איחור באבחון סרטן ריאות: מתי מדובר ברשלנות רפואית?

איחור באבחון סרטן ריאות הוא אחד המקורות השכיחים לתביעות רשלנות רפואית. כאשר רופא אינו-:

  • מזהה סימני אזהרה,
  • מפנה לבדיקת CT,
  • מתעלם מממצא בצילום חזה,

המחלה עלולה להתגלות בשלב מתקדם יותר. במקרים כאלה נשאלת השאלה האם האיחור פגע בסיכויי ההחלמה והאם קיימת עילה לתביעת פיצויים.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404. 

סרטן ריאות
"החמצה שהופכת מחלה שניתנת לטיפול לנזק בלתי הפיך".

עילות תביעה ברשלנות רפואית בסרטן ריאות

ברשלנות רפואית בסרטן ריאות, בתי המשפט שואלים האם הצוות פעל בהתאם לסטנדרט הסביר. להלן 4 עילות מרכזיות:

1
בלבול בתסמינים

בבירור חשד לסרטן ריאות, למשל בשיעול מתמשך, מצופה מרופא סביר, לפי הסטנדרט שקבעו בתי המשפט, לבצע בירור הדמייתי מתאים. לא להסתפק בצילום חזה בלבד שעלול להחמיץ גידולים קטנים או להיטמע בממצאים דלקתיים.

במקרים רבים נדרש CT חזה, המספק הדמיה מדויקת יותר של הרקמות, כלי הדם והמבנים העמוקים. הימנעות מהפניה לבדיקה מתאימה, חרף תסמינים מתמשכים או החמרה קלינית, עלולה להיחשב חריגה מהסטנדרט הרפואי ולהקים עילת רשלנות רפואית.

מהו שיעול מתמשך?

שיעול מתמשך הוא שיעול שנמשך שבועות ואינו חולף. גם לאחר שחלף זיהום חריף, אצל אדם מעשן או בעל גורמי סיכון, שיעול מתמשך מחייב בירור רפואי.

במצב כזה רופא סביר אינו מסתפק בהרגעה או במעקב בלבד, אלא מפנה לבדיקות מתאימות ובראשן הדמיית חזה, כדי לשלול סרטן ריאות בשלב מוקדם.

1
אי הקפדה עם מטופלים מעשנים
רופא מתעד עישון אך אינו פועל מעבר לכך, אינו מגלה ערנות מיוחדת לתסמינים ואינו יוזם בירור מוקדם. מאחר שעישון הוא גורם סיכון מרכזי לסרטן ריאות, חלה על הרופא חובת זהירות מוגברת. כאשר הוא מתעלם מהסיכון או מסתפק במעקב שטחי, הוא חורג מהסטנדרט המקצועי המקובל.
מעשנים
1
אי הפניה לבדיקות מתאימות
רופא נמנע מהפניה לבדיקות הדמיה מתקדמות ומסתפק בצילום חזה או בטיפול סימפטומטי. כאשר תלונות חוזרות נמשכות לאורך זמן, רופא סביר שוקל בדיקת CT או בדיקות סקר רלוונטיות. הימנעות מהפניה במועד מפרה את חובת הזהירות ועלולה לבסס עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
1
אי הצעת כל קשת הטיפול האפשרית
לאחר גילוי המחלה, רופא אינו מפנה לבירור מולקולרי ואינו מציג למטופל את כלל חלופות הטיפול המתקדמות. בכך הוא מצמצם את אפשרויות הטיפול ופוגע בסיכויי ההישרדות. מחדל כזה עשוי להקים עילת תביעה עצמאית, גם כאשר האבחון בוצע בשלב מתקדם.

המשמעות המשפטית של פגיעה בסיכויי ההחלמה

בסרטן ריאות, מועד האבחון משפיע ישירות על סיכויי ההחלמה. 

כאשר הצוות הרפואי מאבחן את המחלה בשלב מוקדם, הוא יכול להציע טיפול יעיל יותר, פחות אגרסיבי, ולהגדיל את סיכויי ההישרדות. כאשר הגידול מוגבל לריאה וקוטרו קטן מ־3 ס״מ, הטיפול בזמן מעניק סיכויי הישרדות של כ־73% עד 90%. זהו חלון טיפולי ממשי שניתן לנצל באמצעות אבחון והפניה נכונה.

לעומת זאת, כאשר האבחון מתעכב, המחלה מחמירה במהירות, אפשרויות הטיפול מצטמצמות, והפגיעה התפקודית הופכת משמעותית ולעיתים בלתי הפיכה. בשלב IV עם גרורות בכבד, בעצמות או במוח, סיכויי ההישרדות צונחים. לפחות מ־10%. בשלב זה הטיפול הופך לרוב פליאטיבי, אגרסיבי ופוגע באיכות החיים.

