תאונות עבודה

תאונת עבודה היא תאונה שאירעה במסגרת העבודה ובגלל העבודה. מהן זכויות העובד שנפגע בביטוח לאומי, מתי נתבע את המעסיק בתביעת פיצויים נפרדת ובכמה, וכיצד נחשב שכר טרחה?

הגדרה​

תאונות במקום העבודה, מבחינת המוסד לביטוח לאומי, הן פציעות או מחלות המתרחשות בזמן שעובד, מנכ״ל או בעלים עושה את עבודתו, או בדרך אליה וממנה. ככזה, העובד זכאי להטבות מהמוסד. 

ביצוע משימות תובעניות בעבודה

ביצוע משימות תובעניות שחוזרות על עצמן, הדרכה לקויה, תנאי עבודה קשים, ציוד או מכונות פגומים, נוכחות חומרים מסוכנים, חשיפה לסביבה מסוכנת, או כל רשלנות בעבודה, ירחיבו את הייצוג המשפטי גם לתביעת פיצויים, בדר״כ כנגד המעביד וחב׳ הביטוח שלו. שם, ״הכסף הגדול״.  

רשלנות בעבודה

ברשלנות בעבודה, נגיש תביעה נגד המעסיק. הוא האחראי לבטיחותם של העובדים. המעסיקים הם שנותנים הוראה לביצוע העבודה והם האחראיים על הוראות הבטיחות. על מעסיק האחריות לוודא שהעובד היה מיומן מספיק, בעל הכשרה ועם ציוד מגן אישי. אם כי, נבדוק גם אחריות של קבלני משנה ומזמין העבודה. 

סכומי פיצוי בתביעות רשלנות כנגד המעביד

סכומי הפיצוי בתביעות רשלנות נגד המעביד משתנים לפי גיל שכר ונכות. מיצוי הזכויות בביטוח לאומי נמוך בדר״כ בגיל צעיר. כי השכר אז נמוך. הביטוח הלאומי לא מתחשב בפוטנציאל הכנסה עתידי. את סכום הפיצוי מחשבים כבכל תביעה נזיקית רק שלבסוף מקזזים גם את מה שהמוסד לביטוח לאומי שילם. 

שכר טרחה בתאונות עבודה

שכר טרחה בתביעות תאונות דרכים הוא באחוזים. מתוך הסכום הכולל המתקבל. כך ממליצה גם לשכת עוה״ד. לאחוזים מתווסף מע״מ. מה עם שכר הטרחה ששולם בגין הטיפול והייצוג בביטוח לאומי? האם אפשר לקבל החזר של מה ששולם לעו״ד גם מהמעביד? קיימות פסיקות סותרות בעניין, אבל ערכאות נמוכות החלו להורות כך במס׳ תיקים, למשל:

א. ת.א (שלום ב”י) 7656-04-18 פלונית נ’ הפניקס.
ב. (שלום הרצליה) 46903-07-15 פלוני נ’ יעיש.
ג. ת.א. 68722-06-17 פלונית נ’ הפניקס.

ביטוח לאומי

ביטוח לאומי אמון על נפגעי עבודה מטעם המדינה. תאונות עבודה מקנות זכויות בביטוח לאומי בלא צורך בהוכחת אשם לתאונה מצד המעביד. למעשה קיימות שתי מחלקות: נכות כללית ותאונות עבודה. האחרונה היא מחלקת ה-vip מבין השתיים. כבר ב-9% נכות משלם מענק נכות מעבודה

חזרה לעבודה אחרי תאונות עבודה תלויה במצב הרפואי. כל עוד קיימים ממצאים רפואיים בבדיקות אובייקטיביות, הביטוח הלאומי יסכים עם תק׳ אי הכושר הנמשכת.

 

הביטוח הלאומי משלם ימי מחלה. לפני 10 שנים ימי מחלה היו מוגבלים לשנה באישור רופא. כיום ל-90 ימים. העובד אינו זכאי לתשלום דמי מחלה מהמעסיק, אלא לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. המעסיק אינו רשאי לנכות ימי מחלה מימי המחלה אותם העובד צבר (מלבד יום ההיעדרות הראשון והשני בהיעדרות קצרה של פחות מ-12 יום). 

