תביעה – שיתוק בניתוח טחורים

א. הקדמה:

עניינה של תובענה זו, רשלנות רפואית חמורה ביותר בעת ניתוח פשוט, אלקטיבי, לכריתת טחורים, ואשר בעטיו נגרמה לתובע פגיעה נוירולוגית קשה, ברגליו דווקא – פגיעה אשר מקורה בפיבולה (ברך) בכלל – הרחק מהנקודה בה בוצע הניתוח.

המדובר בניתוח אשר בוצע תוך זלזול בוטה בגופו של התובע, תוך הטעיה והצגת מצג שווא, וללא קבלת הסכמה מדעת – וסופו בנזק נוירולוגי בלתי הפיך של שיתוק (Foot Drop) ואשר שינה את מהלך חייו של התובע מן הקצה אל הקצה, הכל כפי שיפורט להלן.
ב. זהות בעלי הדין:

1. שרון מ. (להלן: "התובע" ו/או "שרון") הוא רווק, יליד 1973, בן 32 בסה"כ. שרון שימש עד לקרות האירוע נשוא התביעה כאיש שירות ותמיכה בחב' "בזק" והא בעל הכשרה כהנדסאי חשמל.

2. הנתבע מס' 1 הינו רופא כירורג אשר בכל המועדים הרלוונטיים לכתב תביעה זה טיפל וניתח את התובע תוך הצגת מצגים שונים לגבי מיומנותו ו/או מומחיותו ו/או פשטות הניתוח ו/או מהותו לרבות היעדר הסיכונים שבו כמפורט להלן.

3. הנתבעת מס' 2 הינה חברה המפעילה מרכז רפואי והיא הייתה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה זו הבעלים ו/או המחזיקה ו/או המעבידה של עובדי ביה"ח (להלן: "בית החולים"). עובדי בית החולים, האחיות וכל הצוות הרפואי הנם שלוחיה ו/או פועליה ו/או עושי דברה של נתבעת זו והם אחראים כלפי התובע באחריות ישירה ו/או שלוחית לתוצאות המעשים הרשלניים, המחדלים הרשלניים, העוולות והפרת החוזה כלפי התובע כמפורט בכתב תביעה זה.

ג. תשתית עובדתית:

4. בחודש דצמבר 2004 אושפז שרון (להלן: "התובע") בבית החולים "אסותא" כאמור לשם ניתוח לכריתת טחורים, הגם שלבד מבעיה רפואית קלה זו היה מצבו הבריאותי של התובע מצוין, מי שניהל אורח חיים ספורטיבי, ובטח שלא סבל ממחלות ו/או מאירועים בריאותיים חריגים אחרים, לרבות ברגליו.

5. בהקשר זה הגיע התובע לייעוץ אצל הנתבע מס' 1, אשר מצידו הציג לתובע מצג לפיו כל טיפול אחר מלבד הניתוח, במקרה של התובע, הינו חסר ערך וכי התערבות ניתוחית הכרחית, באשר אין טיפולים אחרים מועילים ומה גם שהניתוח פשוט, שהוא ייערך בין רבע שעה ל-20 דקות ושהוא נעדר סיכונים. לכן, אין מקום לדאגה מפני תוצאותיו, הסביר. אודותיו סיפר הנתבע מס' 1, כי הוא בעל ניסיון רב בביצוע ניתוחים מסוג הניתוחים שעבר התובע ועל פי הסברים אלה, נתן התובע הסכמתו.

6. התובע הוחתם על טופס הסכמה לניתוח אך שוב יודגש. לא הוסברו לו הסיכונים והסיכויים של הניתוח, ובכלל זה הסיכון מסוג הנזק שנגרם לו.  נהפוך הוא, הוצג לו מצג שווא לפיו לא צפויים כלל סיבוכים, וכי ניתוח טחורים הוא התערבות כירורגית פשוטה.

7. ביום 2/12/04 הוכנס התובע אל חדר ניתוח. התובע עבר הניתוח, בהרדמה ספינאלית, חש כאבים בזריקה, ושעות לאחר הניתוח, התברר לתובע כי אין הוא יכול להתהלך כלל, כי הוא סובל מתחושה של "זרמים" וכאבים בעלי אופי "שורף" ו"דוקר" בקרסוליים ובכפות הרגליים, כי הוא חש "זרמים" מהעכוזים לאורך שתי הרגליים, כאבים מחמירים בתנועה, כולל ישיבה, כיפוף, עמידה או הליכה וכן קושי להישאר בתנוחה קבועה, כגון עמידה או ישיבה, לפרקי זמן סבירים.

