תביעה – גידול באוזן

בבית המשפט השלום
ת.א. 000000/08
____________________  ___________________
ב נ ת נ י ה

בעניין:
התובע:
XXXXXXX
ע"י ב"כ עו"ד אורן בושרי. כתובת: רח' רמב"ם 15 חדרה, 38363 טל': 6212180 – 04, פקס ממוחשב וירט': 5270038 – 03, דוא"ל: oren@orendin.com

נ  –  ג  –  ד

הנתבעות :
1. "הדים מכונים אודיולוגים" בע"מ ח.פ. 512704107
סוקולוב 40, רמה"ש

2."קופת חולים מאוחדת", ע"ר 589958495
רח' אבן גבירול 100
תל אביב, מיקוד 62098
מהות התביעה: נזיקית/ רשלנות רפואית
סכום התביעה: לא ניתן להערכה
כתב תביעה

א. הקדמה:

הרקע לתביעה זו, רשלנות רפואית, בין היתר, בשל עריכה רשלנית ופענוח כלאחר יד של בדיקה שנערכה לתובע – בדיקת הולכה עצבית המתקראת "בדיקת BERA" -, שלו הייתה מתבצעת כדבעי, לפי סטנדרט התנהגות מקובל באותה עת,  הייתה היא מאבחנת גידול באוזנו הימנית של התובע, כגורם לליקוי השמיעה ממנו סבל.

על חטא זה של הנתבעת מס' 1, הוסיפה הנתבעת  מס' 2 בהתרשלות מצידה, במעקב אחר התובע, שהיה נדרש, לאור תוצאות בדיקת ה-BERA, ובכך, שרופא מטעמה, בהתנגדות פבלובית, דחה את תלונותיו של התובע במשיכת כתף והסביר לו כי למרות שהסיבה לליקוי השמיעה אינה ברורה, הוא יצטרך לחיות עם בעיה זו וכי אין לה פיתרון. כל זאת, הגם שמדובר באדם בן 34 שאין לגביו להניח כי גילו הוא הסיבה לכבדות השמיעה ממנה סבל.

בשל רשלנות הנתבעות והאיחור באבחון הפך התובע כאמור מחוסר שמיעה באוזן הימנית, עם חוסר יציבות ואיבוד שיווי משקל, עם צלקת מכערת וכן עם הפרעה בתנועות הפנים מימין.

ב. זהות הצדדים:

1. התובע הוא אזרח ישראל, נשוי ואב, יליד 1968, בן 34 במועד האירוע שיתואר להלן ובכל הזמנים הרלבנטים היה חבר בקופת החולים המנוהלת על ידי הנתבעת  מס' 2.
2. הנתבעת  מס' 1 הייתה בכל המועדים הרלבנטיים לתביעה זו בעלת ו/או מחזיקת ו/או מפעילת מכונים אודיולוגים. בין היתר החזיקה במכון אודיולוגי בחדרה, מכון אודיולוגי אליו נשלח התובע לבדיקת BERA. הנתבעת  מס' 1 הינה מעבידתם של הצוותים במכון זה, אשר טיפלו בתובע ו/או ערכו לו ו/או פענחו עבורו את בדיקת ה-BERA ולכן היו אמונים על בריאותו ושלומו של התובע. עוד הייתה הנתבעת  מס' 1 שולחתו ונושאת באחריות שילוחית למעשי צוותים אלה ו/או הנותנת להם הוראות מטעמה.

3. הנתבעת  מס' 2 הייתה בכל המועדים הרלבנטיים לתביעה זו בעלת ו/או מחזיקת ו/או מפעילת קופת חולים מאוחדת בחדרה וסניפי קופות חולים ו/או מעבידתם של הצוותים הרפואיים בה, אשר טיפלו בתובע והיו אמונים על בריאותו ושלומו והייתה עוד שולחתם של צוותים אלה ו/או הנותנת להם הוראות מטעמה, וחבה באחריות שילוחית למעשי הצוותים הללו, לרבות מעשיהם של עורכי בדיקת ה-BERA. עוד הייתה הנתבעת  מס' 2 מי שהפנתה את התובע לנתבעת מס' 1 לשם ביצוע ופיענוח של בדיקת ה-BERA שבה ידובר להלן, והיא נושאת באחריות שילוחית גם למעשי הנתבעת  מס' 1 וצוותי הטיפול שבה.

