תביעה – רשלנות בניתוח לב

 

1. הצדדים:

התובע, יליד XXXXX, יהא מיוצג בתביעה זו ע"י ב"כ הנ"ל, וכתובתו להמצאת כתבי בית דין תהא בכתובת בא כוחו כנ"ל.

הנתבעת מס' 1 הנה חברה רפואית הרשומה כדין ברשם החברות, אשר בבעלותה בית חולים דמתקרא "מדיקל סנטר הרצליה", היא האכסניה בה טופל ונותח התובע. הנתבעת מס' 1 הייתה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה זו המעבידה של הרופאים הנתבעים 2-3. רופאים אלה, הם וכלל העובדים, האחים והאחיות וכל הצוות הרפואי שטיפל בתובע הנם שלוחיה ו/או פועליה ו/או עושי דברה של נתבעת זו והיא אחראית כלפי התובע באחריות ישירה ו/או שלוחית לתוצאות המעשים הרשלניים, המחדלים הרשלניים, כמפורט בכתב תביעה זה.

הנתבעים 2-3 הם רופאים קרדיולוגים אשר טיפלו בתובע בבית החולים "מדיקל סנטר", כאשר הנתבע מס' 2 הוא המצנתר המוביל.

[במאמר מוסגר: מידת מעורבותו המדויקת של הנתבע 3 בהליך הניתוחי שיתואר להלן אינה ידועה לתובע, ואף לא ניתן לדרוש ממנו ידיעה מלאה בהיותו נתון מחוסר הכרה על שולחן הניתוחים, אך ידוע לתובע כי נתבע מס' 3 נכח בחדר הניתוח והיה מעורב בקבלת החלטות טיפוליות, לרבות בהחלטה בדבר הטכניקה הטיפולית הכושלת בצנתור שעבר ואשר תוצג להלן].

הנתבע 3 הינו הרופא בעיר מגוריו של התובע בו טופל התובע טרם הניתוח, הוא הרופא אשר הוביל את התובע לביצוע הניתוח ב"מדיקל סנטר", והוא אשר המליץ בפניו על ביצוע הצנתור האמור דווקא ע"י הנתבע מס 2 כמצנתר ראשי. הנתבע מס' 3, ד"ר XXXXX, עשה זאת במסגרת עבודתו אצל הנתבעת מס' 4, "קופת חולים מאוחדת", והראייה לכך היא העובדה שהנתבע מס' 3 חתום על המסמכים הרפואיים, כשהם נושאים את הלוגו של "קופת חולים מאוחדת", היא הנתבעת מס' 4.

הנתבעת מס' 4 (להלן: "הקופה") הייתה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה זו המעבידה של הנתבע מס' 3, ד"רXXXXX, והבעלים של סניפי קופות החולים שבהן טופל ונבדק התובע ואשר בם הומלץ לו לעבור צנתור. נתבעת זו אחראית לעובדים, האחים והאחיות וכל הצוות הרפואי הנם שלוחיהם ו/או פועליהם ו/או עושי דברם של נתבעת זו והיא אחראית כלפי התובע באחריות ישירה ו/או שלוחית לתוצאות המעשים הרשלניים, המחדלים הרשלניים, כמפורט בכתב תביעה זה.

2. מכל מקום, כ"א מהנתבעים בכתב תביעה זה טיפל בתובע, טיפולים קרדיולוגים, כ"א מהם תוך הצגת מצגים שונים לגבי מיומנותו ו/או מומחיותו ו/או פשטות הטיפול ו/או מהותו לרבות היעדר הסיכונים שבו כמפורט להלן.

3. כ"א מהנתבעים, בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה זו, היה הבעלים של הנכס בו טופל התובע (בין אם כבעלים ובין אם כשוכר חדרי ניתוח) והעובדים, האחים/ות, האסיסטנטיות, רופאים אחרים, וכל הצוות הרפואי הנם שלוחיו ו/או פועליו ו/או עושי דברו של כ"א מהנתבעים והם אחראים כלפי התובע באחריות ישירה ו/או שלוחית לתוצאות המעשים הרשלניים, המחדלים הרשלניים, העוולות והפרת החוזה כלפי התובע כמפורט בכתב תביעה זה.

