תביעה – רשלנות בחירום

 

בבית משפט המחוזי
ת.א. 00000/09
____________________ ___________________
מחוז מרכז

בעניין:-
התובעים:
1. XXXXX ת.ז. XXXXX
2. XXXXX [קטין] ת.ז. XXXX

ע"י ב"כ עו"ד אורן בושרי. כתובת: רח' רמב"ם 15 חדרה, 38363 טל': 6212180 – 04, פקס ממוחשב וירט': 5270038 – 03,

נ – ג – ד

הנתבעת:
"מגן דוד אדום" בע"מ
רח' יגאל אלון 60
תל אביב

מהות התביעה: נזיקית/ רשלנות רפואית
סכום התביעה: אינו ניתן להערכה

כתב תביעה

א. זהות הצדדים:

1. התובעים בתביעה זו הנם אם ובנה. האם, בת 24, הינה אלמנת המנוח, XXXXX ז"ל, (להלן: "המנוח") שנשא טרם מותו ת.ז.שמספרה 066623885 והיה בן 25 במותו. בעת מות בעלה, נשאה האם בבטנה את זרעו של המנוח. בנה זה נולד ביום 2 ביולי 2009 והיא בחודש התשיעי להריונה. התובעים אזרחים ותושבי המדינה. התובעת מס' 1 הינה יורשת המנוח, על פי דין.

2. הנתבעת הינה תאגיד סטאטוטורי שהוקם ופועל לפי סעיף 2 (א) לחוק מגן דוד אדום, תש"ו – 1950 (להלן: "החוק").

3. בהתאם לסעיף 3 לחוק עיקר מטרותיה של הנתבעת למלא תפקידים של שירות רפואי ועזרה ראשונה לטובת כלל התושבים לרבות שירותי אישפוז ארעי לשעת חירום.

4. הנתבעת, הייתה בכל המועדים הרלבנטיים לתביעה זו בעלת ו/או מחזיקת ו/או מפעילת ניידות מד"א ו/או צוות השירות, על ציודו, שטיפל במנוח בסמוך ליום האירוע שלהלן, והיא אחראית באחריות שילוחית למעשי הפראמדיקים מטעמה. הנתבעת הינה מעבידתה של הרופאים/הצוותים הרפואיים הפרמדיקים והיתר אשר טיפלו במנוח והיו אמונים על בריאותו, שלומו ורווחתו.

ב. העובדות:

5. המנוח, התעורר ביום 10/12/08 בשעה 03.23 בבוקר עם בחילה, הקאות, מכוסה הזעה קרה וכשהוא מתלונן על כיווצים, רעד בגפיים וקוצר נשימה. אביו של המנוח שגר עמו ועם התובעים בדירה בקומה הרביעית בראשל"צ הזעיק אמבולנס תוך מתן הסבר מפורט לפשר מצבו של המנוח. לדירה הגיע אמבולנס "לבן" ממנו יצאו שני פרמדיקים ללא אלונקה בניגוד לפרקטיקה רפואית סבירה של עזרה ראשונה.

בבדיקתו היה המנוח בהכרה מלאה, לחץ דם 120/80 ממ"כ, דופק תקין של 60 לדקה, עם 30 נשימות לדקה (נשימות מהירות) ומכוסה בזיעה.

הפראמדיקים החליטו לפנות את המנוח לבית חולים אסף הרופא. מאחר ולא הביאו עימם אלונקה, המנוח ירד לצידם ארבע קומות ברגל. עם הגיעו לאמבולנס הוא איבד את הכרתו והחל לחרחר. צוות האמבולנס הלבן פנה לתחנת מד"א הקרובה ושם עם צוות הניידת טיפול נמרץ שהיה באותו זמן בתחנה החלו בהחייאה. עם תחילת ההחייאה נמצאה הפרעת קצב בעטיו נעשו מספר נסיונות החייאה שכשלו.

ג. רשלנות:

ג.1. כללי:

6. התובעים יטענו כי מותו של המנוח נגרם בשל רשלנותם ו/או אי זהירותם ו/או הזנחתם ו/או התעלמותם ו/או הפרת חובתם החקוקה של הנתבעת ושלוחיה, כולם יחד ו/או כל אחד לחוד ועל כן מחובתה לפצות את התובעים בגין מלוא נזקיה.

7. התובעים יטענו כי האבחנה של חוליו של המנוח, שהייתה צריכה להתקיים, כוללת כמה אפשרויות בסיסיות שאינן בגדר ידע מיוחד או הברקה מיוחדת, אלא הנן נחלת הידע של כל פרמדיק סביר ו/או רופא סביר ו/או חובש סביר.

8. התובעים יטענו כי הנתבעת ושלוחיה הפרה כלפי המנוח חובה חקוקה, לרבות החובות המוטלות עליהם על פי חוק זכויות החולה ופקודת בריאות העם אשר נועדו לטובתו של המנוח ולטובת מטופלים מסוגו.

9. עוד יטענו התובעים כי כפי שהובהר לעיל, החוסר ברשומות הרפואיות של הנתבעים גורם לה לנזק ראייתי, אשר גם בגינו יש להטיל את נטל הראיה והשכנוע על כתפי הנתבעת.