ג. העובדות:

4. בשנת 2002 פנה התובע לרופא אף אוזן וגרון (ד"ר XXXXXXX) בגלל תחושת ליקוי שמיעה באוזן ימין.

5. התובע הופנה לבדיקת שמיעה שנערכה במכון "הדים" ביום 13.6.02 שאבחנה שמיעה תקינה משמאל וליקוי שמיעה מעורב מימין. סף השמיעה לדיבור היה 25-30 דצ' מימין ו- 5 דצ' משמאל. הדיסקרימינציה הייתה 100% בשתי האוזניים.

6. בדיקת שמיעה שנערכה במכון הדים ביום 1.8.02 – הצביעה על שמיעה תקינה משמאל וליקוי שמיעה תחושתי קל בטונים הגבוהים מימין. סף השמיעה לדיבור היה 15 דצ' מימין ו- 5-10 דצ' משמאל. הדיסקרימינציה הייתה 92% מימין ו- 96% משמאל. נרשמו עקומות A בשתי האוזניים בבדיקת הטימפנומטריה.

7. תוצאות בדיקת BERA שנערכה אף היא במכון הדים ביום 1.8.02 – פוענחו כ" בגדר הנורמה דו צדדי. רצוי לחזור על הבדיקה בעוד מספר חודשים לצורך מעקב".

8. למעשה, כלל בדיקות השמיעה שבוצעו, אישררו את דבר הליקוי עליו התלונן התובע, אך למעשה לתובע נאמר כי הסיבה לליקוי אינה ברורה וכי הוא יצטרך לחיות עם בעיה זו ואין לה פיתרון.

9. השמיעה הלכה והתדרדרה: לקראת סוף שנת 2005 התחזקה אצל התובע תחושת ליקוי השמיעה ובמיוחד התחושה של הבנה מופרעת של שיחה ודיבור באוזן זו בתוך תקופה של מספר חודשים. לכן פנה התובע שוב בתחילת שנת 2006 לרופא אף אוזן גרון, אלא שהפעם, פנה לד"ר א.

10. ד"ר א. הפנה את התובע לבדיקת שמיעה שבוצעה במכון הדים ביום 3.4.06. בדיקת השמיעה גילתה שמיעה תקינה משמאל וליקוי שמיעה תחושתי חמור עם שאריות שמיעה מימין. סף השמיעה לדיבור היה 55-65 דצ' מימין ו- 10 דצ' משמאל. הדיסקרימינציה הייתה 40% מימין ו- 100% משמאל ונרשמו עקומות A בשתי האוזניים בבדיקת הטימפנומטריה.

11. בבדיקת BERA, שנערכה במכון הדים ביום 3.4.06 כבר לא נרשמו כלל תגובות מימין. הבדיקה פוענחה כמתאימה לסף השמיעה באודיוגרמה ונקבע שרצוי בירור נוסף.

12. בדיקת CT אוזניים מיום 10.4.06 – העלתה הרחבה של תעלת השמע הפנימית הגרמית מימין, ותשובת MRI מוח אישרה סופית כי התובע סובל משוואנומה אקוסטית בציסטרנה צרבלופונטינית ותעלת שמע פנימית מימין. ממדי הגידול היו 1.6X1.8X1.0 ס"מ.

13. בחודש אוקטובר 2006 עבר התובע ניתוח שבו נכרת הגידול מעצב השמיעה התובע עבר את הניתוח בהנובר, שבגרמניה, אצל  מנתח מוכר בתחום, פרופ' סמיי, שרבים מלקוחותיו מגיעים מישראל, בשל היעדר טיפול מספיק ראוי, גם מבחינה אובייקטיבית.

