תאונות עבודה

תאונת עבודה היא תאונה שאירעה במסגרת העבודה ובגלל העבודה.

מהן זכויות העובד שנפגע בביטוח לאומי? מתי נתבע את המעסיק בתביעת פיצויים נפרדת ובכמה? וכיצד מחושב שכר הטרחה של עורך הדין?

הגדרה​

תאונות במקום העבודה, מבחינת המוסד לביטוח לאומי, הן פציעות או מחלות המתרחשות בזמן שעובד, מנכ״ל או בעלים עושה את עבודתו, או בדרך אליה וממנה. ככזה, העובד זכאי להטבות מהמוסד. 

תאונות עבודה כתוצאה מרשלנות

ביצוע משימות תובעניות שחוזרות על עצמן, הדרכה לקויה, תנאי עבודה קשים, ציוד או מכונות פגומים, נוכחות חומרים מסוכנים, חשיפה לסביבה מסוכנת, או כל רשלנות בעבודה, ירחיבו את הייצוג המשפטי גם לתביעת פיצויים, בד״כ כנגד המעביד וחב׳ הביטוח שלו, שם ״הכסף הגדול״.

תביעות רשלנות בעבודה

ברשלנות בעבודה, נגיש תביעה נגד המעסיק. הוא האחראי לבטיחותם של העובדים. המעסיקים הם שנותנים הוראה לביצוע העבודה והם האחראיים על הוראות הבטיחות. על מעסיק האחריות לוודא שהעובד היה מיומן מספיק, בעל הכשרה ועם ציוד מגן אישי. אם כי, נבדוק גם אחריות של קבלני משנה ומזמין העבודה. 

סכומי פיצוי בתביעות רשלנות כנגד המעסיק

סכומי הפיצוי בתביעות רשלנות נגד המעסיק משתנים לפי גיל, שכר ונכות. וכך, בגיל צעיר, בד”כ, מיצוי הזכויות בביטוח לאומי נמוך.  הביטוח הלאומי לא מתחשב בפוטנציאל הכנסה עתידי. את סכום הפיצוי מחשבים כבכל תביעה נזיקית, רק שלבסוף מקזזים גם את מה שהמוסד לביטוח לאומי שילם.

שכר טרחה של עורך הדין בתאונות עבודה

שכר טרחה בתביעות תאונות דרכים הוא באחוזים מתוך הסכום הכולל המתקבל בתוספת מע”מ. כך ממליצה גם לשכת עוה״ד.  מה עם שכר הטרחה ששולם בגין הטיפול והייצוג בביטוח לאומי? האם אפשר לקבל החזר של מה ששולם לעו״ד גם מהמעסיק? קיימות פסיקות סותרות בעניין, אבל ערכאות נמוכות החלו להורות כך במספר תיקים, למשל:

א. ת.א (שלום ב”י) 7656-04-18 פלונית נ’ הפניקס.
ב. (שלום הרצליה) 46903-07-15 פלוני נ’ יעיש.
ג. ת.א. 68722-06-17 פלונית נ’ הפניקס.

ביטוח לאומי

ביטוח לאומי אמון על נפגעי עבודה מטעם המדינה. תאונות עבודה מקנות זכויות בביטוח לאומי בלא צורך בהוכחת אשם לתאונה מצד המעסיק. למעשה קיימות שתי מחלקות: נכות כללית ותאונות עבודה. כבר ב-9% נכות משלם מענק נכות מעבודה

חזרה לעבודה אחרי תאונות עבודה תלויה במצב הרפואי. כל עוד קיימים ממצאים רפואיים בבדיקות אובייקטיביות, הביטוח הלאומי יסכים עם תקופת אי הכושר הנמשכת.

 

הביטוח הלאומי משלם ימי מחלה. לפני 10 שנים ימי מחלה היו מוגבלים לשנה באישור רופא. כיום ל-90 ימים. העובד אינו זכאי לתשלום דמי מחלה מהמעסיק, אלא לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. המעסיק אינו רשאי לנכות ימי מחלה מימי המחלה אותם העובד צבר (מלבד יום ההיעדרות הראשון והשני בהיעדרות קצרה של פחות מ-12 יום). 

