רשלנות רפואית

רשלנות רפואית (באנגלית: Medical Negligence) היא טענה לאשמה של רופא / מוסד רפואי בהחמרת מצב רפואי קיים ודרישה לתשלום פיצויים. מנגד, לרוב, תשמיע ההגנה טענות לרפואה מתגוננת: לבדיקות מיותרות הגורמות לפגיעה בתקציב, ולסיכון מיותר למטופל. כמה נוטה בית המשפט לקבלן? 

עו״ד אורן בושרי

ההגדרה המקורית הייתה ״טיפול רפואי (או העדרו) מתחת לנורמה, שגרם או החמיר נזק גופני או נפשי״. 

בהמשך התעדכנה ההגדרה כשהפסיקה קיבלה תביעות, גם כשהטיפול הניח את הדעת, אך כשהמידע שעבר למטופל לקראת הניתוח, היה חסר או שכלל הטעיה בנתונים. 

 

כיצד ביהמ״ש מכריע ?​
ביהמ״ש שואל מה היה עושה רופא סביר בנסיבות דומות, ע״פ:

את מי תובעים?

תובעים את המוסד הרפואי שבו האירוע קרה. לאו דווקא את הרופא האחראי. משני טעמים:

(א) המוסד הרפואי הוא זה שנושא באחריות שילוחית למעשיו או למחדליו של הרופא.
(ב) תביעה את המוסד תכסה גם רשלנות של האחים והאחיות, מכון הרנטגן, המעבדה וכו׳. 

בחן את עצמך

Medical Negligence

״ראשית, אל תזיק״ הוא אחד העקרונות הבולטים באתיקה הרפואית והוא חקוק באבן בפקולטות לרפואה ברחבי הארץ.

תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

עורכי דין רשלנות רפואית חדרה
עו"ד בושרי מרצה ברשלנות רפואית בלשכת עורכי הדין

למי פונים?

פונים לעורך דין. אלא שהגשת תביעה כרוכה בצירוף חוות דעת של מומחה. לשם כך עורך הדין מזמין את התיק הרפואי, מאתר מומחה מתאים, מפנה אליו את החומר הרפואי בצירוף מכתב מנחה לבירור הסוגיה הרפואית. בסייג אחד: בחשד לרשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים מגישים תביעה בלי מומחה. 
אין תיאור בחוק של מיהו מומחה. חשוב לפנות למומחה שיכיר את הפרוצדורה הרפואית הרלבנטית ויש לו ניסיון בתחום. 

בין עורך הדין לרופא

בין עורך הדין למומחה יתקיים “פינג פונג” של דעות. האחד יפרה את השני. הרופא יסביר לעורך הדין את המטריה הרפואית. מנגד, עורך הדין ינחה את המומחה כיצד לגשר על מידע חסר, ובאילו כלים משפטיים יעשה ביהמ״ש שימוש כדי להעדיף חוות דעת רפואית אחת על פני רעותה. 

מה כוללת חוות דעת של מומחה?

חוות דעת מומחה כוללת תיאור ניסיונו של המומחה, מה הסטנדרט הרפואי המקובל, ומה הסטייה מהותית ממנו במקרה המדובר. אם אין רשלנות, ומדובר ברשלנות רפואית בניתוח, המומחה יתבקש לתאר מהו המידע שלא נמסר לתובע לקראת הניתוח. מידע שאם היה מועבר ייתכן והתובע לא היה נכנס לניתוח. 

מה אם המומחה הרפואי ישיב ש-?:

סירוב למסור תיק רפואי

במידה והמוסד הרפואי מסרב למסור תיק רפואי אנו נפנה לבית המשפט בהליך מקדים. המוסד עלול לטעון לחסיון אם מדובר בממצאי ועדת בדיקה למשל. אלה חסויים בחלקם: החלטת הועדה מועברת בדר״כ למשפחה אבל הפרוטוקולים לא. חוסר או ליקויים ברשומה הרפואית הם נימוק נגד חסיון.

עורכי דין לא יכולים רק להציג את החומר הרפואי למומחה. הם ינחו אותו משפטית מה צריך לכתוב, וכיצד להתמודד עם קושי ראייתי, אם גם הוא נתקל בו.​

הריון ולידה

רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית בהריון (באנגלית: Prebirth Negligence) עלולה להסתיים בנזק עצום ליילוד. בדר״כ של הרופא שמנהל את מעקב ההריון, או של הבודק באולטרסאונד. רוב התביעות מייחסות טעויות בניתוח ממצאי בדיקת אולטרסאונד לרופא הבודק. בראש ובראשונה ״פספוס״ של איבר או מום באיבר שע״פ חוזר האגודה למיילדות חובה לסרוק. 