ד. רשלנות:

14. התובע ייטען כי נזקו של התובע נגרם בשל רשלנות ו/או אי זהירות ו/או הזנחה ו/או התעלמות ו/או הפרת חובה חקוקה של הנתבעות, ועל כן מחובתן לפצות את התובע בגין מלוא נזקיו.

15. התובע יטען כי הסימנים הקליניים הראשונים לתהליך הגידולי הופיעו כבר במאי 2002 והתבטאו בתחושת אטימות באוזן.

16. התובע יטען כי נכונה הייתה ההפניה לבדיקת BERA אולם דרך עריכתה ופענוחה של הבדיקה מיום ה-1.8.02 היתה ברשלנות. רשלנית היתה אף דרך פענוחה של הבדיקה לרבות דרך המסקנה שבסופה: "תוצאות הבדיקה בגדר הנורמה דו צדדי. רצוי לחזור על הבדיקה בעוד מספר חודשים לצורך מעקב".

17. התובע יטען כי התרשלות ההגנה הינה גם בשל אי הפנייתו למעקב, דבר שאולי רשום בתוצאות בדיקת ה- BERAאך מעולם לא הודע לו דבר הצורך שבמעקב והמשמעות של אי מעקב.

18. התובע יטען כי בדיקת BERA משמשת גם לבירור של תהליך גידולי הלוחץ על עצב השמיעה. התובע יטען כי ע"פ הפרקטיקה הנוהגת בדיקת BERA חייבת להידרש לשאלת קיומו של גידול ומשלא נעשה כך הנתבעות התרשלו כלפיו.

19. התובע יטען כי לו בוצעה בדיקת ה- BERA כראוי וללא התרשלות היה התובע מאובחן נכונה בעזרת בדיקות ההדמייה עוד בשנת 2002. על הנתבעות היה לאבחן מבעוד מועד, עוד בראשית התלונות, את דבר הגידול.

חוות דעתו של פרופ' יוסי אטיאס, המצורפת לכתב התביעה ומהווה חלק בלתי נפרד הימנה, תומכת בטענה כי הבדיקה לא בוצעה ולא פוענחה כהלכה. בדיקת BERA "כהלכתה" מבוצעת לפחות ע"פ שתי בדיקות חוזרות בכל אוזן ובשל העובדה כי כלל זה לא נשמר בעניינו של התובע, לא היה ניתן לקבוע את זמני החביון של הגלים מתוך הרישום המוצג בבדיקה ולכן לא היה אפשרי לקבוע שאין הפרעה להולכה העצבית באוזן הימנית.

מהרישום הנתון והאסימטריה הבולטת והחריגה שבאוזן ימין, נותרה האפשרות כי יתכן וחריגות אלה אכן נובעות מהפרעה בתפקוד עצב השמע. העדר קורלציה בין תוצאות בדיקת השמיעה ובין תוצאות בדיקת  ה- BERA אמור היה לשמש לרופא המטפל כנורית אזהרה, המחייבת המשך הבירור הרפואי, זאת בין אם הבדיקה לקויה מבחינה טכנית ובין אם לא, באשר היא מעידה על מצב פתולוגי קשה.

20. התובע יטען, כפי מסקנתו של פרופ' אטיאס, הגרפים שנרשמו על גבי דף הבדיקה אינם ניתנים לפענוח נכון. מעבר לכך, הפענוח שנרשם בתשובת הבדיקה לפיו "תוצאות הבדיקה בגדר הנורמה דו צדדי" אין לו על מה לסמוך.

21. התובע יטען כי ראיה לפרקטיקה רפואית סבירה ומקובלת נלמדת מדרך הטיפול של הרופא בשנת 2006, אשר בהסתמך על תלונותיו של התובע, כמו גם על תוצאות בדיקת השמיעה ובדיקת ה- BERA, מצא ד"ר א. להפנותו, במיידי, לבדיקת שמיעה, בדיקת BERA ובדיקת M.R.I, כאשר באחרונה הודגם הגידול.

