1. התובעת, ילידת 1968, הינה אזרחית ותושבת ישראל, תהא מיוצגת בתביעה זו ע"י ב"כ עו"ד אורן בושרי והיא בוחרת במענו של זה כמענה לצורך המצאת כתבי בית דין.

2. הנתבעת מס' 1 הינה תאגיד סטטוטורי ציבורי (להלן: "הרשות") אשר הוקמה בשנת 1977 כתאגיד ציבורי מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז – 1977. הנתבעת מס' 2 היתה החברה שהפעילה בין היתר שירותי ניקיון ואח' במקרקעין האמור להלן.

בין תפקידיה של הנתבעת מס' 1 להחזיק, להפעיל, לפתח ולנהל את שדה התעופה בן גוריון (להלן: "השדה"), וביחד עם נתבעת מס' 2 לשמור על ניקיון המקום ולנקוט אמצעים לביטחונם של בני האדם המבקרים ו/או עוברים במקום.

3. התובעת שבה מטיסה לגרמניה ארצה דרך השדה ביום 30/1/15 או בסמוך לכך. בדרכה מביקורת הדרכונים אל מסוע המזוודות החליקה על נוזל ברצפה בגודל של 1.5 מ' X 1.5 מ'. היא מעדה ונפלה ובעת שהוטחה על הקרקע נחבלה בברכה השמאלית. מכנסיה נרטבו ועוברי אורח שהיו לצדה, חלקם שבו מאותה טיסה, היו עדים לנפילתה, וחלקם סייעו לה לקום.

(אירוע זה ייקרא להלן: "התאונה").

4. התובעת התקבלה לשם קבלת טיפול רפואי בבית החולים "הלל יפה" בחדרה שם אובחנה נפיחות בשוק שמאל. היא שוחררה לאחר מכן, עם הוראות בדבר המשך מעקב, חופשת מחלה לפי הצורך ומנוחה. בהמשך טיפולה בקופת החולים בה היא חברה, הדגימו בדיקות אחרות שנערכו בה קליטות יתר בברך, ובדיקת אמ אר איי אף הדגימה נזק של קרע במיניסקוס.
***העתק "חומר רפואי" מצורף ומסומן "I."

5. מאז התאונה, למצער, לא חלה הטבה משמעותית במצב בריאותה של התובעת והיא עדיין נדרשת לטיפולים.

6. התובעת, עיסוקה אחות, אשר מהות עבודתה מחייבה בעמידה ממושכת.

7. התובעת תטען כי לא ידעה ולא היה לה אפשרות לדעת את נסיבות האירוע הגורמות לתאונה וכי התאונה ארעה ע"י רכוש שלנתבעת הייתה שליטה מלאה עליו וכי הנסיבות מצביעות על כך כי אירוע התאונה מתיישב יותר עם ההנחה של רשלנות ו/או של אי שמירה על כללי הזהירות והבטיחות הסבירים מאשר ההיפך ועל כן על התאונה חל הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" לפיו על הנתבעת חובת ההוכחה כי לא התרשלה ו/או כי מילאה את חובת הזהירות המוטלת עליה בקשר למקרה שהביא לתאונה.

8. התובעת תטען לחלופין כי פגיעתה כתוצאה מ"דבר מסוכן" וכי ההגנה הנה הבעלים של "הדבר המסוכן" או ממונה עליו ועל כן עליה הראיה שלא התרשלה בשל "הדבר המסוכן".

9. לחילופין, ומבלי לפגוע באמור לעיל, תטען התובעת כי התאונה אירעה עקב רשלנותה המלאה והמוחלטת ו/או הפרת חובה שבחוק מטעמה ו/או עובדיה ו/או עושי דברה של כ"א מהנתבעות.

10. הרשלנות המיוחסת כוללת -בין היתר – את המעשים ו/או המחדלים הבאים:

• אי שמירה על ניקיון המקום ו/או
• תחזוקה רשלנית ו/או
• חוסר אזהרה דיה ו/או
• אי בדיקה בטיחותית של מרכולתה
• אי הדרכה בדבר נוהלי בטיחות מתאימים ו/או
• אי פיקוח על נוהלי הבטיחות ועל יישומם ו/או
• אזהרה חסרה מפני הסכנות במקרקעיה ו/או
• התנהגות שלא כמו מחזיק סביר ונבון ו/או
• אי קביעת נהלים

11. הרשלנות המיוחסת כוללת אחריות שילוחית לכל מעשיו ו/או מחדליו של עובד כמתואר לעיל וכן אחריות ישירה כאמור.

12. התובעת תטען כי על מחזיק לנקוט בכל האמצעים הדרושים באופן סביר כדי להגן על מבקרים מפני סיכונים המצויים במקום.

13. ‎עובר לתאונה הייתה התובעת אדם בריא בגופה ובנפשה, ואלמלא התאונה יכולה הייתה לשמור על רמת השתכרותה שעובר לתאונה ואף להגדילה ולשפר שכרה.

14. ‎‎בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה נותרה התובעת נכה, מוגבלת בתנועות ובתפקוד, כשהיא סובלת מכאבים עזים.

15. ‎התובעת נבדקה ע"י מומחה רפואי מטעמה, ד"ר קלגנוב, שקבע את נכותה הרפואית בתחום האורטופדי בשיעור 10% לפי תקנות המל"ל בשל הנזק במיניסקוס.
******העתק חוו"ד של ד"ר קלגנוב מצורפת כחלק בלתי נפרד לכתב התביעה ומסומן " נספח II.."

16. כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובעת הנזקים המפורטים להלן:

הוצ' רפואיות עד כה כולל נסיעות……………..20,000 ₪
עזרה וסיעוד עד כה………………………………35,000 ₪
הפסדי השתכרות בעבר………………………….50,000 ₪

17. כן נגרמו לתובעת נזקים כלליים ובין היתר בגין הוצאות רפואיות, עזרה וסיעוד בעתיד, הפסד השתכרות בעתיד, לרבות אובדן כושר השתכרות נסיעות מוגברות בעתיד, אובדן זכויות סוציאליות וכאב וסבל.

18. על הנתבעות לפצות את התובעת על מלוא נזקיה, ואולם עד להגשת התביעה לא שולם סכום כלשהו.

19. כל הטענות הנטענות בכתב תביעה זה הינן חלופיות, מצטברות ומשלימות זו את זו, הכל לפי העניין והקשר הדברים.

20. לבית המשפט הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה.

21. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט הנכבד להזמין את הנתבעות לדין ולחייב כ"א מהן לפצות את התובעת, על מלוא הנזקים בצירוף הוצאות המשפט, שכר טרחת עו"ד, מע"מ ריבית והפרשי הצמדה.

No votes yet.
Please wait...