4. נוכח גורמי סיכון משפחתיים, הופנה התובע כאמור על ידי רופא הקופה, הנתבע מס' 3, לטיפול בצוותא עם הנתבע מס' 2 במדיקל סנטר, בית החולים של הנתבעת מס' 1. הוא הופנה ביום 4.2.2015 לבדיקת CTA כלילי (CT של הלב) שבוצעה אצל הנתבעת מס' 1 בכתובתה מעלה ובבדיקה זו התגלו ממצאים של מחלה טרשתית שהובילו להמלצה על המשך בירור על ידי צנתור לב כלילי. משכך, הופנה לצורך צנתור – הליך קרדיולוגי פולשני נפוץ המשמש לאבחון ולטיפול בבעיות כלי דם לבביים (כליליים). מטרת הצנתור האבחנתי היא למצוא ולמפות תהליכים תחלואים בעורקים העלולים לגרום להתקף לב.

5. תהליך הצנתור נעשה בהכרה מלאה, תחת הרדמה מקומית באזור החדרת הצנתר. פעולה זאת מתבצעת דרך דיקור של עורק גדול בו מוכנס קטטר זעיר המכוון לכלי הדם הכליליים המבוקשים. צנתור יכול להיות אבחנתי בלבד, או אבחנתי וטיפולי, כלומר פתיחה של

היצרות בעורק כלילי, פתיחה של כלי דם חסום. פעולה זו מתבצעת באמצעות השחלת בלון וניפוחו על מנת שירחיב את כלי הדם המטופל. פעמים מניחים על גבי הבלון תומכן (Stent) אשר עוזר לשמור את כלי הדם פתוח.

6. בצנתור הראשון שנערך לתובע, שבוצע ביום 16.2.2015, נמצאה עדות לממצאים תחלואתיים ולכן בוצעה התערבות פולשנית עם סטנט. בהרחבת עורק מסוים נעשה שימוש גם בסטנט משחרר תרופה.

7. לאחר הצנתור התובע הועבר למחלקת האישפוז, אלא שכאן הסיפור רק מתחיל, ובשהותו שם, פיתח כאבי חזה עזים, עם שינויי א.ק.ג. המלמדים על אוטם קדמי חד. בשל כך, הובהל התובע חזרה לחדר הצנתורים בנתבעת.

8. חייו של התובע, למעשה, היו תלויים על בלימה: לפי דו"ח הצנתור, התובע עבר התערבות פולשנית שנייה, שכללה ניפוח בלון, שהביא אמנם לחידוש זרימת הדם בשני העורקים, אך בשלב זה נתקף התובע פרפור חדרים (אי סדירות בפעולת הלב הגורם לאספקת דם בלתי סדירה לגוף, הנובע מהפסקת הפעילות הסדירה של קוצב הלב הראשי היוצר גירויים חשמליים מהירים ובלתי תקינים של הלב) שחייב החייאה קצרה על ידי היפוך חשמלי. במהלך הצנתור התפתח קריש דם בצנתר שחייב החלפתו, והוחלט על ביצוע ניתוח מעקפים מידי, שגם בוצע. חייו של התובע ניצלו.

9. בדיקת אקו לב שבוצעה לאחר חודש, ובשלב השיקום, הצביעה על תפקוד לקוי של שריר הלב אצל התובע.

10. כיום, סובל התובע בעת ביצוע מאמצים חריגים ומאמצי הרמה קשים חולשה, עייפות וקוצר נשימה, והוא מטופל תרופתית: בוקטור, סטטור, קרדילוק, אומפרדקס, אספירין, ובאמלודיפין.

11. התובע יטען לרשלנות בטיפול שקיבל, בראש ובראשונה בהתייחס לצנתור הראשון שעבר ביום 16.2.2015 בשעה 14:56. את מסקנתו זו תומך התובע בחוות דעת של ד"ר טובי רסין, קרדיולוג מבית החולים "איכילוב" בתל אביב. חוות הדעת של ד"ר רסין מתמקדת ברשלנות שבטכניקה הניתוחית. התובע אינו מתכוון לחזור על שנאמר בחוות הדעת, ורק יתמצת את האמור שם, כי הטיפול בהיצרות הספציפית היתה בטכניקה רגילה, אשר חשפה את התובע לסיכון מוכר, למוות ולפרפור חדרים, סיכון שהיה צפוי להתממש ואכן התממש.

