שיתוק מוחין עלול לנבוע מרשלנות רפואית, או מסיבה שלא קשורה לעבודת הצוות המיילד. מתי מדובר בגזירת גורל / מעשה שמיים, ומתי עורכי דין הבקיאים בתחום יחלו בבדיקה רפואית-משפטית.
עו״ד אורן בושרי
גורמים ברי תביעה מול גורמים שאינם
גורמים כמו לידה מוקדמת ופגות אינם תלויים בצוות ולכן אינם ברי תביעה נגד בית החולים.
מנגד, גורמים ברי תביעה הם: תשניק, היפרדות שליה, קרע ברחם או סיבוך של חבל הטבור, כולם בגלל האיחור בהכנסה מהירה לניתוח קיסרי. בסבירות נמוכה יותר נוכחים גם זיהומים במהלך ההריון, וירוס CMV, וצהבת.
גורמים ברי תביעה
בגלל התעלמות מהמוניטור. המוניטור הוא שמסגיר שהתינוק במצוקה ואינו מקבל מספיק חמצן. די באיחור של 1/4 שעה כדי לגרום נזק מוחי. מצוקה נשימתית היא גם ״טכיקרדיה עוברית״, דופק מואץ של 160 (לפחות) פעימות בדקה.
הרופאים והאחיות צריכים לעקוב אחר סימנים חיוניים מחשש למצוקה עוברית כשהתינוק אינו מקבל אספקה מספקת של חמצן דרך השליה. מצב מתמשך כזה יוביל לנזק לרקמות.
אם הלידה היא מכשירנית, בואקום למשל, היא נמשכת זמן. אז אין מוניטור, ויכול להיות שהמצוקה נוכחת רק בזמן הזה. יכול להיות שהחבל היה כרוך לרגעים. המצוקה לא חייבת להיות לפני הלידה אלא גם במהלכה.
גורמים שאינם מאפשרים תביעה
פגות היא תמרור אזהרה לכך שאולי הנזק המוחי הוא משום שהתינוק נולד פג. כלומר בגלל הלידה המוקדמת. אבל גם אז אפשר לטעון טענה לאי מתן זריקות להבשלת ריאות.
ככל שהיא לא הייתה צפויה לרופאים
מדוע לבתי החולים אינטרס לבצע בדיקות נרחבות לתינוק אחרי הלידה?
בתי חולים עורכים לתינוק בירור מטאבולי, בדיקה גנטית ואמ. אר. איי מח (אקסום) אחרי הלידה כדי ״לנקות״ עצמם מאחריות. אולי הבדיקות יראו שהגורם הוא אחר, למשל גורם מולד.
יתכן מצב שבו בית החולים יטען שהנזק נגרם לפני ההגעה לבית החולים, נניח בהסתמך על כך שההרה סיפרה שהיא לא מרגישה תנועות עובר.
כדאי אז לעבור על התיק הרפואי ולבדוק אם מדד ביו-פיזיקלי נרשם כתקין לאחר מכן.
3 השאלות שהכי מעניינות את בית המשפט
למשל אנצפלופתיה (פגיעה מוחית) בינונית עד חמורה. לא סתם הפרעת קשב. עדיף כבר ב-24 השעות הראשונות ללידה. גם נזק כלייתי ומאפיינים דיסקינטים. ציון אפגר נמוך, וחמצת מטבולית חריגה בph טבורי (PH) אינם תנאים הכרחיים.
לרשלנות בלידה אינדיקטורים ברורים. למשל, סימנים כחולים לכך שחבל הטבור נכרך סביב הצוואר של התינוק או שהתינוק נתקע באגן במהלך הלידה. גם לידה מאוחרת ולידת מלקחיים מהוות סיכון, כאשר הראש של התינוק נתון ללחץ רב מה שמוביל לנזק מוחי.
רשלנות שגרמה לשיתוק מוחין היא בסיס לתביעה כנגד בית החולים. נצטרך להוכיח גם רשלנות בלידה וגם שהשיתוק המוחין הוא תוצאה שלה, ושגם אם קיים גורם אחר אפשרי, הוא גורם בסבירות נמוכה יותר.
אגב, MRI מח נותן הערכה של תזמון הפגיעה אבל ברמת ימים ולא שעות.
האם שיתוק מוחין יכול להיגרם גם בתינוקיה?