8. לפשר מצבו הוסבר לו, וזאת על ידי הצוות הרפואי, כי הדבר קשור בחומר ההרדמה שבגופו. אלא שלא כך היה. הסיבה הייתה קשורה לפגיעה קשה בשתי כפות הרגליים עקב לכידת העצבים הפרונאלים באזור הברכיים בעת הניתוח (!). בדיקת EMG מאוחרת מיום 29/12 מאששת הנזק הנטען. עוד יצוין, כי בבדיקת MRI שנערכה לתובע לאחר הניתוח, נצפו 3 בלטי דיסק.

מכל מקום, אט אט הבינו הנתבעים, כי דין טענות התובע להיבדק. כבר למחרת הניתוח, הוזמן מרדים לבדוק את התובע.

9. התובע התלונן בפני הנתבע מס' 1 על הנזק שנגרם בניתוח ועל הפער בין הבטחותיו לפני הניתוח ותוצאות הניתוח וכל שהיה בידי הנתבע מס' 1 הוא להטיח בפני התובע האשמות כי התובע "פחדן" ו"עושה הצגות" וכי לא אונה לו רע. כה מהיר חימה, כה נחוש, וכה בטוח בדבריו היה הנתבע מס' 1, עד כי הוא ניגש לתובע, ובידיו, תלש חלק משערות שתי רגליו של התובע, בניסיון להוכיח כי אין טענות התובע אמת וכי אין נכון שאין תחושה ברגליו.

10. התובע שוחרר לביתו, בבוקר יום שישי, יום 3/12/04, ולמחרת היום שב לבית החולים באשר לא חל שום שינוי במצבו.

11.  אז, הבינו הנתבעים כי יש להשאיר התובע במחלקה לשם השגחה ואישפוז. כך היה משך מס' ימים, ו-8 ימים אחר הניתוח התובע הועבר למחלקת שיקום בביה"ח לוינשטיין שם שהה עד ליום 21/12/2004.  הוא שוחרר עם המלצות למעקב רפואי, נוירולוגי, המשך פיזיותראפיה לחיזוק השרירים, שיפור ניידות, וביקורת שנה ממועד השיחרור.

*** מצ"ב סיכום אשפוז בית החולים "אסותא" כחלק בלתי נפרד מכתב התביעה ומסומן כ"נספח I.".

*** מצ"ב סיכום אשפוז "בית לוינשטיין" כחלק בלתי נפרד מכתב התביעה ומסומן כ"נספח II.".
ד. רשלנות:

12. התובע יטען כי קיים חסר ו/או פער ו/או מצג שווא בין הרישום הרפואי לבין תיאור האירועים כפי שהתרחשו בפועל וכי הדבר נובע מרשלנות רישומית.  רישומי הנתבעים בנוגע למה שהתרחש, לקויים ביותר, וחסרים ועל כן, בין היתר, יש להחיל בנסיבות המקרה את הכלל "הדבר מעיד על עצמו" ועל הנתבעים הראייה שלא התרשלו.

13. החסר הראייתי ברשומות הרפואיות עלול להקשות את הוכחת התביעה ועל כן יטען התובע כי נגרם לו נזק ראייתי כמשמעותו בדין, ועל כן יש להחיל בנסיבות המקרה את הכלל לפיו "הדבר מדבר בעדו" ולקבוע שדי ברשלנות הרישומית כדי לחייב הנתבעים באחריות לנזקיו. עילה זו של נזק ראייתי כשלעצמה מקנה זכות לפיצויים לתובע שניזוק.

14. עוד יטען התובע לחילופין, כי אין הוא יודע ואינו יכול לדעת בנסיבות מה היו למעשה הנסיבות שהביאו לקרות הנזק. וכי נזקו של התובע נגרם במהלך הטיפול ו/או הניתוח ו/או תוך כדי ועקב הטיפול ו/או המעשה ו/או המחדל הרפואי שבוצע בתובע ע"י הנתבעים ו/או מי מטעמם, עליהם הייתה להם שליטה, וכי אירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעים לא נקטו בזהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהם נקטו בזהירות סבירה בעת הטיפול ו/או הניתוח לפניו או במהלכו, וכן כי על הנתבעים הראיה שלא היה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק בהתרשלות שיחובו בגינה.

