תביעות סיעוד

תביעות סיעוד נגד חברות ביטוח

תביעות סיעוד נגד חברות ביטוח הן פתרון טוב לעצור את ההתכתבות המתישה מול חב׳ הביטוח ולגרום לה לחשוב לשלם. 

מדוע? כי תביעה תחייב את חב׳ הביטוח להוציא כספים לעורכי דין מטעמם. וכי בבית המשפט שופטים שעשויים לפרש את הגדרות המצב הסיעודי (ADL ברחצה, בקימה, באכילה ראו מסגרת) לטובת המבוטחים. לרב זו שאלה של פרשנות. 

כדי לזכות בתביעה, על המבוטח להוכיח שהוא במצב של פעולות היומיום, (מאנגלית – ADL – Activities of Daily Living). רוב הפוליסות דורשות אי תפקודיות ב-3 מתוך 6 הפעולות הבאות:

  • לקום
  • להתלבש
  • להתרחץ
  • להתנייד (באמצעות כיסא גלגלים / מרותק למיטה. קביים / מקל הליכה/ הליכון נחשב נייד)
  • לאכול
  • לשלוט בסוגרים
תביעות סיעוד

פרשנות ההגדרות שבפוליסה

פרשנות ההגדרות שבפוליסה היא שם המשחק. מבוטח שמבצע פעולות בהשגחה רואים אותו כמי שאינו מסוגל לבצע את הפעולה. אם יכול למרוח לעצמו פרוסת לחם, או לאכול מאריזה מוכנה, אבל לא לבשל הוא בגדר מי שאינו יכול לאכול. אם הוא יכול לסבן רק חלק מגופו או יכול להתלבש רק בפלג גוף עליון ולא תחתון או ההיפך, לא ייחשב כמי מצליח לרחוץ או להתלבש. אלו רק חלק מהמחלוקות בתביעות סיעוד.  

קשישים

בקשישים, כדאי לשקול הגשת בקשה לגביית עדות מוקדמת. כך משיגים את הקדמת מועד הדיון – פתרון כדי להעיד תובע שנוטה למות. תקנה 171(א) מסמיכה את בית המשפט לגבות עדות מוקדמת אם הקשיש נמצא בסכנת חיים וקיים חשש אמיתי כי ילך לעולמו חו”ח בטרם תישמע עדותו.

תביעות סיעוד לאחר פטירה

תביעה לאחר פטירה אפשרית. הבעיה הטמונה בה, קשורה אך ורק ביכולת להוכיח את המצב הסיעודי. אם המצב הסיעודי נלמד מהחומר הרפואי, הבעיה באה על פתרונה.  

5/5
דילוג לתוכן