12. הסיכון הזה היה מוכר וידוע בעולם הרפואה בעת הרלבנטית וכדי לפתור בעיה זו פותחו מספר טכניקות טיפוליות כגון שימוש בשיטת kissing balloon או טכניקות דומות אחרות כגון double kissing crush או provisional stenting.

13. ידוע ומוכר בעולם הרפואה כי אי שימוש באחת מטכניקות אלה (של בלונים נושקים או אח') עלול לגרום להתפתחות קריש דם ולחסימה של העורק.

14. התובע יטען כי כ"א מהרופאים אכן לא השתמש באף אחת מהטכניקות המוכרות לעיל ולכן נהג מתחת לסטנדרט הטיפולי המצוי.

15. משכך, לאחר פחות משעה, נוצרה חסימה מלאה של העורק הקדמי היורד והתובע פיתח אוטם קדמי חד. העובדה כי בצנתור השני המצנתר התקשה מאד להעביר תייל מוליך לתוך העורק הקדמי היורד מלמדת על כך בוודאות.

16. לו היה כ"א מנתבעים 2-3 פועל כמצנתר סביר, האוטם שהתפתח היה נמנע ואיתו הצורך בניתוח מעקפים. גם הנכות שנותרה ואשר תתואר להלן היתה נמנעת, בשל הפגיעה הסיסטולית בתפקוד חדר שמאל. כתוצאה מפגיעה זו, מתקשה התובע מאד, בביצוע מאמצים הדרושים לצורך עבודתו כמסגר. נכותו הרפואית, ע"פ ד"ר רסין, היא בשיעורים הבאים:

100% נכות זמנית לפי תקנה 9 (1) א' לשלושה חודשים ראשוניים מתאריך 16.2.2015 עד 15.5.2015.
50% נכות זמנית לפי תקנה 9 (1) ב' מתאריך 16.5.2015 עד 15.8.2015.
25% נכות קבועה לפי תקנה 9 (1) ג' II עם פגיעה ניכרת בכושר עבודתו שכן עבודתו מחייבת מאמצים איזומטריים קשים להם אינו מסוגל.

*** חוות דעת ד"ר רסין מהווה חלק בלתי נפרד מתביעה זו מצורפת ומסומנת כנספח I.

17. התובע יטען כי הנזק שנגרם, לפי מהותו, מצביע על היות הטיפול לקוי, והוא מעיד על חוסר זהירות ו/או חוסר מיומנות והינו בניגוד לפרקטיקה המקובלת.

18. התובע יטען, כי ההסכם עליו חתם, אם חתם, אינו רלבנטי משום שאינו מתייחס לטיפול בטכניקה ניתוחית מוכרת. אף הסיכויים והסיכונים בדבר הצלחת הניתוח המצויינים בהסכמה, אם בכלל, אינם רלבנטים. למעשה לא הוסבר לתובע מאומה על השוני שבמהות, בין הניתוח שבוצע בפועל, לבין הניתוח המקובל, בטכניקה המקובלת. גם כלל לא אוזכרו החלופות לניתוח שבוצע בפועל, והוסתרה מעינו של התובע כי מדובר בניתוח בטכניקה ישנה ולכן מידת הצלחתה אינה רלבנטית.

19. התובע יטען לרשלנות רפואית של כל הנתבעים המתבטאת לא רק ביחס לבחירת סוג הטיפול הניתוחי כאמור לעיל, כי אם גם בקשר עם דרך הטיפול הניתוחי עצמו.

20. וכך, הטיפול הרשלני דלעיל, בין היתר, לא רק שלא הביא לשיפור אצל התובע, אלא שהביא על התובע ניתוח נוסף, ניתוח מעקפים, וליתר תלונותיו המפורטות לעיל. תוצאה אחרת של הטיפול הרשלני המתואר לעיל היא נכות לצמיתות כמתואר ופגיעה באיכות חייו.