ע"א 58/82 משה קנטור נ' ד"ר שלום מוסייב, פ"ד לט (3) 253, מציין כב' השופט ד' לוין:

”… ישנה חשיבות ממדרגה ראשונה לרישומים הרפואיים, הנעשים על-ידי רופאים המטפלים בחוליהם, בעת הטיפול או סמוך לאחריו. זוהי ממש שיגרת עבודתם של רופאים, במיוחד במרפאות ובבתי-חולים. רישומים אלה חשיבותם בכך, שהם מציגים לפני הרופא המטפל בחולה או לפני כל מי שיתבקש להושיט לו סעד רפואי עם הזמן תמונת מצב על המחלה או על מצב בריאותו של החולה בדרך כלל, בכל שלב ושלב של התפתחות המחלה והשתלשלות הדברים.”(שם, 259).

10. לחילופין, יטענו התובעים כי רשלנותם ו/או אי זהירותם ו/או הזנחתם ו/או התעלמותם ו/או הפרת חובתם החקוקה של הנתבעת ושלוחיה, כולם יחד ו/או כל אחד לחוד, באו לידיי ביטוי בין היתר בכך ש:

א. חרף הסברי אבי המנוח בטלפון אודות התסמינים ומצבו של המנוח, מהם ניתן ללמוד על דחיפות ומהות המקרה, הנתבעת הקצתה "ניידת לבנה רגילה" במקום "ניידת טיפול נמרץ" שבה ציוד החייאה נחוץ, ובכך מנעו מהמנוח סיכויי החלמה. נט"ן היתה מביאה להערכה מעמיקה יותר כגון: ביצוע ניטור אק"ג לזיהוי הפרעות קצב או איסכמיה לבבית (בעיית הספקת דם ללב), חבור לנטור, סטורציה למדידת חמצון הדם ובדיקה פיזיקלית של רופא. אף הצוות שהגיע היה אמור להזעיק נט"ן.

ב. שלוחי הנתבעת הגיעו לחולה "בידיים ריקות" ובמקום לפנותו באלונקה הזיקו לו עוד יותר והוסיפו לו מאמץ פיזי קשה, של ירידה 4 קומות ברגל שבוודאי החמיר מצבו.

ג. באופן שיטתי, לא רשמו דיון רפואי לגבי משמעות הממצאים של החולה אשר סבל מקוצר נשימה פתאומי, הזעה, בחילה, הקאה ובתוך דיון זה לא ביצעו אבחנה מבדלת.

ד. לא ערכו כאמור אבחנה מבדלת ולא נקטו בפעולות המתבקשות מאבחנה מבדלת זו; כלומר צעדים אבחנתיים וטיפוליים. בחולה צעיר המופיע עם תלונה פתאומית כגון זו, יש תמיד לחשוב על איסכמיה לבבית (בעיית הספקת דם ללב), הפרעת קצב חדרית איטית או מהירה, תסחיף ריאתי, חזה אוויר (פנוימוטורקס) או תסחיף מוחי, וכל אלה סכנות חיים מוחשיות.

ה. התעלמו מהעובדה הברורה שגם שתיית אלכוהול מופרזת, אם נצרך על ידי המנוח עובר למותו, עלולה לגרום להפרעות בקצב הלב.

ו. הגיעו אל החולה שבקומה הרביעית ללא אלונקה בניגוד לפרקטיקה רפואית סבירה של עזרה ראשונה.

ז. לא איבחנו ולא נקטו צעדים סבירים וידועים שהיו מביאים לאבחנה נכונה לו ננקטו.

ח. לא נתנו דעתם להידרדרות במצבו ולא התייחסו לבקשת המנוח לעזרה ובכלל זה אף לא פינו את החולה עם מסכת חמצן ולא נערכו עם פתיחת וריד למקרה של התדרדרות.

ט. לא העניקו טיפול רפואי (ואחר) נאות מבחינת רמתו המקצועית ואיכותו.

י. לא סיפקו טיפול רפואי סביר ו/או נכון ו/או מתאים למצבו הרפואי.

יא. לא מילאו אחר הנהלים המקובלים של רפואה דחופה, כגון אלו שלהם נזקק המנוח, במד"א ובכלל.

יב. לא עשו שימוש בידע הרפואי הנכון והמקובל במקרים כגון זה המתואר בתביעה זו.

יג. לא ביצעו את הבדיקות המתאימות ו/או המקובלות בהתאם למצבו הרפואי ואי לכך לא הסיקו את המסקנות הנכונות לצורך קביעת דרך מתן הטיפול המתאים למקרים כגון אלו.

יד. התרשלו במעקב אחר צוות הפרמדיקים.

טו. לא נתנו הוראות מתאימות לצוות הפרמדיקים אשר באחריותם כיצד יש לטפל באדם המגיע עם תלונות כגון אלו של המנוח נשוא תביעה זו.

טז. לא דאגו לקבוע נהלים בנוגע לאופן הטיפול שיש לתת לאנשים כגון המנוח אשר מגיעים עם תלונות כגון אלו שתוארו לעיל.

