תביעה – שבר עם פריקה

1. הנתבעת הינה עירייה כהגדרת המונח בפקודת העיריות ובתוך כך היתה המחזיקה כדין ו/או הבעלים ו/או מפעילה ו/או מחזיקה ו/או המתחזקת ו/או אחראית בזמנים הרלבנטים של רחובות ומדרכות ברחבי העיר הנ"ל וביניהם הרחוב שלהלן בו מעדה ונפלה התובעת.

2. ביום 16/11/14 או בסמוך לכך, אירעה לתובעת תאונת נפילה. התאונה אירעה ברחוב נורדאו בחדרה סמוך מאוד לסניף קופת החולים של "שירתי בריאות כללית" בשטח עירוני המיועד להולכי רגל. תוך כדי הליכה במקום, נתקלו רגליה בבליטה במקום בו קיים הפרש גבהים לא סביר בין האין מדרכה מחד והכביש מאידך והיא מעדה ונפלה. מהות המפגע יצרה אשליה אופטית כאילו המפגע במקום אינו קיים. כאמור, רגליה של התובעת הסתבכו בשל המפגע והיא מעדה ונפלה בכל כובד משקלה, ונחבלה חבלה של ממש בקרקע. היא נחבלה בעיקר הכתף ובשורש כף יד ימין.
(אירוע זה ייקרא להלן: "התאונה").

3. התובעת הופנתה לבית החולים לשם קבלת טיפול רפואי משום שבר דיסטאלי עם פריקה ושבר תלישה בשורש כף ידה הימנית. היא טופלה ובכלל זה קובעה ונותחה, ולאחרי כן שוחררה, עם הוראות בדבר המשך מעקב, חופשת מחלה לפי הצורך ומנוחה. בהמשך, במסגרת קופת החולים בה היא חברה, התגלו ממצאים נוספים בבדיקת על קול: גידים קרועים בכתפה הימנית והשמאלית, ובשתי הכתפיים התגלתה אי סדירות ב-GT ובראש ההומרוס, בהתאמה.

***העתק "חומר רפואי", מצורף ומסומן I."
***תמונה ממקום הנפילה מצ' ומסומ' "II."

4. מאז התאונה, למצער, לא חלה הטבה משמעותית במצב בריאותה של התובעת והיא עדיין נדרשת לטיפולים.

5. התובעת תטען כי לא ידעה ולא הייתה לה אפשרות לדעת את נסיבות האירוע הגורמות לתאונה וכי התאונה ארעה ע"י רכוש שלנתבעת הייתה שליטה מלאה עליו וכי הנסיבות מצביעות על כך כי אירוע התאונה מתיישב יותר עם ההנחה של רשלנות ו/או של אי שמירה על כללי הזהירות והבטיחות הסבירים מאשר ההיפך ועל כן על התאונה חל הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" לפיו על הנתבעת חובת ההוכחה כי לא התרשלה ו/או כי מילאה את חובת הזהירות המוטלת עליה בקשר למקרה שהביא לתאונה.

6. התובעת תטען לחלופין כי פגיעתה נגרמה כתוצאה מ"דבר מסוכן" וכי ההגנה הנה הבעלים של "הדבר המסוכן" או ממונה עליו ועל כן עליה הראיה שלא הייתה לגבי הדבר המסוכן התרשלות שתחוב עליה.

7. לחילופין, ומבלי לפגוע באמור לעיל, תטען התובעת כי התאונה אירעה עקב רשלנותה המלאה והמוחלטת ו/או הפרת חובה שבחוק מטעמה ו/או עובדיה ו/או עושי דברה.

8. הרשלנות המיוחסת כוללת -בין היתר – את המעשים ו/או המחדלים הבאים:

• תחזוקה רשלנית ו/או
• חוסר אזהרה דיה ו/או
• אי בדיקה בטיחותית ו/או
• אי הדרכה בדבר נוהלי בטיחות מתאימים ו/או
• אי פיקוח על נוהלי הבטיחות ועל יישומם ו/או
• אזהרה חסרה מפני הסכנות במקרקעיה ו/או
• התנהגות שלא כמו מחזיק סביר ונבון ו/או
• אי קביעת נהלים

9. הרשלנות המיוחסת כוללת אחריות שילוחית לכל מעשיו ו/או מחדליו של עובד כמתואר לעיל וכן אחריות ישירה כאמור.

10. התובעת תטען כי על מחזיק לנקוט בכל האמצעים הדרושים באופן סביר כדי להגן על מבקרים מפני סיכונים המצויים במקום.

11. ‎עובר לתאונה הייתה התובעת אדם בריא בגופה ובנפשה, ואלמלא התאונה יכולה הייתה לשמור על רמת השתכרותה שעובר לתאונה ואף להגדילה ולשפר שכרה.

12. ‎‎בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה נותרה התובעת נכה, מוגבלת בתנועות ובתפקוד, כשהיא סובלת מכאבים עזים.

13. ‎‎השבר אצל התובעת התחבר בעמדה עם תזוזה, והיא סובלת מכאבים ומוגבלת בתנועות שורש כף היד, מוגבלת בתנועות כף היד והאצבעות. היא מוגבלת באחיזה ובהרמת חפצים. התובעת נבדקה ע"י מומחה רפואי מטעמה, בתחום האורטופדיה, ד"ר קלגנוב וחוות דעתו כי לתובעת נותרו 30% נכות (15% כתף +15% שורש כף היד) מצ' כאן ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.

***העתק חוו"ד ד"ר קלגנוב מצורף ומסומן "III."

14. כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובעת הנזקים המפורטים להלן:

הוצ' רפואיות עד כה כולל נסיעות……………..20,000 ₪
עזרה וסיעוד עד כה………………………………50,000 ₪
הפסדי השתכרות בעבר………………………….50,000 ₪

15. כן נגרמו לתובעת נזקים כלליים ובין היתר בגין הוצאות רפואיות, עזרה וסיעוד בעתיד, הפסד השתכרות בעתיד, לרבות אובדן כושר השתכרות נסיעות מוגברות בעתיד, אובדן זכויות סוציאליות וכאב וסבל.

על הנתבעת לפצות את התובעת על מלוא נזקיה, ואולם עד להגשת התביעה לא שולם סכום כלשהו.

16. כל הטענות הנטענות בכתב תביעה זה הינן חלופיות, מצטברות ומשלימות זו את זו, הכל לפי העניין והקשר הדברים.

17. לבית המשפט הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה.

אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט הנכבד להזמין את הנתבעת לדין ולחייבה לפצות את התובעת, על מלוא הנזקים בצירוף הוצאות המשפט, שכר טרחת עו"ד, מע"מ ריבית והפרשי הצמדה.

No votes yet.
Please wait...