21. כ"א מהנתבעים כשל מלערוך רישומים העולים בקנה אחד עם הנחיות משרד הבריאות בדבר ניהול רפואי, או עם דרישות חוק זכויות החולה.
הרשומות הרפואיות חלקיות לקויות ואינן מבטאות את מהלך הטיפול כפי שבוצע בפועל. החסר הראייתי ברשומות הרפואיות עלול להקשות את הוכחת התביעה ועל כן יטען התובע כי נגרם לו נזק ראייתי כמשמעותו בדין, ועל כן, גם מפאת זאת, יש להחיל בנסיבות המקרה את הכלל לפיו "הדבר מדבר בעדו" ולקבוע שדי ברשלנות הרישומית כדי לחייב הנתבעת באחריות לנזקיו. עילה זו של נזק ראייתי כשלעצמה מקנה זכות לפיצויים לתובע שניזוק.

22. עוד יטען התובע לחילופין, כי אין הוא יודע ואינו יכול לדעת בנסיבות מה היו למעשה הנסיבות שהביאו לקרות הנזק. וכי נזקו של התובע נגרם במהלך הטיפול ו/או הניתוח ו/או תוך כדי ועקב הטיפול ו/או המעשה ו/או המחדל הרפואי ע"י כ"א מהנתבעים ו/או מי מטעמו, עליהם הייתה להם שליטה, וכי אירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה של אי נקיטת זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שננקטה זהירות סבירה בעת הטיפול ו/או הניתוח לפניו או במהלכו, וכן כי על ההגנה הראיה שלא היה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק בהתרשלות שתחוב בגינה.

לחילופין, התובע יטען בנוסף כי שימוש במכשור רפואי כפי בעניינו, הנו "דבר מסוכן" כמשמעותו בפקודת הנזיקין וכי כ"א מהנתבעים הינו הבעלים ו/או בעלי השליטה ו/או הממונים על כל מהלך הטיפול המסוכן ועל כן על ההגנה נטל הראיה כי לא התרשלה.

23. התובע יוסיף ויטען כי למעט הנתבעת מס' 4 יתר הנתבעים ו/או מי מעובדיהם ו/או שלוחיהם ו/או פועליהם ו/או עושי דברם, כולם או מקצתם, הפרו את ההסכם המפורש או מכללא הקיים עם התובע בדבר מתן טיפול רפואי נאות, סביר ומקובל ו/או בדבר גילוי מידע נאות על כן עליהם לפצות את התובע על מלוא נזקיו על פי דיני החוזים ו/או כל דין רלבנטי אחר. שוב, שהרי הטיפול הניתוחי שניתן היה שונה בטכניקת הניתוח, במהותו ובתכליתו מהניתוח שסבר שהמטופל שהוא עובר. עליהם היה ליתן טיפול ברמה רפואית גבוהה מהטיפול המקובל ברפואה הציבורית ולפיכך הפרו הם ההסכם המיוחד עם התובע באופן המקנה לתובע זכות לפיצויים בשל הפרת הסכם. הן בגין בכך שפעלו שלא בתום לב ולא בדרך מקובלת בקיום חיוביהם כלפי התובע.

24. התובע יטען כי המצג שהוצג בפניו על ידי כ"א מהנתבעים, הן בעל פה והן על ידי התנהגות היה באופן מכוון בלתי נכון בעליל, מסולף ומטעה וכוון לכך שהתובע יפעל לפיו ומשכך, הוא מהווה מצג שווא רשלני ו/או תרמית במעשה ו/או במחדל ו/או שקר מפגיע כמשמעם בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין).

25. התובע יטען כי המצגים שהוצגו בפניו, ביודעין ו/או תוך עצימת עיניים, מהווים מידע כוזב בדבר יכולת הנתבעים לעמוד בהבטחות שנתנו והסתרה מכוונת של האמת ומקנים לו עילת תביעה לפיצויים לפי פקודת הנזיקין ו/או דיני החוזים ו/או דיני עשיית עושר ולא במשפט ו/או כל דין אחר בהיותו שרוי במצוקה, חסר ידע עצמי ובמצב של לחץ נפשי.