לחילופין, התובע יטען בנוסף כי שימוש במכשור רפואי לשם התערבות כירורגית כפי שנעשתה בעניינו, וכפי שמוכרת בניתוח לכריתת טחורים, הנו "דבר מסוכן" כמשמעותו בפקודת הנזיקין וכי הנתבעים היו הבעלים ו/או בעלי השליטה ו/או הממונים על כל מהלך הטיפול המסוכן ועל כן עליהם נטל הראיה כי לא התרשלו.

15.  התובע יוסיף ויטען הנתבעים ו/או מי מעובדיה ו/או שלוחיה ו/או פועליה ו/או עושי דברם כולם או מקצתם ו/או מי מהם הפרו את ההסכם המפורש או מכללא הקיים עם התובע בדבר מתן טיפול רפואי נאות, סביר ומקובל ו/או בדבר גילוי מידע נאות על כן על הנתבע לפצות את התובע על מלוא נזקיו על פי דיני החוזים ו/או כל דין רלבנטי אחר.

16. עוד נטען כי הנתבעים ו/או מי מעובדיהם ו/או שלוחיהם ו/או פועליהם ו/או עושי דברם כולם או מקצתם ו/או מי מהם הפרו את התחייבויותיהם בכך שפעלו שלא בתום לב ולא בדרך מקובלת בקיום חיוביהם כלפי התובע.

17. התובע יטען כי היה על הנתבעים ליתן טיפול ברמה רפואית גבוהה מהטיפול המקובל ברפואה הציבורית ולפיכך משלא עשו כן, הפרו את ההסכם המיוחד עם התובע באופן המקנה לתובע זכות לפיצויים בשל הפרת הסכם.

18. התובע יטען כי המצג שהוצג בפניו, הן בעל פה והן על ידי התנהגות הנתבעים היה באופן מכוון בלתי נכון בעליל, מסולף ומטעה וכוון לכך שהתובע יפעל לפיו ומשכך, הוא מהווה מצג שווא רשלני ו/או תרמית במעשה ו/או במחדל ו/או שקר מפגיע כמשמעם בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין).

19. התובע יטען כי המצגים שהוצגו בפניו, ביודעין ו/או תוך עצימת עיניים, מהווים מידע כוזב בדבר יכולת הנתבעים לעמוד בהבטחות שנתנו והסתרה מכוונת של האמת ומקנים לו עילת תביעה לפיצויים לפי פקודת הנזיקין ו/או דיני החוזים ו/או דיני עשיית עושר ולא במשפט ו/או כל דין אחר כאשר עקב היותו שרוי במצוקה, חסר ידע עצמי ובמצב של לחץ נפשי ולאחר שהנתבע מס' 1 הדגיש בפניו מס' פעמים כי כלל אין סיכונים, ועל בסיס דברים אלו הסכים התובע לניתוח.

20. לחילופין, כתוצאה ממעשי ו/או מחדלי הנתבעים, טעה התובע והוטעה ע"י מצגי השווא שהוצגו לו ע"י נתבע מס' 1 בחוסר תום לב, בכל הנוגע להעדפת טיפולים חלופיים ו/או להעדר הסיכונים המהותיים הכרוכים בטיפול המוצע ו/או למיומנות ורמת הידע הרפואי ו/או ליכולת הנתבעים לטפל בבעייתו של התובע.

21. התובע יטען כי לא היה מודע ו/או לא נתן הסכמתו מדעת לביצוע הניתוח כמשמעותו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996.

22. התובע יטען כי המצגים שהוצגו בפניו מהווים הטעיה כמשמעה בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן: חוק החוזים). התנהגות הנתבעים כאמור מקנה לתובע זכות לפיצויים בשל הפרת הסכם על פי הסעדים המוקנים לו בדין.

23. התובע יטען כי מתקיימת מצד הנתבעים עוולה של תקיפה כמשמעותה בסעיף 23 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

24. לחילופין, יטען התובע, כי על הנתבעים לפצותו בגין עילת תביעה עצמאית ונפרדת, על כך שמנעו ממנו מידע אשר היה מסייע לו לקבל החלטה תוך הסכמה מדעת לטיפול הרפואי, ובכך שללו את זכות התובע לאוטונומיה על גופו כמו גם לקבל החלטה מדעת בהתאם לרצונו וטובתו.