 

מבחינה משפטית, הפער הזה בין סיכויי ההחלמה מקים עילת תביעה ממשית.

"פער שמקים עילת תביעה ממשית".

שלבי המחלה

שלב המחלה סיכויי הישרדות (%)
1 60-70
2 30-40
3 15-20
4 5-10

***  בתת־קבוצות מוגדרות של חולים, בעיקר אלו עם מוטציות טיפול-ממוקד (כמו ALK או EGFR).  תרופות חדשות שיפרו את הטיפול. לכן, גם אם המספרים הכלליים נשארים דומים, יש תקווה רבה יותר לחולים ספציפיים בזכות התקדמות טכנולוגית וטיפולית.

באחד התיקים כתב המומחה מטעמינו: "הריאה הינה איבר מלא אויר. לכן, קל במיוחד לגלות בתוכו גידולים, גם קטנים מאד. קרני הרנטגן מאפשרים לראות אותם היטב על רקע האויר".
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

מה הרופאים יטענו ומה נשיב?

הרופאים וקופות החולים נוהגים להעלות טענות הגנה חוזרות בתביעות בגין איחור באבחון סרטן ריאות. טענות אלה מבקשות להצדיק את אופן הבירור בדיעבד, להבדיל מזמן אמת. להלן הטענות הנפוצות – והאופן שבו בתי המשפט בוחנים אותן ומה נשיב להן:

התסמינים אינם ייחודיים למחלה אחת

+
כאשר התסמינים נמשכים או מחמירים, מצופה להרחיב בירור. הסתפקות באבחנה שגרתית אינה מספיקה.

לא כל שיעול מחייב בדיקת CT

+
בית המשפט בוחן נסיבות. תלונות מתמשכות או גורמי סיכון מחייבים הדמיה מתקדמת.

בדיקת CT שלא הדגימה גידול

+
בדיקה חד פעמית אינה מסיימת בירור. כאשר התמונה הקלינית נמשכת, נדרש מעקב.

דלקת ריאות שהסתירה ממצא

+
גם אם דלקת הסתירה ממצא זמנית, חובה להשלים הדמיה לאחר חלוף הדלקת.

גידול אגרסיבי שלא ניתן היה למנוע

+
אם האיחור צמצם אפשרויות טיפול או גרם למעבר שלב, ניתן לבסס קשר סיבתי לנזק.

דוגמה נפוצה: ממצא בצילום חזה שלא נבדק

+
לעיתים צילום חזה מגלה הצללה או קשרית בריאה. כאשר אין המשך בירור באמצעות בדיקת CT או הפניה לרופא ריאות, האבחון עלול להתעכב חודשים ואף שנים.

במצבים כאלה נשאלת השאלה האם רופא סביר היה חייב להמשיך את הבירור הרפואי.

מחקר מדעי עדכני מצביע על כך שאבחון מוקדם של סרטן ריאות משפר משמעותית את אפשרויות הטיפול ואת הפרוגנוזה של המטופלים, בעוד שאבחון מאוחר עלול להוביל לגילוי המחלה בשלב מתקדם יותר. :contentReference[oaicite:0]{index=0}
מה הרופאים יטענו
"כאשר דלקת ריאות הסתירה את הגידול, צריך להורות על צילום חוזר".

פיצוי לדוגמא

ניקח מנוח בן 45 שנפטר מסרטן ריאות לאחר איחור באבחון. במועד פטירתו השתכר כ 20,000 ₪ נטו לחודש והותיר אחריו אלמנה המשתכרת שכר ממוצע במשק ושלושה ילדים בני 15, 16 ו 17. סכום הפיצוי הכולל עשוי להגיע לכ- 4.4 מיליון ₪ לפני התאמות הסתברותיות. 

זו רק דוגמא. הפיצוי נקבע לפי הנזק שנגרם בפועל עקב האיחור, לרבות:

  • פגיעה בסיכויי ההחלמה, 
  • קיצור תוחלת חיים,
  • כאב וסבל, 
  • הפסדי השתכרות.

גובה הפיצוי משתנה ממקרה למקרה ותלוי בעיתוי האבחון שנמנע ובמצב הרפואי שהיה צפוי אלמלא האיחור.

סרטן הריאות פיצוי
"הפיצוי תלוי בנסיבות הספציפיות".

עורך דין רשלנות רפואית בסרטן ריאות | מתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי?

לא כל אבחון מאוחר מצדיק תביעה. עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בוחן האם התקיימו שלושה תנאים מצטברים: סטייה מהסטנדרט הרפואי, קשר סיבתי לנזק ונזק בר פיצוי. שילוב של שלושתם הוא הבסיס לתביעת פיצויים מוצלחת.

דורג 5 מתוך 5