רשלנות רפואית בלידה

רשלנות בלידה עלולה להסתיים בנזק חמור. רב התיקים נוגעים לנזק מוחי אך טעויות בתהליך הלידה עלולות לגרום גם לנזק אחר, לתינוק ולאם. בנזק מוחי כמעט תמיד קיימת מחלוקת בנוגע לסיבת הנזק. לעתים, הנזק (בדר״כ שיתוק מוחין) הוא מום מולד / סיבוך טבעי. במקרים אלה לא קיימת רשלנות רפואית כי הם אינם בשליטתו של בית החולים. לעתים הנזק אופייני למצוקה שלא אובחנה.

קרא עוד

רשלנות רפואית סרטן

תביעות רשלנות רפואית רבות דנות במקרי סרטן. רוב התביעות נוגעות באבחון באיחור, אבל:
תביעות אחרות מתייחסות
לטיפול שגוי בסרטן. כמו תכנון לא נכון של שדה הקרינה. 

אבחון מאוחר

אבחון מאוחר קשור בדר״כ ב״פספוס״ של סימפטום אופייני. למעשה, הרופאים אמורים להכיר את הסימפטומים האופייניים לכל סוג של סרטן, למשל:

א. המטוריה (דם בשתן) לסרטן שלפוחית השתן, סרטן הערמונית וסרטן הכליות;
ב. דם בצואה לסרטן המעי הגס;
ג. שיעול דם (המופטיזציה) לסרטן ריאות.  


תכנון שגוי של שדה הקרינה 

תביעת רשלנות רפואית סרטן יכולה גם להתנצח עם מלאכת הטיפול. למשל תכנון שגוי של ממדי שדה הקרינה וכתוצאה מכך ניזוק איבר סמוך. מקרים אלה נפוצים בגידולי פה ולע, ושד עם נזק שארי לריאה ולב. באלה, האיברים החיוניים קרובים זה לזה.

עם אילו מחלות אחרות מבלבלים סרטן?

  • סרטן המעי הגס
  • סרטן השד
  • סרטן הערמונית
  • סרטן ריאות
  • מלנומה
  • סרטן השחלות
  • עם קוליטיס או סתם שלשולים
  • מאבחנים גידולים כצינורות חלב חסומים או ציסטות שפירות
  • מבלבלים עם דלקת בדרכי השתן
  • מבלבלים עם דלקת ריאות
  • עם אקזמה
  • עם בעיות מעיים

השאלה הנוספת בתיקי סרטן היא האם אבחון מוקדם יותר היה משנה את הטיפול. ואם הסיכוי לשרוד היה גבוה יותר, לו היה מאובחן קודם.

רשלנות רפואית בקופת חולים

תביעות רבות דנות ברשלנות רפואית בקופת חולים. משלושה טעמים:

  1. ראשית, המפגש הראשוני עם הרופא הוא בקופת חולים.
  2. שנית, קיימים נהלי עבודה בקופות החולים שלעתים מגבילים את שיקול הדעת של הרופא.
  3. שלישית, איחור באבחון מתרחש לרב בקופת חולים כיוון שהטיפול הרפואי בארץ ביסודו מרוכז בהן. 

רשלנות רפואית מוסדית

רשלנות רפואית מוסדית הינה רשלנות של המוסד הרפואי עצמו ולא קשור באופן ישיר לתפקוד של רופא מסוים. למשל החלטה ניהולית גרועה. נניח, אם ההנהלה החליטה למקם מכון בדיקות עם סיכון, במבנה שאינו נגיש לאמבולנס, בקומה גבוהה ללא מעלית. החלטה כזו יכולה להוביל לפגיעה במטופל בשל שיקול דעת שגוי של המוסד. זוהי עילה לתביעה על רשלנות רפואית מוסדית.

התכתבות בין רופאים ״מעל הרדאר״ של החולה

מרבית החולים אינם בקיאים במושגים רפואיים מה שמוביל, לעיתים,
להתכתבות “מעל הרדאר” של המטופל. הרופא סבור מתוך שאננות, למשל, כי אם
הרנטגנולוג כתב, אז המטופל בודאי קרא והבין.

דוגמא נוספת הינה ביטוי שגור בפי צוותים רפואיים כגון: “תהליך תופס מקום” כשהכוונה היא ״סרטן״.
או לכתוב “להמשך בירור” בלי הפניה ברורה היכן. 

רשלנות רפואית
״מבנה שאינו נגיש לאמבולנס״

סכומים בתביעות רשלנות רפואית

סכומי פיצויים בתביעות רשלנות רפואית מחשבים בדומה לתביעות נזיקין אחרות כך שהפיצוי תלוי בעיקר בנכות הרפואית ובכושר לעבוד. ובכל זאת, קיים שוני מסוים:

השוני העיקרי בין תיקי רשלנות רפואית לתיקי נזיקין אחרים

השוני העיקרי בין תיקי רשלנות רפואית לתיקי נזיקין אחרים קשור בסיכויי החלמה. כי אם סיכויי ההחלמה נמוכים מ-50%, הפיצוי יחושב לפי שיעור הגריעה של סיכויי ההחלמה. תוך השוואה בין סיכויי ההחלמה בעקבות הרשלנות לבין סיכויי ההחלמה אילו לא הייתה רשלנות. 

