לצמצם את השימוש בעונש המאסר”.  

מתי נסיבות מיוחדות חילצו מעונש של מאסר?

נסיבות מיוחדות חילצו בדר״כ מעונש של מאסר בפועל. לדוגמא:
בפס”ד משה כהן: אב לבן הסובל מאוטיזם, ולולא הקלה בעונש, היה הבן מועבר למשפחה אומנת. הקרבן היה הולך רגל, ונאשם נהג משאית.

בפס״ד מאירה לוין נדון מותם של שני בני אדם ולמרות שהפסיקה קובעת כי גרימת מוות של יותר מאדם אחד מכפילה את העונש, ביהמ״ש פטר הנאשמת ממאסר. זאת משום היותה ״אם וסבתא, נורמטיבית, ללא כל עבר תעבורתי, מורה וסגנית מנהלת בחינוך המיוחד, עם ״מצב נפשי שביר״.

מתי הסכימה המדינה לעונש של עבודות שרות?

בעפ”ת 14096-12-14 (מחוזי חיפה) ג’רבאן נ’ מדינת ישראל הסכימה המדינה לעבודות שרות ולא ערערה עליו לערכאה גבוהה יותר. במקרה אחר היא לא הגישה ערעור על פסיקה של 6 חודשי עבודות שירות: גמ”ר 6083-08-15 (שלום חיפה) מדינת ישראל נ’ דן אדלמן.

סטיה מנתיב או אי שמירת מרחק

במקרים בהם התאונה הקטלנית נגרמה בגלל סטייה מנתיב, או אי שמירת מרחק, לא מומלץ לרוץ להודות באישום של הריגה משום שיתכן ואפשר להמיר האישום לגרימת מוות ברשלנות.

עקיפה מסוכנת

גם כאן יש להבחין בין עקיפת רכב אשר האט ועצר לפני מעבר החצייה לבין חציית קו הפרדה רצוף בנסיבות המצביעות על צפיות גבוהה להתרחשות התאונה. כאשר שדה הראייה מוגבל או עקיפת רכב ארוך במיוחד. 

תאונת דרכים באור אדום

בתאונת דרכים באור אדום יש להבחין בין "גניבת רמזור" בנסיבות בהן מתקיימת צפיות גבוהה לאפשרות התרחשות התוצאה הקטלנית, לבין "גניבת רמזור" בנסיבות שלא מתקיימת בהן צפיות גבוהה כאמור. למשל נהג שמגביר מהירות בצומת שלוש שניות אחרי ה״כתום״, להבדיל מנהג ש"גונב" רמזור בצומת פקוק, במהירות נמוכה.

שכרות

אם התאונה ארעה כשהנהג שיכור או תחת השפעה של סם הוא יואשם בהמתה בנסיבות של אחריות מופחתת. במקרה כזה יש לבדוק אם מדובר בחוסר תשומת לב רגעי או בלבול. אז ניתן לשכנע את הפרקליטות לשקול להאשימו בגרימת מוות ברשלנות בלבד. 

התפרצות הולך רגל לכביש

בפסק דין אבו פנה נדונה תאונה קטלנית עם התפרצות הולך רגל לכביש. תואר נהג שנסע במהירות של 67 קמ”ש במקום 50 קמ”ש ופגע בילד שחצה את הכביש בריצה. ביהמ״ש קבע שבפרק הזמן שבו היה הילד חשוף לעיני הנהג, התאונה הייתה בלתי נמנעת. כלומר, גם אם הוא היה נוסע במהירות של 50 קמ”ש, הוא לא היה מספיק לעצור. הנהג לא יכול היה לצפות את ריצתו לכביש. ביהמ״ש הרשיע אותו רק בנהיגה במהירות מופרזת וזיכה אותו מעבירה של גרימת מוות ברשלנות. 

הריגה במעבר חצייה

גם כאן אין להודות אוטומטית טרם ייעוץ. יש להבחין בין דריסת הולך רגל במעבר חצייה לבין דריסה במעבר חצייה תוך נהיגה במהירות גבוהה מהמותר. 

גרימת מוות לבן משפחה

כשמדובר בגרימת מוות לבן משפחה מקרבה ראשונה, העונש הוא לרב בשירות קצר לטובת הציבור או בשלילה ותו לא. אפילו בהנחיות פנימיות של הפרקליטות נותרה פתוחה האפשרות להימנע מהגשת כתב אישום במקרה של גרימת מוות של בן משפחה. מתי? בחשש לפגיעה נפשית חמורה בנהג עצמו. אם הרשלנות במדרג נמוך ואם האינטרס הציבורי בהעמדה לדין נמוך, בשל גילו, מצב בריאותו או בהתקיים מאפיינים ייחודיים אחרים של הנהג. 

הפקרה וגרימת מוות ברשלנות מצד נוסע ברכב

גם נוסע ברכב עלול להיות מורשע בשיתוף או בסיוע להפקרה ולקבל מחצית מהעונש. גם אם הוא נותר אדיש, נוקט באפס מעשה ואין לו חלק בעשייה העבריינית של הנהג. הנוסע ימיני מפרשת מיטל אהרונסון למשל הורשע בסיוע. ביהמ״ש גזר עליו שנתיים וחצי מאסר. הנהג, שי סימון, נידון ל-9 וחצי שנות מאסר. 

רשלנות רגעית או חמורה?

 

 

קטגוריה ראשונה

קטגוריה שנייה

קטגוריה שלישית

הסיטואציה

רשלנות רגעית / חוסר תשומת לב נקודתי

רשלנות חמורה יותר, כגון נהיגה ברמזור אדום, נהיגה במהירות העולה על הקבוע בחוק או נהיגה בעייפות במודע.

רשלנות עם אלמנטים קיצוניים, כמו הימלטות מהמשטרה, הפקרת פצועים ושיבוש ראיות

 ענישה

באין עבר מכביד או ותק נהיגה קצר, הימנעות מהטלת מאסר בפועל, והטלת עונש של עבודות שירות בלבד.

עונש מאסר בפועל מקובל של 7-10 חודשים.

מאסר מעבר ל-10-11 חודשים, לצד יתר רכיבי העונש.לא יותר מ-24 חודשי מאסר בדר”כ.

העונשים הנקובים בחוק הנם עונשים של מקסימום. במציאות, העונש רחוק מהמקסימום. בתאונה קטלנית עונש שלא כולל מאסר נחשב לעונש מקל. למשל עונש של 6 עד 9 חודשי עבודות שירות. אליו הנאשם צריך לשאוף.

בע"פ 8279/11 טל מור נ. מדינת ישראל [ביהמ״ש העליון] נידון טל מור, הנהג שדרס למוות את בנו של השופט חשין ונמלט ל-12 שנות מאסר. ערעורו בבית המשפט העליון נדחה.