התשלום מביטוח לאומי הוא לפי המשכורת ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו פסקה העבודה. לרבות שעות נוספות, פרמיות ומענקים. לעצמאים, לפי דיווחי המס. כשמדובר בעסק טרי החישוב יהיה לפי המקדמות הנמוכות והאסון הזה נקרא ״גמלה חוסמת״.

בתאונות עבודה תתקיים ועדה שלא תמהר לקבוע אחוז נכות לצמיתות. הוועדה תדון ראשית בנכות זמנית והתשלום יהא לפי המשכורת והנכות. האם הגמלה תיפסק אם חזרתי לעבודה? לא.

לשם קביעת אחוזי נכות יציבה (לצמיתות, סופית, מכאן ואילך), נפגעי תאונות עבודה עומדים בפני ועדה. לפניה כדאי לקבל ייעוץ רפואי ומשפטי. או להסתפק בטיפים שכאן. לאחרי הועדה, בנכות שבין 9% ו-19%, משולם מענק. קצבה חודשית מעל. 

תאונת עבודה לאחר גיל פרישה

בע”א 8918/14 דן ביהמ״ש בתאונת עבודה לאחר גיל פרישה. הוא קבע שהעובדה שהתובעת ממשיכה חרף נכותה וקשייה לעבוד כאשר גילה נושק לגיל 70 מעידה על תוחלת חיי עבודה ארוכה מהמקובל. על כן יש לפסוק לה פיצוי גם מעבר לגיל 67.

תקיפה בדרך לעבודה

תקיפה בדרך לעבודה לא בהכרח מהווה תאונת עבודה:

א. במקרה של ד”ר ישראל קסטנר ז”ל דחה בית הדין תביעת האלמנה מן הטעם שקסטנר מצא את מותו מטעמים שאינם קשורים לעבודתו. הנימוק: רוצחיו רצו לפגוע בו לא רק מפני שהיה בדרכו מהעבודה.

ב. פיגוע פלילי בדרך לעבודה תוך “טעות בזיהוי”: כאשר עובד מאפיה ביפו שבעת נסיעתו על אופניו למאפיה בשעת לילה מצא את מותו כשנקלע ל”מלחמת כנופיות” בג״צ החליט (תיק 8210-14) להכיר בו כנפגע עבודה. מבין הנימוקים: “אלמלא החובה להגיע ממעונו לעבודה … לא היה מזדמן למקום״…״לא יהיו השלכות רוחב דרמטיות״ וגם כי ״בלעדי הכרה העובד יישאר במצוקה כלכלית ורפואית קשה״.

תאונה בערב גיבוש

בתיק ב”ל 55119-03-21 נדון עניינו של עובד מתכנת במשרד ראש הממשלה שנפגע בדרכו חזרה הביתה מערב גיבוש. ביטוח לאומי דחה את התביעה כי הפעילות התקיימה מחוץ למקום העבודה, לא הייתה חובת השתתפות, לא שולם שכר עבור זמנה וכי הפעילות אורגנה ותוכננה על ידי הוועד. אלא שביה”ד פסק לקבל את התביעה בגלל הזיקה הברורה לעבודה לפי הלכת אילוז. בעיקר בגלל העניין שהיה למעביד בקיומו של האירוע ומעורבותו של המעביד בייזומו של האירוע, ובדרך המימון שלו. 

הטריק כדי להאריך את ימי המחלה בביטוח לאומי הוא הגשת טופס נכה נזקק (ראה בתחתית העמוד). זהו טופס ״סודי״ שמגדיל את הנכות הזמנית ל-100%.

התיישנות

בתביעה נגד המעסיק ואח׳ מניין ההתיישנות הוא 7 שנים, אבל בביטוח לאומי אם מתעכבים מעבר לשנה מאבדים חלק מהזכויות.  

בחן את עצמך