22. התובע יטען כי גידול כגון זה שאובחן אצלו גדל בכ – 2 מ"מ בשנה. ע"פ כך, הרי שאילו אובחן נכונה תחלואו בשנת 2002 לא היה גודלו של הגידול עולה על 0.8X1.0 ס"מ. בשלב מוקדם זה של הגידול, ניתן היה לסלק את הגידול בעזרת טיפול הקרנתי מיוחד או בעזרת ניתוח בגישה דרך הגומה האמצעית. התובע יטען כי באופן ודאי לא היו נגרמים לו הרס השמיעה והפגיעה בעצב הפנים, בסוגי טיפול אלה ובשלב מוקדם כזה. לכן סיכויי ההחלמה של התובע היו למעשה 100%, ולכל הפחות, ולחילופין, בוודאי יותר מ-50%. דברים אלה נסמכים על חוות הדעת של ד"ר הימלפרב שלהלן.

23. התובע יטען כי רק בעקבות הרשלנות שבאיחור באבחון, התובע איבד לחלוטין את שמיעתו באוזן הימנית והוא סובל גם משיתוק עצב הפנים מימין בשל האיחור באבחון והצלקת מכערת.

24. ע"פ צילום MRI שנערך לאחרונה, מיום 11/6/08 הרי קיימת שארית גידולית ועל התובע להיות בביקורת ובהשגחה מתמדת לשלילת הישנות התהליך – והתובע לא היה נדרש לכך לולא הרשלנות המתוארת.

25. התובע ייטען כי האבחנה המבדלת הבסיסית הייתה אמורה לכלול את האפשרות של גידול על עצב השמיעה ועניין זה אינו בגדר ידע מיוחד או הברקה מיוחדת אלא נחלת הידע של כל רופא סביר בתחום. קל וחומר כאשר ידוע שהגידול מסוג זה הוא שכיח.

26. התובע ייטען כי איחור באבחון הגידול, נשוא תיק זה, כרוך בסכנת חיים, ולחילופין, בנזק ממשי אחר, ולכן הבירור הנדרש הוא דחוף ביותר.

27. התובע ייטען כי הטיפול בגידול מסוג הגידול שנתגלה אצל התובעת הוא יעיל ומועיל ובדרך כלל מצליח. סיכויי ההחלמה, כפי האמור להלן בחוות הדעת המצורפת לכתב תביעה זה, בה עוד ידובר, הם גבוהים, בטח מעל 51% ולכן זכאי התובע למלא הפיצוי. לחילופין, תטען התביעה לפיצוי לפי אבדן סיכויי החלמה.

28. התובע יטען כי כל אחת מהנתבעות  הפרה כלפי התובע חובה חקוקה, לרבות החובות המוטלות עליה על פי חוק זכויות החולה ופקודת בריאות העם, וחוק יסוד כב' האדם, אשר נועדו לטובתו של התובע ולטובת מטופלים מסוגו.

29. התובע יוסיף ויטען כי הנתבעות  ו/או מי מהם הפרו את ההסכם במפורש ו/או מכללא שהיה ביניהם, בדבר מתן טיפול רפואי נאות, סביר ומקובל ועל כן על ההגנה לפצות את התובע על מלוא נזקיו.

30. עוד יטען התובע כי כפי שהובהר לעיל, החוסר ברשומות הרפואיות של גורם לתובע לנזק ראייתי, אשר גם בגינו יש להטיל את נטל הראיה והשכנוע על כתפי הנתבעות.

31. לחילופין, ייטען התובע כי רשלנותם ו/או אי זהירותם ו/או הזנחתם ו/או התעלמותם ו/או הפרת חובתם החקוקה של הנתבעות  ושלוחיהן, כולם יחד ו/או כל אחד לחוד, באו לידיי ביטוי בין היתר בכך ש:

א. לא ערכו ופיענחו בדיקתBERA  כדבעי.

ב. לא ערכו כאמור אבחנה מבדלת ולא נקטו בפעולות המתבקשות מאבחנה מבדלת זו; כלומר צעדים אבחנתיים וטיפוליים. אבחנה מבדלת כזו הייתה מצילה, קרוב לוודאי, את שמיעתו של התובע. לחילופין: רופאי הנתבעות  לא ערכו רישום של אבחנה מבדלת.