26. לחילופין, כתוצאה ממעשי ו/או מחדלי הנתבעים, טעה התובע והוטעה ע"י מצגי השווא שהוצגו לו בחוסר תום לב, בכל הנוגע להעדפת טיפולים חלופיים ו/או טכניקות ניתוחיות ו/או להעדר הסיכונים המהותיים הכרוכים בטיפול המוצע (בטכניקה הספציפית ו/או למיומנות ורמת הידע הרפואי ו/או ליכולת הנתבעת לטפל בבעייתו של התובע.

27. התובע יטען לכן, כי לא היה מודע ו/או לא נתן הסכמתו מדעת לביצוע הטיפול כמשמעותו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996.

28. התובע יטען כי מתקיימת מצד הנתבעת עוולה של תקיפה כמשמעותה בסעיף 23 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

29. לחילופין, יטען התובע, כי על הנתבעים, לפצותו בגין עילת תביעה עצמאית ונפרדת, על כך שמנעו ממנו מידע אשר היה מסייע לו לקבל החלטה תוך הסכמה מדעת לטיפול הרפואי, ובכך שללו את זכות התובע לאוטונומיה על גופו כמו גם לקבל החלטה מדעת בהתאם לרצונו וטובתו. היה עליהם להציע לתובע, מלבד טיפול בטכניקה המתאימה כפי שמתאר ד"ר רסין, גם ניתוח מעקפים אלקטיבי כאופציה טיפולית לא דחופה, כבר בשלב הראשון של הטיפול, מיד לאחר הצנטור האבחנתי, והם חדלו משקלול חיוניות הטיפול (שאינו דחוף) ו/או סיכויי הצלחתו אל מול תדירות הסיבוך האפשרי ומידת חומרתו, כל אלו לעומת שיטות הטיפול המוכרות ומשכך בצעו אבחון כושל ו/או לא מתאים ו/או לא מקצועי.

התובע יטען כי ההסבר הנדרש לקבלת הסכמה מדעת לטיפול אלקטיבי שאף בלעדיו ניתן לנהל אורח חיים רגיל נכלל ברף העליון של חובת הגילוי והוא כולל בנוסף להתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים. זאת, גם אם סיבוכים אלה נדירים.

בהקשר זה יטען התובע כי בע"א 9636/10 ניסנבאום נ' ד"ר יצחק זיסמן קבע ביהמ"ש העליון כי מקום בו ההפניה לצנטור הנה מבעוד מועד, אין מקום להחתים על טופס הסכמה בבוקר הניתוח, ובמקרה שכזה לא ניתן לקבוע כי הייתה קיימת הסכמה מדעת.

30. התובע יטען כי לו הייתה מקוימת זכותו להחלטה אוטונומית ואילו היו ניתנים כל ההסברים ומפורטים ומומחשים הסיכונים והסיבוכים, הוא לא היה פונה לבצע את הטיפול שבוצע וכי התובע שודל לעבור את הטיפול השונה במהותו מהמקובל, תוך שהוצג לו מצג שווא רשלני.

31. התובע יטען עוד כי בהתנהגות הרשלנית ו/או חוסר המיומנות של הנתבעים נגרם לתובע נזק חמור ובלתי הפיך.

32. התובע יטען כי הנתבעים כשלו מלהתייעץ ו/או להחליט באופן מקצועי כל זאת בניגוד לדרך בה רופא סביר היה נוהג.

33. לחילופי חילופין, ומבלי להודות כי חובת הראיה עליו, יטען התובע כי הנזק אירע בשל התרשלות ו/או חוסר זהירות ו/או הפרת הוראות שבחוק מצידה של כ"א מהנתבעים והם חבים באחריות ישירה ו/או באחריות שלוחית ואשר מתבטאים, בין היתר ובנוסף לאמור לעיל, במעשים ו/או במחדלים הבאים:

