תחשיב נזק – צלקת

1.    בהתאם להחלטה קמא של כבוד בית המשפט, מתכבד התובע באמצעות בא כוחו להגיש תחשיב נזקיו. תחשיב זה מוגש אך ורק לצורך מו"מ לפשרה בלבד ואינו בגדר הודאה כי אלו בלבד הם נזקי התובע.

כזכור הוגשה התביעה כנגד הנתבעת החבה פיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע. ביום 29 באפריל 2005 התהלך התובע בעיר מודיעין, בשד' יצחק רבין, המהווה ציר ראשי ומרכזי בעיר. בקטע דרך מסוים, נתקל התובע באלומת ברזל, שהתעקמה, ויצאה ובלטה מבסיסה, בסיס המהווה גדר, בצורת גליל, הסובב עץ נטוע במדרכה.

2.    כתוצאה מהיתקלותו של התובע באלומת הברזל, נחבל התובע חבלות של ממש ולמצער, פניו הושחתו לעד.

3.    כתוצאה מהיתקלותו של התובע באלומת הברזל, למצער, פניו הושחתו לעד. החתכים בפניו הותירו צלקות מכערות ומכאיבות עקצוצים ותחושות של צריבה ולמעשה לעד, באשר אין צפי להטבה במצבו זה.

***תמונה ממקום האירוע + תמונה עדכנית ליום הגשת התביעה מצורפת ומסומנת "נספח I."
***העתק תיעוד הטיפול העוקב מצורף ומסומן " נספח II."

4.    כתוצאה מהתאונה, נבדק התובע ע"י פלסטיקאי, ד"ר כהנוביץ אשר קבע כי דרגת נכותו הנה בשיעור של 10% לפי תקנות המל"ל (קביעת דרגת נכות רפואית).

***מצ"ב כ"נספח III." לתביעה חוות הדעת בעניין זה והמהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.

5.    עוד הוסיף ד"ר כהנוביץ כי עלות הניתוח המתקן לצלקת בפנים הינו בסך 28,000 ₪ ובצירוף מע"מ.

מכאן באים אנו לגובה הנזק:

לעניין אבדן סיכוי להינשא וכאב וסבל:

על בסיס הנכות הרפואית המוערכת, וללא יחסיות לפלת"ד, מוצע סך של 250,000 ₪  בעבור ראש נזק זה.

עקב הצלקת המכערת, נגרמה פגיעה ממשית בתדמיתו כנער ככול הנערים ועקב הפגיעה במראה האסתטי בגיל הבגרות נפגע בטחונו העצמי של התובע כליל.

עקב הצלקת המכערת בפניה, ממעיט וימעיט התובע לצאת לבילויים עם חברים וליהנות עם בני גילו. עקב המראה המכוער והחריג של פניו, נגרם לתובע שיבוש מהלך חיים תקין ממועד הפגיעה ובכל תקופת לימודיו היסודיים התיכוניים ובתק' שיבואו אחרי כן.

יש להביא במיוחד בגין אובדן סיכוי להינשא או לכל הפחות בגין הקטנת הסיכוי בשל מראה פניו.

מוצע כאמור סך של 250,000 ₪ בגין הכאב וסבל והאובדן סיכוי להינשא.

לעניין הפסדי השתכרות בעתיד:

כב' הש' דיבון התוותה דרך לבחינת הפגיעה האפשרית של נכות פלסטית בכושר השתכרות של נפגע בפסק הדין בענין ת.א. (הרצליה) 1432/86 ענת אליאב נ' נגה אלקטרוניקה בע"מ ואח', פורסם בצלטנר 608 (לב) 11:

"חזותו החיצונית של אדם על כל מרכיביה הוא כרטיס הביקור שלו, וכאשר הוא מתמודד על מקום עבודה יחד עם מועמדים נוספים יפסלו באופן סביר במיון הראשוני אלה שעושים רושם שלילי על המראיין הן בחזותם והן באישיותם".

ובאימפליקציה: ברי כי התובע יתקשה למצוא עבודה אשר דורשת יופי חיצוני דוגמת דוגמנות על סוגיה באשר לולא התאונה, ניראה שבהחלט ייתכן, כי היה עולה בידו להשיג עבודה שכזו.

לא זו אף זו אלא שהתובע, על פי גילו, יסבול כל חייו מכך שיהיו דלתות שתסגרנה בפניו בטרם יועמדו כישוריו למבחן תפקיד ספציפי – וזאת רק בשל הפגם שמראה פניו.