ג. לא זימנו התובע למעקב רפואי, ולא נתנו בידיו הסברים ביחס לחובת המעקב הרפואי.

ד. לא איבחנו את הגידול ולא נקטו צעדים סבירים וידועים שהיו מביאים לאבחנה נכונה לו ננקטו.

ה. חסכו באמצעים כספיים.

ו. לא קיימו התייעצות ולא הזהירו עצמם כי התובע הוא בן 34 בסה"כ.

ז. הניחו לתובע למרות שלא מצאו סיבה לירידה בשמיעה. הן אף לא ניהלו כל דיון, הס מלומר דיון מעמיק. על כן, רשלנותם חמורה, ובשל כך, הנטל עובר אל כתפיהן של הנתבעות.

ח. התעלמו מכלל התסמינים שנתגלו אצל התובע.

ט. לא העניקו טיפול רפואי נאות מבחינת רמתו המקצועית ואיכותו הרפואית.

י. לא סיפקו טיפול רפואי סביר ו/או נכון ו/או מתאים למצבו הרפואי של הפציינט.

יא.  לא אספו ותיעדו מידע מפי התובע לגבי מצבו – חלק בסיסי של מעקב רפואי.

יב. באופן שיטתי, לא רשמו בתיקו של החולה דיון רפואי לגבי משמעות הממצאים של החולה.

יג. לא הצליבו מידע רפואי כנדרש.

יד. לא מילאו אחר הנהלים המקובלים בעת ביצוע בדיקות רפואיות ומתן טיפולים רפואיים כגון אלו שלהם נזקקה התובע.

טו. לא עשו כל שביכולתם למנוע את נזקו של התובע.

טז.  התרשלו במעקב אחר הצוות הרפואי.

יז. התרשלו באי קביעת נהלים (ראה לעניין זה ע"א 5461/91 עזבון המנוח פלוני ז"ל נ' הכללית) וכן ע"א 6023/97 טייג נ' ד"ר גלזר דן. לעניין הרשלנות במעקב ובזימון למעקב, מחובתה של קופת החולים לדאוג לנהלים, אשר יבטיחו זרימה תקינה של אינפורמציה בין הרופאים המטפלים בחולה, קל וחומר כשמדובר בבדיקה משמעותית המחייבת התייחסות מהירה. אילו היה קיים יומן אצל האחות או רישום במחשב, היה אולי מתבצעת, מס' חודשים אח"כ, בדיקה נוספת.

יח. לא נתנו הוראות מתאימות למוסדות הרפואיים אשר באחריותם כיצד יש לערוך בדיקת BERA.

יט. לא דאגו לכך שיערכו רישומים נאותים ומלאים בתיק הרפואי של התובע  ולכן נטל הראיה וההוכחה שלא התרשלו מונח על כתפי הנתבעות .

כ. לא דאגו לקבוע נהלים בנוגע לאופן הטיפול שיש לתת לאנשים כגון התובע  אשר מגיעים עם תלונות כגון אלו שתוארו לעיל.

כא. העסיקו צוות רפואי ובכלל זה הכוונה גם לנתבעת מס' 2 שהעסיקה בהסכם צד שלישי ו/או בדרך חוזית אחרת, את הנתבעת מס' 1 ושלוחיה – אליהם הפנתה את התובע – צוות בלתי מיומן ו/או בלתי כשיר ו/או ללא ניסיון עבודה מתאים לטיפול בפציינטים כגון במקרה נשוא תביעה זו.

32. לחילופי חילופין, התובע ייטען כי בנסיבות העניין הוא אינו יודע ואינו יכול לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לנזקו, ומאחר ונזקו נגרם בעת שהתובע  שהה תחת השגחתן המלאה של הנתבעות  ובתחומיהן, ומאחר ועצם קרות האירועים שגרמו לנזק, מתיישבים יותר עם ההנחה שכל אחת מהנתבעות  לא שמרה על מידת הזהירות הסבירה והראויה בעת טיפולם בתובע, מאשר עם ההנחה שהנתבעות  נקטו במידת הזהירות הראויה והסבירה, יש להטיל את נטל הראיה והשכנוע על כתפי הנתבעות , כי לא היה במעשיה ו/או במחדליה של כל אחת מהן משום רשלנות שתחוב בגינה, וזאת בין היתר בהתאם לכלל "הדבר מדבר בעד עצמו".