יז. העסיקו צוות רפואי בלתי מיומן ו/או בלתי כשיר ו/או ללא ניסיון עבודה מתאים לטיפול בחולים עם מצב רפואי כגון במקרה נשוא תביעה זו.

יח. הפרו חובות שבחוק ו/או בתקנות ובכללם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו תשנ"ב – 1992, פק' בריאות העם וחוק זכויות החולה תשנ"ו – 1996.

11. לחילופי חילופין, התובעים יטענו כי בנסיבות העניין הם אינם יודעים או יכולים לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לנזקים התוצאתיים, ומסכת האירועים המתוארת לעיל מתיישבת עם ההנחה שההגנה לא שמרה על מידת הזהירות הסבירה והראויה בעת הטיפול הנדון, מאשר עם ההנחה שננקטה מידת הזהירות הראויה והסבירה, ולכן יש להטיל את נטל הראיה והשכנוע על כתפי הנתבעת, כי לא היה במעשיהם ו/או במחדליהם שלה ושל שלוחיה משום רשלנות שתחויב בגינה, וזאת בין היתר בהתאם לכלל "הדבר מדבר בעד עצמו".

ד. חוות דעת מומחה:

12. פרופ' פסח שוורצמן, מומחה רפואי בתחום רפואת משפחה, קובע בחוות דעתו כי הנתבעת התרשלה בטיפולה בתובעת מהטעמים שפורטו לעיל ועוד הוא מוסיף כי אין ספק כי לולא רשלנותה של מד"א הרי ברמת וודאות גבוהה, שהמנוח לא היה מוצא את מותו. בכך נוצרה תשתית ראייתית לקשר הסיבתי שבין רשלנותה של הנתבעת למותו של המנוח.

***מצ"ב חוות דעת פרופ' פסח שוורצמן מסומנת כנספח I. ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.
*** חומר רפואי מצורף ומסומן נספח II.

13. ככל שיתיר זאת כב' בית המשפט הנכבד, שומרים לעצמם התובעים להגיש בשלב מאוחר יותר, חוות דעת רפואיות נוספות, לפי מידת הצורך. כן שומרים התובעים על זכותם לתיקון כתב התביעה אחר שיקבלו לידיהם תמליל הפנייה הטלפונית הרלבנטית למד"א שנעשתה על ידי אבי המנוח.

ה. הנזק:

14. להלן פירוט הנזקים אשר נגרמו וייגרמו בעקבות האירוע הנ"ל וכתוצאה ממנו ואשר על הנתבעת לפצות בגינו:

א. הוצאות בגין סידורי הלוויה, קבורה ואבל לרבות ציוד וכיבוד: 30,000 ₪.
ב. הוצאות המצבה : 10,000 ₪
ג. הוצאות צו ירושה, לרבות שכר טרחת עו"ד, אגרה ופרסום בעיתון: 5,000 ₪
ד. טקס אזכרה לעבר: 5,000 ₪
ה. אובדן שירותי אב ובעל: המנוח, בהיותו איש חסון, ביצע את עבודות תחזוקת הבית. כעת זקוקים התובעים להשתמש בשירותים חליפיים בשכר: 800,000 ₪
ו. הפסדי השתכרות בעבר: 200,000 ₪.
ז. טיפול נפשי לתובעים מס' 1 ו-2: 200,000 ₪
ח. הוצ' מטפלת
ט. אובדן יכולת השתכרותו של המנוח "בשנים האבודות", עד הגיעו לגיל 67, לפי כפל השכר הממוצע במשק ו/או הפסדי תמיכה לפי הגבוה מביניהם, עבור כ"א מהתובעים.
י. כאב וסבל : 2,000,000 ₪
יא. רגשי אבדן ודיכאון וחוסר התפנות רגשית לטפל בתינוק בשנת אבל בעבור התובעת מס' 1: 500,000 ₪
יב. רגשי צער ויגון בצל הגידול לא דמות אב, בעבור התובע מס' 2: 500,000 ₪.
יג. קיצור תוחלת החיים: 800,000 ₪
יד. אובדן פנסיה.
טו. אבדן שירותי אב ובעל בעתיד. 800,000 ₪
טז. טיפולים נפשיים לתובעים 2 ו- 1 לעתיד.
יז. כל נזק אחר שיוכח בפני בית המשפט.

15. הנתבעת אחראית לנזקי התובעים, וחייבת לפצותם כמפורט לעיל, ולחילופין, לפי אבדן סיכויי החלמה.

ו. כללי:

1. לאור כל האמור לעיל חייבת הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי ושיפוי כאמור בתביעה.

2. לכבוד בית המשפט הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה זו לאור מהותה, ואמדן אפשרי של סכומה.

3. כל הטענות הנטענות בכתב תביעה זה, נטענות זו בצד זו ו/או לחילופין ו/או כמשלימות זו את זו, הכל כפי שהדבק הדברים מחייב זאת.

4. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבעת לדין ולחייבה לשלם פיצויים ושיפוי כאמור בתביעה, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית וכן הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ.

_________________
אורן בושרי, עו"ד
מ.ר. 29404
ב"כ התובעים

No votes yet.
Please wait...