תחשיב נזק – שבר בחוליה

בהתאם להחלטת כב' בית המשפט, מתכבד התובע באמצעות בא כוחו להגיש תחשיב אומדן נזקים. כבר בפתיח יודגש, כי תחשיב זה מוגש אך ורק לצורך מו"מ לפשרה בלבד ואינו בגדר הודאה כי אלו בלבד הם נזקיו.

1.    נתונים בסיסיים:
ת.ד. מיום: 24/6/04
גיל ביום התאונה: 20
עיסוק לפני  התאונה: חייל סדיר

2.    נכות וחוו"ד:
התובע נבדק ע"י מומחה רפואי מטעם בימ"ש, פרופ' גנאל, שקבע את נכותו הרפואית בתחום האורטופדי בשיעור 10% בשל שבר בחוליה L-3.
***חוו"ד מצורפת ומסומנת " נספח I."

3.    לעניין הנכות התפקודית:

התובע עבד בבניין אצל אביו, וכפי תצהיר תשובותיו לשאלון, היה אמור לחזור לעבוד אצל אביו, וכדבריו "להיכנס לעסק של אבא".
כיום, בשל מגבלותיו הוא עובד כסייר בחברת שמירה.
עבודה בבניין דורשת עבודה "על הרגליים", טיפוס, גמישות תנועתית, ופיזיות, מה שנמנע ויימנע ממנו, עקב פגיעתו.  בנסיבות, לפי הזיקה בין הפגיעה לעיסוק, יש להגדיל הנכות התפקודית במחצית לפחות.
***תלושי שכר – " נספח II."
*** תצהיר תשובות – " נספח III."

מכאן באים אנו לגובה הנזק:

4.    הפסדים לעבר :
שכרו בתקופת אי הכושר המשיך להיות משולם משך חודשיים על ידי הצבא כאשר נותרו לסוף מניין חודשי השירות – 7 חודשים. משמע, במשך 7 חודשים נחסכה מעימו משכורת צבאית, ובאשר גם לא היה מסוגל אף לעבוד בעבודה אחרת דרוש גלובלית לעבר – סך של 2,300 ₪

5.    לעניין כאב וסבל:
עבור 6 לילות אשפוז, סך של 1,680 ₪ ובעבור הנכות, 15,000 ₪ ובשערוך, סך של כ-18,000 ₪.

6.    לעניין הפסדי השתכרות בעתיד:
התובע כאמור עבד בבניין אצל אביו לתק' זמנית של 3 חודשים לפני הצבא, וכפי תצהיר תשובותיו לשאלון, היה אמור לחזור לעבוד אצל אביו, וכדבריו "להיכנס לעסק של אבא". עבודה בבניין דורשת עבודה "על הרגליים", טיפוס, גמישות תנועתית, ופיזיות, מה שנמנע ויימנע ממנו, עקב פגיעתו.
בשל מגבלותיו התובע עובד כיום כסייר בחברת שמירה ומשתכר סך של 4,000 ₪ נטו.
ראה גם פרק תלונות שבחוו"ד מומחה בית המשפט לעניין זה.

השכר בעבודה הזמנית אצל האבא (עד 3,000 ₪) אינו משקף את פוטנציאל ההשתכרות של התובע. לכל הפחות, יש להביא בחשבון השכר הממוצע במשק, לאור העובדה כי התובע היה חייל בשירות סדיר, בגיל 20 במועד האירוע.

לפי מקדם היוון, 292.9 (עד גיל 67, גיל היציאה לפנסיה) X 15% נכות תפקודית X 6,853 ₪ (השכר הממוצע במשק) = 301,000 ₪.

7.    לעניין עזרת צד ג':

על אף שמדובר ב"נזק מיוחד", וגם כאשר אין ראיות מפורטות בשלב הגשת התחשיב להוצאות שהוצאו, מוסמך בימ"ש לפסוק פיצוי על דרך אומדנה, באם סבירה המסקנה כי ההוצאות הוצאו (וראו ד' קציר פיצויים בשל נזק גוף (כרך א', תשס"ג), עמ' 682 וכן ע"א 5149/94 "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' לוי).

גם כשהתובע לא ממציא ראיות להוכחת הוצאות עבור עזרת הזולת ומאידך, ברי שמצבו הפיזי חייב אותו לקבל עזרה בשכר, בטח בתק' האשפוז, וכי לא היה בעזרת המשפחה כדי למצות את הנדרש במצבו, ולכן יש לפצותו בסך גלובאלי של 20,000 ₪ לעבר ולעתיד.

8.    הוצאות רפואיות לרבות עלות חוו"ד:
מאז התאונה קיבל התובע טפולים רפואיים שונים. הוא לא שמר על כל קבלה וקבלה ומה גם שאין לצפות ממנו כי ישמור על כל קבלה וקבלה שהייתה ברשותו, אך בכ"ז, תוערכנה ההוצאות לעבר ולעתיד בסך גלובאלי בסך 20,000 ש"ח.
לסיכום:

על יסוד האמור לעיל, ומבלי לפגוע בזכויות התובע מוצע לפצות את התובע לפי המפורט להלן:

1.        פיצוי עבור נזק שאינו נזק ממוני    18,000
2.         הפסדי השתכרות בעבר    2,100
3.         הפסדי השתכרות בעתיד      301,000
4.          הוצאות       20,000
5.          עזרת צד ג'      20,000
סה"כ    361,100

לאור כל האמור לעיל, יש להציע כדלקמן:

(א)    לחייב הנ' ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך 361,100 ש"ח.

(ב)    לחייב בהוצאות המשפט, שכ"ט עו"ד, ומע"מ בגובה 11% מהסך לתשלום האמור בסעיף א'.

___________________
אורן בושרי, עו"ד
ב"כ התובע

No votes yet.
Please wait...