תחשיב – שבר ברדיוס

תחשיב נזק – שבר ברדיוס

בהתאם להחלטת כב' בית המשפט, מתכבד התובע באמצעות בא כוחו להגיש תחשיב אומדן נזקים. כבר בפתיח יודגש כי תחשיב זה מוגש אך ורק לצורך מו"מ לפשרה בלבד ואינו בגדר הודאה כי אלו בלבד הם נזקיו.

1. עובדות + אחריות:

התובע יליד 12/3/1964, חשמלאי במקצועו, הגיש תביעתו זו לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בעטיה של תאונת נפילה מפיגום שאירעה לו ביום 22/3/03.  התאונה הוכרה כתאונת עבודה בקרותה בעבודתו של התובע אצל מעבידו הנתבע מס' 1 קבלן החשמל אלי שטייגמן.

2. היה זה כאמור בכתב התביעה, עת הגיע התובע בצוותא עם מעבידו ובהנחייתו לאולם הספורט שבאום אל פאחם, למטרת עבודות חיבור חשמל בתקרת האולם – עבודה אותה היה אמור התובע לבצע בגפו, בגובה של כ-8 מ' מעל פני הקרקע.

3. עבודה זו, בגובה כה רב, אינה עבודה שבשגרה של התובע אצל הנתבע מס' 1 וכי רב העבודות מתבצעות על הקרקע.

4. לצורך גישה לתקרת הגג הורה הנתבע מס' 1 לתובע, לעמוד על פיגום. פיגום זה ייקרא להלן, "הפיגום הצר" שכן הוא צר ברוחבו וקצר באורכו מן הפיגום הרגיל בו נעשה שימוש דרך קבע (להלן: "הפיגום היציב"), והוא אינו יציב כלל, לשון המעטה.

5. למצער, הס מלחשוב, בחר הנתבע מס' 1, להורות לתובע לעשות שימוש בפיגום רעוע, עם גלגלים פגומים, בגודל של כ-1.5 מ' ריבועי, צר מידי ביחס לעבודה הנדרשת עליו, רק משום העובדה כי פיגום זה קל להרכבה, הוא "נכנס" ברכבו של המעביד, בלא צורך במוביל מיוחד, ומה גם שבכך נחסכה מעימו נסיעה לבית יצחק, למחסן, כבתמיד, ע"מ להביא משם את "הפיגום היציב".

6. משנדרש התובע בפעם ראשונה מתמיד לעמוד ולעבוד על פיגום צר מעין זה, הפנה התובע את שימת ליבו של הנתבע מס' 1,  לטיבו של הפיגום ובייחוד למימדיו הלא מתאימים. חרף פניות אלה, בחר הנתבע מס' 1 שלא לשנות מהחלטתו ולהורות לתובע להמשיך בעבודתו על הפיגום הצר והלא יציב.

7. מכל מקום, בלית ברירה, עשה התובע כמצוות מעבידו, והחל עובד מבוקר. בשעת צהריים, בעיצומה של מלאכת חיבור החשמל, בגובה רב כאמור מעל פני הקרקע, כאשר עיניו של התובע מעלה, כלפי הגג, נפל הפיגום. בידי התובע עלה להיאחז אותה העת בקורת הגג וכך, נשאר הוא תלוי ועומד באוויר משך דקתיים.

8. לאחריהן, כשכפות ידיו לא יכלו למסת גופו, התובע נפל ארצה בכל כובד משקלו ונחבט ברצפה כשהוא סופג חבלות של ממש בכל חלקי גופו ובעיקר בידיו, מרפקיו ובעקביו. האירוע אשר תואר לעיל ייקרא להלן: "התאונה".

9. ‎‎התובע נותר על הרצפה מבלי כל יכולת לנוע ממקומו. אמבולנס שהוזעק למקום פינה אותו לביה"ח "העמק" בעפולה, שם אובחן כי הוא סובל משברים ברדיוס הדיסטלי מימין, במרפק ימין, ובעצמות העקב הדו צדדית.  הוא טופל ואושפז עד יום 2/2/03.

10. התובע שוחרר, לקבלת טיפולי פיזיוטרפיה ולהמשך מעקב רפואי. התובע שהה באי כושר מלא לעבודה בביתו כשהוא נזקק לעזרת הזולת בכל צרכיו ותיפקודיו היומיומיים ונדרש להוצאות מוגברות עבור נסיעות לטיפולים רפואיים.

11. נכות וחוו"ד:

‎‎‎התובע נבדק ע"י מומחה רפואי מטעמו, ד"ר נמרוד, שקבע את נכותו הרפואית בתחום האורטופדי בשיעור 48.16%.

התובע נבדק ע"י מומחה רפואי מטעמו, בתחום רפואת הנפש, ד"ר נמרוד, שקבע את נכותו הרפואית בתחום הפסיכיאטרי והעמידה על 15% נכות צמיתה.

התאונה הוכרה במל"ל כתאונת עבודה ולתובע אושרו דמי פגיעה ובהמשך נקבעה לתובע נכות צמיתה אורטופדית בשיעור 42.4% מיום 1.3.04 ולאחר הפעלת תקנה 15, במלואה, נכות צמיתה בשיעור 64%.