על הצמצום הזה שבמספר מקומות העבודה שיהיו פתוחים בפניו ועל העובדה שיידרש לזמן רב יותר על-מנת למצוא עבודה – זכאי התובע לפיצוי.

כושרו של התובע להתפרנס יהיה קשור קשר אמיץ בכושרו להתמודד על מקומו בשוק העבודה. בהתמודדות זו יזכה אדם עם פנים נקיות מכל פגם לנקודות זכות על זה שבפניו צלקות או פנים מכוערות.

כב' השופטת ח. ויינבאום וולצקי מצאה לנכון להעניק פיצוי לעתיד, ורק בראש נזק זה, בגובה 20,000 ₪ בגין נכות צלקתית קלה של 10% ברגל (!). זאת מחמת שדבר הצלקת "ניכר לעין בעת שהתובעת תלבש בגד קצר שחושף את הרגל.".

התובע יטען כי אם כך שם,  קל וחומר למי שהצלקת היא במקום חשוף כמו הפנים. משכך, מוצע לעתיד סך כדקלמן:

191,031 ₪ = 310.6 [מקדם היוון מגיל 20 ועד  גיל 70x [ 7,688 ₪ [השכר הממוצע במשק] X 0.8 [מקדם היוון כפול ל-8 שנים] X 10% נכות תפקודית.

לעניין הוצאות רפואיות, נסיעות, ונלוות:

מאז התאונות קיבל התובע טיפולים רפואיים שונים. לבד מעלות הניתוח המתקן לצלקת בפנים בסך 28,000 ₪ ובצירוף מע"מ תוערכנה כלל ההוצאות בסך גלובאלי השווה ל- 50,000 ₪.

הוצאות לצורכי איפור לעתיד:

היום התובע כבן 13 שנים. עתה משהגיע לגיל ההתבגרות, יידרש התובע לאפר את הצלקת על מנת לטשטשה.

פועל יוצא של צורך זה הוא כי התובע יסבול מהוצאות מוגברות בגין רכישת תכשירי איפור, אפילו יהא זה לשם טשטוש הצלקת בלבד.

התובע אף יידרש ללמוד כיצד לאפר את הצלקת לימוד שיהווה הוצאה חד פעמית. בנוסף יזדקק התובע לחומרים לרבות חומרים לניקוי הפנים והסרת האיפור וחומרי האיפור עצמם.

כן קיימת סבירות גבוהה שהתובע יבקש לאפר פניו אצל מאפר מקצועי, ביום חתונתו למשל.

שירותים אלה אינם ניתנים במסגרת חוק בריאות ממלכתי.  יש לזכור ולהניח שאם עסקינן היה בתובעת, הרי מירב הסיכויים הם שהייתה היא מאפרת את פניה כך או כך, וכאמור לא כך התובע.

לפיכך, יש לקבוע לפיכך, כי התובע זכאי לפיצוי בגין ראש נזק זה על-מנת שיתאפשר לו לצאת מביתו בבוקר בתחושה שהצלקת אינה בולטת.

בגין  ראש נזק זה ולרבות הדרכה באיפור, וקבלת שירותי איפור מקצועי באירועים מסוימים מוצע לפי הוצאה חודשית של 150 ₪: 31,500 ₪ = 210 [מקדם היוון לפי אמצע תקופה, ללא היוון כפולx 150 ₪

לסיכום:

על יסוד האמור לעיל, ומבלי לפגוע בזכויות התובע מוצע כי הנתבעות יפצו את התובע לפי המפורט להלן:

(א)     פיצוי עבור נזק שאינו נזק ממון    250,000     ₪.
(ב)     הפסדי השתכרות בעבר                 0,000     ₪.
(ג)      הפסדי השתכרות בעתיד               191,000     ₪.
(ד)     הוצאות רפואיות וניתוח מתקן     50,000       ₪.
(ה)     הוצאות בגין איפור             31,000     ₪.

לאור כל האמור לעיל, יש להציע כדלקמן:

(א)    לחייב את הנתבעת, לשלם לתובע הסך של 522,000  הנ"ל.

(ב)    לחייב את הנתבעות בהוצאות המשפט, שכ"ט עו"ד, בגובה 20% מהסך לתשלום ובתוספת מע"מ.

No votes yet.
Please wait...