שיתוק מוחין יכול להיגרם גם לאחר הלידה ובתינוקיה, לרבות אי אבחון וטיפול בצהבת, אם כי זו טעות שכבר כמעט ולא פוגשים בה. התיק צהבת האחרון שטיפלנו בו היה לפני 15 שנה.
הנזק אינו מוגבל ללידה. ידוע למשל שדחיה חוזרת בביצוע הנשמה לאחר לידה ובתינוקיה גם גורמת נזק דומה. הנשמה מתבקשת כשבתינוקיה יש אפניאות (הפסקות נשימה) קשות עם שינוי צבע לכיחלון. קורה שהרופא בחדר לידה לא מתמצא בהחייאות כי הוא צעיר ולא מיומן מספיק.
טיפלנו בעבר בתביעה של יילוד שסבל משיתוק מוחין קל בשל צהבת שעלתה לערכים גבוהים. היא עלתה בשל חוסר תשומת לב מצד צוות הפגיה.
דיסטוניה - כיווץ לא רצוני של שרירים - אופייני לנזק שנגרם בעקבות עליית בילירובין (hyperbilirubinaemia).
פגים עלולים לסבול מהיפוקרביה – רמות נמוכות של פחמן דו-חמצני בדם (PCO2) – אשר עלולות לגרום למחלת החומר הלבן במוח (PVL) ולהתפתחות שיתוק מוחין קוודרופלגי, עם נכות בשיעור של 100%.
זה קורה אם מנשימים את התינוק בלחץ ובתדירות גבוהים מהנדרש, מבלי שנעשה מעקב מספק אחר רמות ה-PCO2 מה שגורם למחלה בחומר הלבן במח - מחלת ה-PVL.
הצוות הרפואי בד״כ יטען כי הוא נאלץ לאזן בין הצורך בהורדת קצב ההנשמה לבין מניעת הפסקות נשימה
הקלף המנצח בתיקים הללו היא להראות שבית החולים לא ערך מעקב ראוי אחר רמות ה-PCO2, לא התאים את קצב ההנשמה ולא שקל את הפסקתה, למרות ירידה קיצונית.
לא מזמן בית המשפט פסק לתובעת פיצוי כולל בסך 12,535,000 ₪, בתיק דומה. בערעור קיבל בית החולים את את המלצת בית המשפט ומשך את הערעור.
שיתוק מוחין קל
שיתוק מוחין קל (Mild Cerebral Palsy או Mild CP) מתאר לקות נוירו-התפתחותית תנועתית קלה. הפגיעה יכולה לבוא בצירוף הפרעות קוגניטיביות, קשב וריכוז והפרעות תפיסתיות במרחב. גם קושי במוטוריקה עדינה: בייחוד בדיוק וזריזות, אבל לא הפרעה שכלית. לא תמיד קל לבצע אבחנה אלא עד שהילד גדל. (לעוד קרא כאן). שיתוק מוחין קל מופיע בדר״כ בקרב אלה שלקו בו בגלל פגות מוקדמת או צהבת. לא בגלל תשניק.
באילו מומחים רפואים ניעזר בכדי להגיש תביעה?
לכתב התביעה נדרש לצרף שתי חוות דעת. האחת של גניקולוג שיסביר היכן מצויה הרשלנות, והשנייה חוו״ד של נוירולוג ילדים שיסביר את היקף הנזק ואת הקשר הסיבתי בינו ללידה.
אנחנו עורכי הדין יודעים שדיסטוניה (הפרעת תנועה) שלא בהכרח מופיעה בלידה, עלולה לצוץ בהמשך בגיל בגרות, וילדים פתאום עוברים מהליכון לכסא גלגלים. לכן למדנו להביא בחשבון משפטי גם הידרדרות עתידית.
עו״ד אורן בושרי
הגורמים לשיתוק מוחין
| הגורם | שיעור ב-% |
|---|---|
| לא ידוע | 50-75% |
| מום מולד במח | 10-20% |
| זיהומים | 5-10% |
| פגות | 5-10% |
| אספיקציה בלידה | 5-15% |
| פגיעות ראש | 5% |
| שבץ | <1% |
כיצד זה שהפגיות דווקא הגדילו את השכיחות של הלוקים במחלה?
בשנת 1862 רופא בריטי זיהה שלילדים עם הלקויות האופייניות לעיל, רקע משותף של טראומה בלידה. רבים לא שרדו אז. כיום, משום הפגיות המשוכללות, התרבו המקרים של יילודים השורדים את הלידה אך נותרים עם הנזק.