*** חוות הדעת מצורפות ומסומנות " נספח I."
12. התייחסות לחוו"ד שכנגד:

ראשית, פרופ' נרובאי אינו מומחה כף רגל, ותחום התמחותו בגב, ככל שידוע לח"מ. כאנדרסטייטמנט ייאמר, הועדה שליד המוסד לביטוח לאומי, אינה נוטה להיטיב עם מבוטחים והערכת נכותו של פרופ' נירובאי אינה אף מגעת אליה. כ"כ התובע בהחלט מוכן לכך כי ימונה מומחה שלישי לקביעת נכותו הרפואית.
13. לעניין הנכות התפקודית:

המל"ל העמיד את נכותו התפקודית של התובע על 64% נכות תפקודית.  הכשרתו של התובע חשמלאי, וכפי שמעידות נסיבות פגיעתו ביום התאונה הוא היה פעיל מאוד פיזית ועבודתו היא אינטנסיבית ברובה. "על הרגליים" ולא בניחותא אל מול שקעי חשמל. העבודה היא עבודה פיזית, הכרוכה בטיפוס על סולמות ופיגומים, הרמת משאות, וחציבה בקירות, ויחד עם זאת, עבודה המצריכה גמישות תנועתית, מה שיימנע ממנו, עקב פגיעתו.
14. שכר ערב הפגיעה:

תלושי השכר לחודשים 10/02 ועד 01/03 הוא חודש התאונה מצביעים על שכר ברוטו של 4,789 ₪,  3,960 ש"ח, 3,670₪ ו-7,623 ש"ח.

לפיכך, השכר הממוצע של התובע בארבעת החודשים שלפני התאונה הינו 5,010 ₪ ובשערוך מאמצע התקופה 5,777 ש"ח.

***תלושי שכר מצורפים ומסומנים " נספח II."
מכאן באים אנו לגובה הנזק:

חודש ושנה
שכר שהיה אמור להיות משולם, לולא התאונה
שכר שהתקבל בפועל ככל שזכור לתובע ההפרש שנוצר בגין התאונה
02/03 5,777 0 5,777

03/03 5,777 0 5,777
04/03 5,777 0 5,777

05/03 5,777 0 5,777

06/03 5,777 0 5,777
07/03 5,777 0 5,777

08/03 5,777 0 5,777

09/03 5,777 0 5,777
10/03 5,777 0 5,777

11/03 5,777 0 5,777

12/03 5,777 0 5,777
01/04 5,777 0 5,777

02/04 5,777 0 5,777

03/04 5,777 0 5,777
04/04-01/06
22 חודש'*70% נכות תפקודית
88,965 0 88,965

________________________________________169,843 ₪
15. הפסדים לעבר :

מאז התאונה התובע לא שב ולמעשה הוא אינו יכול לשוב לעבודה כלשהי. את תק' הפסדי השתכרותו יש לחלק לשתיים:

התקופה הראשונה – מיום התאונה ועד ליום 1/3/04 הוא תם מועד נכויותיו הזמניות כפי שקבע המל"ל.

התקופה השנייה- מיום 1/3/04, ועד לחודש הגשת תחשיב נזק זה כפי 70% נכות תפקודית.

 

16. לעניין כאב וסבל:

לפי הנכות האורטופדית בגובה 48.16%, ו-10 לילות אשפוז, אילו היה מדובר בתאונת דרכים, היה משולם לתובע סך של 73,528 ₪ .

בהשוואה לפי פי 7 מהפלת"ד ידרוש התובע בגין ראש נזק זה סך של 500,000 ₪.  הסבל הרב, ההיאחזות בקורת הגג, ההישארות תלוי ועומד באוויר משך דקתיים, הכניעה למסת הגוף,  הנפילה ארצה מגובה רב ובכל כובד המשקל והחבטה ברצפה תוך ספיגת חבלות של ממש – כל אלה יש בהם כדי להצדיק לכל הפחות פסיקת סכום זה.
17. לעניין הפסדי השתכרות בעתיד:

אין מקום לפסוק את הפיצוי על בסיס דרגת הנכות אלא על בסיס ההפסד בפועל ובאשר התובע אינו עובד כלל מאז התאונה. לאור ההפסד המוכח בפועל, ולאור הנכות, ועל בסיס השכר ערב התאונה, על בסיס חישוב אריתמטי יש לפצות ע"ס 1,229,067 ₪.

אלא שברור שבשלב מסוים, אמור היה התובע לשפר שכרו בעתיד, ואף נרמז לתובע על כך ממעבידו שטייגמן בשיחות שביניהם, ומשכך, הפיצוי בגין ראש נזק זה יועמד במעוגל על סך של 1,800,000 ש"ח.