אובדן סיכויי החלמה

שאלה שחוזרת ונדונה היא כיצד לחשב אובדן של סיכויי החלמה. נדגים: באבחון במועד היו לאדם 80% סיכויי החלמה, כתוצאה מהרשלנות רפואית אלה הידרדרו ל-60%. המפתח להבנה הוא להשוות בין שיעורי הסיכון ולא הסיכוי להחלמה, כדלקמן:

*** שיעור הסיכון בלי רשלנות = 20%
*** שיעור הסיכון עם רשלנות = 40%. 

מכאן המסקנה שהתביעה היא של 50% מהנזק שנגרם. כי הסיכון הוכפל בגלל רשלנות רפואית.  

קשישים מושא תיקי רשלנות רפואית

בתיק חן מרדכי נגד בי״ח ״מאיר״ פסקו לתובע קשיש בן 84 שחי שנתיים נוספות במצב סיעודי (בשל רשלנות רפואית) סך של 758,000 ש״ח מתוכם 400,000 ש״ח בגין כאב וסבל. בפס״ד גרומנס פסקו לאשה בת 87 שהמשיכה חודשיים עד פטירתה עם נכות מלאה 250,000 ש״ח. בפסק דין הלברד פסקו סך של כ-400,000 ש״ח לבת 81 שנחנקה למוות מאספירציה בניתוח. 

פגיעה באוטונומיה בגלל הסבר חסר

הפסיקה רואה חשיבות בזכותו של אדם להחליט על גופו ועל כן, גם בלי שבוצעה רשלנות, אם לא עבר הסבר הדרוש למטופל לפני ניתוח, ניתן לזכות בכמה מאות אלפי שקלים. כלומר, ככל שלא עבר כל המידע. הייתה פגיעה באוטונומיה של המטופל, להחליט החלטה מושכלת, אם בכלל להיכנס לניתוח, ועל כן מגיע לו פיצוי על כך. 

מהו הסכום הכי גבוה שנפסק בגין פגיעה באוטונומיה? 

א. בפסק דין מאיה בן דוד (תסמונת דאון) נפסקו 250,000 ש״ח. במקרה זה לא היתה רשלנות אלא הרופא לא מסר להורים הפניות לייעוץ גנטי או לבדיקת אקו לב עובר. 
ב. בקוטיק נגד איכילוב נפסקו 275,000 ש״ח. ראה כתבה ב-ynet כאן. 
ג. בת.א 63519-11-16 (שלום, רמלה) נפסקו 350,000 ש״ח. המנוח הוחתם על טופס הסכמה לניתוח, אך באותו הזמן היה חסוי. בית המשפט קבע כי לא ניתן לקבוע שהמנוח או הוריו היו מסכימים לניתוח, אם היו מציגים בפניהם, כנדרש, את שלל הסיכונים והסיכויים.

גם פגיעה באוטונומיה וגם כאב וסבל?

בע”א 2278/16 קבע ביהמ”ש כי כאשר נפסק פיצוי בגין כאב וסבל בעילה של רשלנות, אין מקום לפסוק פיצוי נוסף ונפרד גם בגין פגיעה באוטונומיה. החריג לכלל הוא מקרים של הולדה בעוולה. השופט עמית הוסיף כי אין מניעה להתחשב במגוון התחושות השליליות העולות מן הפגיעה באוטונומיה במסגרת קביעת הפיצוי בגין כאב וסבל. “

הסכום הגבוה ביותר שנפסק עד כה

הסכום הגבוה ביותר התקבל במקרה של נכות מלאה אצל קטין והיה גבוה מ-13 מיליון ש״ח. (מחוזי, ד. גנות, ת.א. 12074-07-10. העליון אישר את הפסיקה).

הוצאות

ישנה הוצאה כספית ראשונית עבור השגת תיקים רפואיים, אגרת בימ”ש וחוות דעת של רופא/ה מקצועי/ת. אם נפנה למגשר בהמשך, יישאו הצדדים בשכר טרחתו בחלוקה שווה, אלא אם יסכימו אחרת.

רשלנות רפואית בין יתר גורמי מוות בארה"ב (מקרים בשנה)

סיבת המוות מס' המתים
מחלות לב 696,962
סרטן 599,601
תאונות 249,581
מחלות נשימה 160,201
שבץ 153,513
אלצהיימר 121,499
סכרת 102,117
שפעת ודלקת ריאות 53,144
מחלות כליות 50,633
ספסיס (אלח דם) 47,529
רשלנות רפואית 250,000-440,000