25. התובע יטען כי הנתבעים חדלו משקלול חיוניות ניתוח כריתת טחורים שהוא למעשה אלקטיבי (שאינו דחוף) ו/או סיכויי הצלחתו אל מול תדירות הסיבוך האפשרי ומידת חומרתו, כל אלו לעומת שיטות הטיפול המוכרות ומשכך בצעו אבחון כושל ו/או לא מתאים ו/או לא מקצועי.

התובע יטען כי ההסבר הנדרש לקבלת הסכמה מדעת לניתוח אלקטיבי שאף בלעדיו ניתן לנהל אורח חיים רגיל נכלל ברף העליון של חובת הגילוי והוא כולל בנוסף להתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים. זאת, גם אם סיבוכים אלה נדירים.

26. התובע יטען כי היה על הנתבעים להודיע לו כי קיימים עוד טיפולים חילופיים לרבות הימנעות מהניתוח המוצע, וכי הנתבע מס' 1, טען באזניו דבר השונה בתכלית מכך וכי לא קיימים תחליפים לבעיה מהסוג שאובחנה אצל התובע.

27.  התובע יטען כי לו הייתה מקוימת זכותו להחלטה אוטונומית ואילו היו ניתנים כל ההסברים ומפורטים ומומחשים הסיכונים והסיבוכים הוא לא היה פונה לבצע את הניתוח וכי התובע שודל לעבור את הניתוח תוך שהוצג לו מצג שווא רשלני.

28. התובע יטען עוד כי בהתנהגות הרשלנית ו/או ההתרשלות ו/או חוסר המיומנות של הנתבעים ו/ או מי מטעמם נגרם לתובע נזק חמור ובלתי הפיך בעקבות הניתוח.

29. התובע יטען כי הנתבע מס' 1 השתמש בשיטת טיפול בה שוכב התובע בתנוחת ליטוטומיה שהיא מסוכנת ו/או בלתי זהירה ו/או בלתי מקצועית אשר היה בה די להביא את התובע לסיבוך הרפואי ממנו הנו סובל כיום, שגרם לנזק מסוג הנזק שנגרם לתובע.

30. התובע מס' 1 יטען כי הנתבעים זלזלו בגופו של התובע ונמנעו מלהציע מצע למשכב גופו של התובע בעת הניתוח.

31. התובע יטען  כי הנתבעים כשלו מלהתייעץ ו/או להחליט באופן מקצועי כל זאת בניגוד לדרך בה רופא סביר היה נוהג.

32. התובע יטען כי הנתבעת מס' 2 לא דאגה לפקח באופן הולם על התנהגותו ו/או דרך הטיפול של הנתבע מס' 1.

33. לחילופי חילופין, ומבלי להודות כי חובת הראיה עליו, יטען התובע כי הנזק אירע בשל התרשלותם ו/או רשלנותם ו/או חוסר זהירותם ו/או הפרת הוראות שבחוק מצידם של הנתבעים ו/או מי מטעמם והנם אחראים באחריות ישירה ו/או באחריות שלוחית ואשר מתבטאים בין היתר במעשים ו/או במחדלים הבאים:

א. התרשלו ביישום אופן תנוחה לתובע ו/או
ב. לא דאגו, וביניהם, המרדימה, כי לא יהא שינוי באופן תנוחת התובע בעת הניתוח ו/או
ג. לא טיפלו בתובע בדרך הראויה והמקובלת ו/או לא נקטו בפעולות הנחוצות בכדי להבטיח אבחון מדויק ו/או
ד. לא דאגו לריפוד המעמדים עליהם נחו ברכיו של התובע ו/או
ה. לא דאגו למנוע מעצביו של התובע להילחץ בעת הניתוח ו/או
ו. לא נתנו דעתם לעובדה כי העצבים של התובע שנפגעו הינם פגיעים ו/או
ז. לא דאגו להתעדכן בספרות מקצועית ו/או
ח. ניהלו ניתוח בדוחק זמן ו/או
ט. הנהיגו שיטת טיפול לא מתאימה ו/או לא נהוגה ו/או
י. לא דאגו להעסיק רופאים ו/או מרדימים מיומנים ו/או
יא. לא עשו כל שביכולתם למנוע את הנזקים ו/או
יב. הגישו טיפול רפואי ו/או תכננו ו/או ביצעו את הניתוח בחוסר מיומנות ו/או בחוסר בקיאות בנסיבות העניין ו/או
יג. שקלו שיקולים זרים ובין היתר כלכליים בביצוע הניתוח ו/או פעלו בניגוד לעקרון טובת המטופל ו/או
יד. לא השתמשו בידע הרפואי הסביר המקובל ו/או פרקטיקה רפואית מקובלת וסבירה ו/או לא נהגו כפי שרופא ו/או צוות רפואי סביר נבון ומיומן היה צריך לנהוג בנסיבות העניין ו/או
טו. הפרו את חובות הזהירות כלפי התובע ו/או
טז. הפרו את ההסכם המפורט ו/או מכללא בין הצדדים ו/או
יז. לא דאגו להתייעץ עם רופאים בכירים ו/או מומחים אחרים