***החישוב לעתיד נערך באמצעות תכנת נמיר ופלט ממנו מצורף ומסומן " נספח III."
18. הפסדי פנסיה:

התובע היה משפר שכרו ואף מפריש ממנו לפנסיה. בגין התאונה הדבר יימנע ממנו  ובשל כך מבוקש לעתיד פיצוי בגין ראש נזק זה בסך של 100,000 ₪.
19. לעניין עזרת צד ג':

במשך כל התקופה שמאז התאונה סעדו את התובע בני משפחתו אימו ואחיו. בתביעתו לגמלת ניידות, התובע מציין התובע את שם אחיו בשמות הנהגים לגביהם מבוקש אישור לנהוג ברכב בהיותו קרוב משפחה אח המטפל וסועד אותו ברב שעות היממה  באופן אינטנסיבי.

***העתק התביעה להטבות על פי הסכם ניידות מצורף ומסומן " נספח IV."

על אף שמדובר ב"נזק מיוחד", וגם כאשר אין ראיות מפורטות בשלב הגשת התחשיב להוצאות שהוצאו, מוסמך בימ"ש לפסוק פיצוי על דרך אומדנה, באם סבירה המסקנה כי ההוצאות הוצאו (וראו ד' קציר פיצויים בשל נזק גוף (כרך א', תשס"ג), עמ' 682 וכן ע"א 5149/94 "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' לוי).

גם כשהתובע לא ממציא ראיות להוכחת הוצאות עבור עזרת הזולת ומאידך, ברי שמצבו הפיזי חייב אותו לקבל עזרה בשכר וכי לא היה בעזרת המשפחה כדי למצות את הנדרש במצבו, ולכן יש לפצותו בסך גלובאלי של 300,000 ₪ לעבר ולעתיד.
20. ניידות:

התובע סובל מכאבים והגבלה בתנועות שתי הרגליים והוא מתקשה  בעמידה והליכה והוא מהלך בצליעה.

ברור שעקב הפגיעה ברגליו של התובע, נפגע כושר הניידות שלו. יכולת ניידותו לקויה באופן משמעותי כתוצאה מהתאונה והראיה, שאף הועדה הרפואית לעררים לניידות במשרד הבריאות קבעה, כי שיעור פגיעתו ונכותו של התובע בתחום הניידות מגיע ל-40% (ראו: נ/6).

מצבו מחייב אמצעי תחבורה נוחים לניידותו של התובע: רכב או מונית. יצוין כי התובע הינו בעל רשיון נהיגה ישראלי וקודם לתאונה ועדיין למעשה הוא נוהג ברכב סוזוקי סוויפט כפי האמור ברשיון הרכב שצורף לתביעת ניידות. רכב זה אינו תואם את מגבלותיו והתובע יצטרך לשאת בעלות רכישת רכב מרווח נוח ותואם את מגבלותיו.

התובע מבקש לשמור על זכותו לעשות לצירוף חוות דעת על ידי כלכלן משה קצין, שהתמחה בנושא תחשיבי עלויות כגון עלות הוצאות אלה עד לסוף תוחלת חייו ואולם לשם פשרה ובשלב זה, הנעדר חוות דעת יוערכו הוצאות אלה בסך של 250,000 ₪ בגין אחזקת רכב וסך של 300,000 ₪ במוניות לפי תלות בהיקף הנסיעות.

***העתק החלטת הוועדה  מצורף ומסומן " נספח V."
21. הוצאות רפואיות לרבות עלות חוו"ד:

מאז התאונה קיבל התובע טפולים רפואיים שונים. הגם שמדובר בתאונת עבודה אין לצפות ממנו כי ישמור על כל קבלה וקבלה שהייתה ברשותו, ולאור האמור ולאור אלה שבנמצא, תוערכנה ההוצאות לעבר ולעתיד בסך גלובאלי בסך 50,000 ש"ח.

 

22. התאמת דיור:

התובע שומר על זכותו גם לצירוף חוות דעת בתחום השיקום ולעניין התאמת דירה. מכל מקום, בשלב זה, מוצע פיצוי של 400,000 ₪, בגין העובדה שהוריו של התובע רכשו דירת קרקע מרווחת בדיוק שנה לאחר התאונה ובעקבותיה !!! שתתאים למגבלותיו של התובע שגר עמם.

***חוזה רכישת הדירה מצורף ומסומן נספח VI."
23. לסיכום:

על יסוד האמור לעיל, ומבלי לפגוע בזכויות התובעת מוצע לפצות את התובע לפי המפורט להלן:
1.  פיצוי עבור נזק שאינו נזק ממוני 500,000
2.   הפסדי השתכרות בעבר 169,843
3.   הפסדי השתכרות בעתיד   1,800,000
4.    הוצאות לרבות עלות חוו"ד  50,000
5.    עזרת צד ג'   300,000
6.  הפסדי פנסיה 100,000
7.  ניידות 300,000
8.  דיור 400,000
סה"כ 3,619,843

לאור כל האמור לעיל, יש להציע כדלקמן:

(א) לחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך 3,619,843 ש"ח.

(ב) לחייב את הנתבעות בהוצאות המשפט, שכ"ט עו"ד, ומע"מ בגובה 20% מהסך לתשלום האמור בסעיף א'.

___________________
אורן בושרי, עו"ד
ב"כ התובע

 

נערך ונחתם היום, ‏יום שלישי 24 ינואר 2006

No votes yet.
Please wait...