ה. חוות דעת מומחה:

33. פרופ' יוסי אטיאס, מנהל המכונים לאודיולוגיה ולנוירופיזיולוגיה קלינית במרכז שניידר לרפואת ילדים קובע בחוות דעתו כי הנתבעת מס' 1  התרשלה בטיפולה בתובע ובפיענוח ועריכת בדיקת ה-BERA ומסביר טכנית הכיצד.

ד"ר הימלפרב מרדכי, מומחה בתחום הא.א.ג מצטרף לדעתו של פרו' אטיאס בכל הקשור לרשלנות, ועוד הוא קובע כי הנכות המגיעה לתובע היא 10% לפי סעיף 72 (1) א 14 בגין ליקוי השמיעה באוזן ימין, 10% לפי סעיף 29 (5) ב II בגין הפגיעה בעצב הפנים ו- 20% לפי סעיף 72 (4) ד II בגין הפגיעה הוסטיבולרית.

כושר תפקודו של התובע אינו נלמד רק בצל הנכויות דלעיל, אלא גם משום שעל התובע להיות בביקורת ובהשגחה מתמדת לשלילת הישנות התהליך  לאור הצילום MRI האחרון שמצביע על שארית גידולית.

עוד קובע ד"ר הימלפרב ביחס לסיכויי ההחלמה, כאמור לעיל.

***מצ"ב חוות דעת פרופ' אטיאס מסומנת כנספח I. ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.
***מצ"ב חוות דעת ד"ר הימלפרב מסומנת כנספח II. ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.
ו. הנזק

34. בכל תקופות אישפוזו נאלצו בני משפחתו של התובע להתנייד ממקום מגוריהם אל מקום הימצאו של התובע בחו"ל ובכך נגרמו להם גם הוצאות בגין שהייה מחוץ לבית.

35. התובע נעזר בזולת בכל הכרוך בהשגחה על ילדיו בעת שהוא ורעייתו שהו בבית החולים, וזאת על מנת לקיים סדרי בית תקינים.

36. התובע סובל זה שנים ארוכות בעקבות אירועי התביעה, הוא נתקף בחרדות ותפקודו היום יומי נפגע. לעבר יתבקש בית המשפט הנכבד לשום הנזקים הבאים:

הפסדי השתכרות בעבר                 400,000 ₪
עזרת הזולת בעבר    200,000 ₪
ניידות לרבות של המשפחה בעבר 100,000 ₪
הוצאות משפט וחוו"ד                 20,000 ₪
כאב וסבל  1,000,000 ₪
הוצ' רפואיות 200,000 ₪
פגיעה באוטונומיה 50,000 ₪
פיצויים עונשיים 300,000 ₪
כל נזק אחר שייראה לבית המשפט

 

 

 

37. כן נגרמו לתובע נזקים כלליים ובין היתר בגין הוצאות רפואיות, עזרה וסיעוד בעתיד,  הפסד השתכרות בעתיד, נסיעות מוגברות בעתיד, אובדן זכויות סוציאליות וכאב וסבל.

ז. כללי

38. כל הנטען בכתב התביעה ניטען במצטבר או לחילופין, הכל לפי תכנן והקשרן של הטענות.

39. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה על פי מהותה.

40. אשר על כן, מתבקש כב' ביהמ"ש להזמין את הנתבעות  לדין, ולחייבן, ביחד ולחוד, לפצות את התובע כמפורט לעיל, בצירוף ריבית חוקית מירבית והפרשי הצמדה מלאים מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, ולרבות הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ומע"מ.

אורן בושרי, עו"ד
מ.ר. 29404
ב"כ התובע

 

 

 

No votes yet.
Please wait...