התשלום מביטוח לאומי הוא לפי המשכורת ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו פסקה העבודה. לרבות שעות נוספות, פרמיות ומענקים. לעצמאים, לפי הדיווח לרשויות המס. כשמדובר בעסק טרי החישוב יהיה לפי המקדמות הנמוכות מה שנקרא ״גמלה חוסמת״. חשוב לדעת- ל"גמלה חוסמת" יש חסרון: היא נקראת כך משום שהיא חוסמת (מונעת) את האפשרות לשינוי גובה ההכנסות שלפיהן שולמו מקדמות דמי ביטוח לאומי על ידי אותו עובד עצמאי, לפני שקרתה התאונה, ללא קשר להכנסה בפועל שתדווח למס הכנסה.

 

בתאונות עבודה תתקיים ועדה של המוסד לביטוח לאומי שלא תמהר לקבוע אחוז נכות לצמיתות. הוועדה תדון ראשית בנכות זמנית והתשלום יהא לפי המשכורת והנכות. האם הגמלה תיפסק אם חזרתי לעבודה? לא.

לשם קביעת אחוזי נכות יציבה (לצמיתות, סופית, מכאן ואילך), נפגעי תאונות עבודה עומדים בפני ועדה של המוסד לביטוח לאומי. לפניה כדאי לקבל ייעוץ רפואי ומשפטי. ניתן לקרוא טיפים בנושא זה כאן. באם הועדה קבעה נכות שבין 9% ו-19%, ישולם לתובע מענק. לרוב, מעל 20% נכות הנתבע יקבל קצבה חודשית.

קצבת נכות בגין תאונת עבודה לאחר גיל פרישה

בע”א 8918/14 דן ביהמ״ש בתאונת עבודה לאחר גיל פרישה. הוא קבע שהעובדה שהתובעת ממשיכה חרף נכותה וקשייה לעבוד כאשר גילה נושק לגיל 70 מעידה על תוחלת חיי עבודה ארוכה מהמקובל. על כן יש לפסוק לה פיצוי גם מעבר לגיל 67.

תקיפה בדרך לעבודה

תקיפה בדרך לעבודה לא בהכרח מהווה תאונת עבודה:

א. רצח בדרך מהעבודה: במקרה של ד”ר ישראל קסטנר ז”ל דחה בית הדין תביעת האלמנה מן הטעם שקסטנר מצא את מותו מטעמים שאינם קשורים לעבודתו. הנימוק: רוצחיו רצו לפגוע בו לא רק מפני שהיה בדרכו מהעבודה.

ב. פיגוע פלילי בדרך לעבודה תוך “טעות בזיהוי”: כאשר עובד מאפיה ביפו שבעת נסיעתו על אופניו למאפיה בשעת לילה מצא את מותו כשנקלע ל”מלחמת כנופיות” בג״צ החליט (תיק 8210-14) להכיר בו כנפגע עבודה. מבין הנימוקים: “אלמלא החובה להגיע ממעונו לעבודה … לא היה מזדמן למקום״…״לא יהיו השלכות רוחב דרמטיות״ וגם כי ״בלעדי הכרה העובד יישאר במצוקה כלכלית ורפואית קשה״.

תאונה בערב גיבוש

בתיק ב”ל 55119-03-21 נדון עניינו של עובד, מתכנת במשרד ראש הממשלה שנפגע בדרכו חזרה הביתה מערב גיבוש. ביטוח לאומי דחה את התביעה כי הפעילות התקיימה מחוץ למקום העבודה, לא הייתה חובת השתתפות, לא שולם שכר עבור זמנה וכי הפעילות אורגנה ותוכננה על ידי הוועד. אלא שביה”ד פסק לקבל את התביעה בגלל הזיקה הברורה לעבודה לפי הלכת אילוז. בעיקר בגלל העניין שהיה למעסיק בקיומו של האירוע ומעורבותו של המעסיק בייזומו של האירוע, ובדרך המימון שלו.

על מנת להאריך את ימי המחלה בביטוח לאומי ניתן להגיש טופס נכה נזקק (ראה בתחתית העמוד). זהו טופס שמגדיל את הנכות הזמנית ל-100%.

התיישנות

בתביעה נגד המעסיק ואח׳ מניין ההתיישנות הוא 7 שנים, אבל בביטוח לאומי אם מתעכבים מעבר לשנה מאבדים חלק מהזכויות.  

בחן את עצמך