34. בנוסף ולחילופין הפרו הנתבעים ו/או מי מטעמם חובות חקוקות הקבועות בין היתר בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 ו/או את הוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996 ו/או פעלו בניגוד להוראות והנחיות משרד הבריאות ו/או פקודת בריאות העם על חקיקת המשנה שהותקנה על פיו, ו/או בחוק החוזים, התשל"ג – 1977, תקנות בריאות העם (טופסי הסכמה), התשמ"ד – 1984 ובכך הפרו חובות חקוקות כמשמעות המונח בסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
ה. חוו"ד רפואית:

35. פרופ' דיוויד ניב, מומחה בהרדמה, וד"ר מלצמן צייחין אלכסנדר, מומחה בנוירולוגיה, חיוו דעתם, באופן משולב, בשאלת הנזק הנוירולוגי לצמיתות, שנותר אצל התובע ובשאלת הסיבתיות, וקבעו כי לתובע נותרה נכות נוירולוגית של 36%, לפי סעיף 32(2) א' 3, וזאת בגין שיתוק דו צדדי בצורה קשה של עצב פרונאלי. בהתחשב באופן העיצבי הנוירופטי של כאביו של שרון, ובגין תסמונת התנהגות לכאב, הוסיפו והעריכו כך שנכותו הצמיתה המשוקללת הינה 78%.

עוד חיוו דעתם המומחים הנ"ל כאמור ביחס לקשר הסיבתי שבין הניתוח לנזק וקבעו כי קרוב לוודאי הנזק הוא תוצאה של לחץ באזור ראש הפיבולה (ברך) בעת שכיבתו של התובע בניתוח.

*** מצ"ב חוו"ד כחלק בלתי נפרד מכתב התביעה ומסומן כ"נספח III.".
ו. הנזק:

36. התובע יטען כי הנתבעים חייבים לפצותו ו/או לשפותו בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה מכוח דיני הנזיקין ו/או דיני החוזים ו/או כל דין אחר.

37. התובע יטען כי בעיותיו הרפואיות מתפרשות על פני תחומי רפואה שונים, והוא שומר על זכותו להמציא לבית המשפט חוות דעת רפואיות מתחומי האורטופדיה והפסיכיאטריה הפרוקטולוגיה והאורולוגיה, ועוד ככל שיידרש להערכת נזקיו, או ביאור הקשר הסיבתי, לרבות בשאלת האחריות.

38. נכותו ומגבלותיו של התובע מכתיבים לו צרכים אשר אדם רגיל ובריא אינו זקוק להם.  התובע נזקק ויזדקק לטיפולים בריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה וטיפולים רפואיים שיקומיים נוספים.

39. התובע יזדקק לטיפולים תומכים ומעקב קבוע לצורך תמיכה בו ובמשפחתו להתמודדות עם נכותו וההשלכות הכרוכות בכך.

40. התובע יזקק למעקב רפואי ותרופתי קבוע בקשר למגבלותיו הרפואיות.

41. כתוצאה מהתרשלות הנתבעים כאמור נגרמו לתובע נזקים כדלקמן:

א. הפסד השתכרות ו/או אבדן כושר השתכרות לעבר. לרבות תנאים סוציאליים ופנסיה.  התובע יטען בהקשר זה כי היה בעל כושר השתכרות גבוה ורשלנות הנתבעים מנעה ממנו לממש את יכולתו וכישוריו כהנדסאי חשמל: 50,000 ₪
ב. עזרת צד ג', סיעוד והשגחה מיוחדת: 40,000 ₪
ג. ניידות.
ד. דיור.
ה. טיפולים והוצאות רפואיות: התובע יזדקק למעקב רפואי, לרבות: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ייעוץ פסיכולוגי לפי הצורך וכן ייעוץ מיני ואח'. עוד יזדקק לטיפולים משקמים נוסח שחייה וחדר כושר.
ו. הוצאות רפואיות כולל אש"ל, נסיעות, הוצאות לטיפולים, ניתוחים, טיסות וביקורים אצל מומחים, הוצאות עבור תקופת השיקום באסותא ובבית לוינשטיין, לינה, וכלכלה.
ז. הוצאות בגין תרופות נוירונטין, פרפנן, רסיטל ועוד (ראה עמ' 3 לחוו"ד): 10,000 ש"ח
ח. הוצאות בגין רכישת אביזרי שיקום, כולל סדים פיניים:      10,000 ₪
ט. הוצאות עבור חוות דעת רפואיות:                  20,000 ₪
י. נזק שאינו ממוני: כאב וסבל ואבדן הנאות החיים, לעבר ולעתיד
יא. אובדן (ולחילופין פגיעה) בסיכוייו של התובע להינשא ו/או להקים משפחה.
יב. פגיעה באוטונומיה

42. התובע יטען כי אם יטענו הנתבעים טענה בדבר קיצור תוחלת חיים של התובע כי אז תקום הזכות לתבוע פיצויים בתקופת השנים האבודות.

43. היות והתובע גר בקומה שלישית יהא עליו לעבור לגור בקומת קרקע. כבוד ביהמ"ש יתבקש לפסוק לתובע פיצוי בגין דיור מתאים לו ולנכותו.

44. התובע זכאי להיפרע מאת הנתבעים ביחד ולחוד פיצויים בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מן האירוע נשוא התביעה כדלקמן:

45. כבוד בית המשפט יתבקש להורות לנתבעים לפצות את התובע בגין הנזק המיוחד שנגרם לו עד כה וכן לפסוק ל את הנזק הכללי, בהתאם לראשי הנזק המפורטים להלן או לפי כל חלוקה אחרת שימצא:

א. אבדן הסיכוי להירפא
ב. הפסד השתכרות ואובדן ו/או פגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד
ג. הפסד תנאים סוציאליים לרבות פנסיה.
ד. עזרת הזולת לתובע.
ה. רכישת ציוד מתאים ו/או אביזרי שיקום, התאמתם לתובע והוצאות החלפתם.
ו. נסיעות וניידות
ז. טיפולים, מעקבים והוצאות רפואיות לרבות אישפוזים, ניתוחים וטיפולים פרטיים בעתיד
ח כאב וסבל ואובדן הנאות החיים לתובע ובכלל זה אובדן סיכוי להינשא ולהקים משפחה
ט. טיפולים פרא רפואיים לרבות, ריפוי בעיסוק ו/או פיזיותרפיה ו/או ריפוי בעיסוק ו/או כל טיפול אחר, ולרבות ייעוץ.
י. ציוד ואביזרים מיוחדים
יא. ליווי והשגחה
יב. הבראה
יג. התאמת דיור
יד. פיצויים עונשיים – על בסיס רציונאל הרתעתי, לנוכח היעדר ההסבר בו דובר לעיל, ומנגד להיטות היתר לביצוע הניתוח, והזלזול בגופו של התובע בעת הניתוח, ומקום שכך, מן הראוי להטיל פיצוי עונשי כדי להרתיע את הנתבעים לבל תחזור על מעשיה.
טו. פיצוי בשל נזק לא ממוני על פי דיני הנזיקין ו/או החוזים ו/או העונשין בנפרד ובמצטבר לפי העניין
טז. כל ראש נזק אחר שיתבקש עד למועד מתן פסק הדין
ז. כללי:

46. לבהמ"ש הנכבד הסמכות המקומית והעניינית לדון בתובענה זו לאור הסעד הנדרש, ולאור מקום עסקיה וסניפיה של הנתבעת מס' 2, הנמצאים בתחום שיפוט ביהמ"ש.

47.  כל הטענות בכתב תביעה זה נטענות במצטבר ו/או לחילופין, הכל לפי הקשר הדברים והדבקם.

48. אשר על כל האמור,  מתבקש כב' בהמ"ש להזמין את הנתבעים לדין ולחייבם לפצות את התובע בצירוף הוצאות המשפט ובכללן שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

_________________
אורן בושרי, עו"ד
מ.ר. 29404
ב"כ התובע

 

No votes yet.
Please wait...