תביעת לשון הרע

שופט בית המשפט המחוזי לשעבר, ד"ר גבריאל קלינג סיפר כי כאשר הגיע אליו, בעת שהיה עו"ד, לקוח שביקש להגיש דרכו תביעת לשון הרע הוא היה מנסה להוריד אותו מהעניין, ואם לא היה מצליח בכך, היה מעבירו לעו"ד אחר. אלא שזכותו של אדם להיאבק במי שהשפיל אותו בעיני הבריות או שם אותו למטרה לשנאה, לבוז או ללעג.

אז ברור שאם דבר הפרסום הוא אמיתי אין ולא קמה עילה לתביעה.  למעשה תהא הגנה גם לביטוי שקרי אם הנתבע יוכל להוכיח תום לב. גם  הבעת דעה  או ביקורת לכשעצמם חסינים בפני תביעת לשון הרע. אלא שהעובדות שעליהם מבוססת הצריכות להיות אמיתיות.

הפיצויים
אם א' מבזה את ב' בכך שהוא מפרסם כנגדו פרסום שקרי וב' הוכיח כי אחר הפרסום הוא פוטר מעבודתו ובגין הפרסום כבר אף אחד לא מבקש לשכור את שירותיו, ברמה כזו ששכרו ירד מ-10,000 ש"ח ל-5,000 ש"ח, הוא יוכל לתבוע את ההפרש שבהכנסותיו, אם הוא מוצדק בנסיבות, בהיוון עד ליציאתו לפנסיה. מדובר אם כך בסכומים גבוהים הבאים ליתן פיצוי מחושב אריתמטית.

יחד עם זאת, גם אם השכר לא פחת, ולא ניתן להוכיח מה שנקרא הפסדי השתכרות, עדיין יוכל ב' לתבע את א' אולם לבית המשפט לא יהא אלא לפסוק סכום שאינו גבוה מ-50,000 ש"ח.


 

No votes yet.
Please wait...