• ביצוע ניתוח רפואי בטכניקה שאיננה מתאימה ו/או רלבנטית
• מתן טיפול שכלל לא היה בו צורך ובכך העלימה טובתו הרפואית של הפציינט מעינו
• לא דאגו להתעדכן בספרות מקצועית ו/או
• ניהלו טיפול בדוחק זמן ו/או
• הנהיגו שיטת טיפול לא מתאימה ו/או לא נהוגה ו/או
• לא דאגו להעסיק רופאים מיומנים ו/או
• לא עשו כל שביכולתה למנוע את הנזקים ו/או
• הגישו טיפול רפואי בחוסר בקיאות בנסיבות העניין
• שקלו שיקולים זרים ובין היתר כלכליים בביצוע הניתוח ו/או פעלו בניגוד לעקרון טובת המטופל ו/או
• לא השתמשו בידע הרפואי הסביר המקובל ו/או פרקטיקה רפואית מקובלת וסבירה ו/או לא נהגו כפי שרופא ו/או צוות רפואי סביר נבון ומיומן היה צריך לנהוג בנסיבות העניין ו/או
• הפרו את חובות הזהירות כלפי התובע ו/או
• הפרו את ההסכם המפורט ו/או מכללא בין הצדדים
• לא דאגו להתייעץ עם רופאים בכירים ו/או מומחים אחרים

34. בנוסף ולחילופין הפרו הנתבעים ו/או מי מטעמם חובות חקוקות הקבועות בין היתר בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 ו/או את הוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996 ו/או פעלו בניגוד להוראות והנחיות משרד הבריאות ו/או פקודת בריאות העם על חקיקת המשנה שהותקנה על פיו, ו/או בחוק החוזים, התשל"ג – 1977, תקנות בריאות העם (טופסי הסכמה), התשמ"ד – 1984 ובכך הפרו חובות חקוקות כמשמעות המונח בסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

35. כתוצאה מהרשלנות המתוארת ו"המוות הקליני" אותו חווה התובע החל התובע לפתח תסמינים פסיכו-נוירוטים של חרדה וחרדה בעתית עם התקפי פאניקה והא מטופל פסיכיאטרית לרבות בתרופות.

ד"ר הרמן פרקש, מומחה לפסיכיאטריה, קבע את נכותו לצמיתות בגין הנזק הנפשי הנותר אצלו בגובה 10% לפי סעיף 34 ב' 2 לתקנות המל"ל.

***מצ"ב חוות דעת ד"ר ה. פרקש מהווה חלק בלתי נפרד מתביעה זו מצורפת ומסומנת כנספח II.

36. על הנתבעים כולם לפצות את התובע בגין רשלנות בין היתר כאמור בחוות הדעת, וכאמור בכתב תביעה זה, כדלקמן:

36.1. החזר הוצ' עלות הניתוח המיותר: –

36.2. בגין הפסד השתכרות לעבר ו/או אבדן כושר השתכרות לעתיד. לרבות תנאים סוציאליים ופנסיה. 1,500,000 ₪

36.3. הוצאות, לרבות הוצ' רפואיות שאינן בסל הבריאות, נסיעות, הוצאות לטיפולים, ואח', וביקורים אצל מומחים: 200,000 ₪.

36.4. חוות דעת רפואית: 7,000 ₪

36.5. נזק שאינו ממוני: כאב וסבל ואבדן הנאות החיים, לעבר ולעתיד': 500,000 ₪.

36.6. פגיעה באוטונומיה (כראש נזק נפרד): 300,000 ₪.

36.7. פיצויים עונשיים: 100,000 ₪.

36.8. עזרת צד ג' לעבר ולעתיד: 100,000 ₪.

37. לבהמ"ש הנכבד הסמכות המקומית והעניינית לדון בתובענה זו לאור הסעד הנדרש, ולאור מקום עסקיה וסניפיה של הנתבעת מס' 4, הנמצאים בתחום שיפוט ביהמ"ש.

38. כל הטענות בכתב תביעה זה נטענות במצטבר ו/או לחילופין, הכל לפי הקשר הדברים והדבקם.

39. הנתבעים כולם חבים כלפי התובע בשל הטענות המועלות לעיל, זולת אם נאמר אחרת.

40. אשר על כל האמור, מתבקש כב' בהמ"ש להזמין את הנתבעים לדין ולחייב כ"א מהם לפצות את התובע בצירוף הוצאות המשפט ובכללן שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

No votes yet.
Please wait...